עבור לפריט

מאת:
פנחס גולד

28/11/2023

שתף מאמר

הישוב היהודי בארץ ישראל אל מול סכנת כבוש נאצית - יומן היסטורי מאת מפקד ההגנה משה מיטרי

בימי מלחמת העולם השנייה עמדה ארץ ישראל שבשלטון המנדט הבריטי פעמיים בפני סכנת פלישה של הנאצים ובעלי בריתם. הסכנה הראשונה החלה ביוני 1940 כאשר כבשה גרמניה את צרפת, והשליטה בצרפת ובמושבותיה הייתה בידי משטר וישי הפרו-נאצי. בכך באו סוריה ולבנון תחת שלטון פרו-נאצי. הנחת העבודה של הבריטים הייתה שפלישה גרמנית לארץ ישראל מצפון היא אפשרות ריאלית. בקיץ 1940 החלו הבריטים להקים קווי ביצורים להגנת הארץ מפני פלישה ולהכנת פעולות התנגדות לכובשים, אם תפול בידי האויב. בפעם השנייה בשנת 1942, התקדם קורפוס אפריקה של הגנרל רומל בצפון אפריקה מזרחה וגבר החשש מפני נפילת תעלת סואץ. בשל חשש זה הגו הבריטים את תוכנית "המבצר האחרון" (Palestine final fortress). לשם יצירת קו הגנה באזורים ההרריים של צפון הארץ. עם התקדמות קורפוס אפריקה לכיוון תעלת סואץ השתררה ביישוב חרדה, ובהנהגת היישוב החלה להרקם תוכנית "מצדה על הכרמל" לריכוז כלל אנשי היישוב בהר הכרמל וסביבותיו לקרב הגנה הרואי ואולי סופי. תקופה זו בתולדות היישוב קיבלה את הכינוי "מאתיים ימי חרדה". לבסוף כידוע, לאור ניצחון הבריטים בקרב אל עלמיין השני והדיפת האויב מצפון אפריקה בנובמבר 1942 הוסר איום הכיבוש הנאצי מארץ ישראל באחד מנסי ההצלה המפורסמים שהתרחשו בזמן המלחמה.

אחת התגליות השופכות אור על פרשה זו הגיעה אלינו לבית המכירות בחורף תשפ"ד (אוקטובר 2023) בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל לאחר מתקפת הפתע של החמאס על ישובי הדרום בשבעה באוקטובר, כאשר לאחר כשמונים שנה מאז אותם מאורעות שוב חוזר ומופיע האיום מדרום ומצפון, ושוב קמה הרוח היהודית להגנת העם והמולדת. דפי יומן וכרוניקה אשר כתב מפקד ההגנה משה מיטרי בנושא תכנון הישוב היהודי בידי ה"הגנה" אל מול סכנת הכובש הנאצי - צבאו של רומל שהתקדם בצפון אפריקה לעבר ארץ ישראל בסתיו 1941. מטרי כלוחם הגנה, שבעצמו היה חלק מהמאורעות בזמן התרחשותם מתאר ביומנו לפרטים את פרשת האימה והניצחון של הישוב היהודי בארץ ישראל בשעתו הקשה, אל מול האויב הנאצי, כמו גם את כל פרטי המערכה, הן מצד האויב - גרמניה רומל וצבאו, והן מצד המאויים היישוב היהודי בארץ ישראל אשר התארגן למערכה של מעטים מול רבים באמצעים דלים בחומר ועצומים ברוח. את הדברים כתב מטרי אחרי המלחמה, והם מכילים פירוט רב של אחת הפרשיות המרתקות בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. מדובר בשני קלסרים בהם 500 דפי פוליו בכתב ידו של מטרי, מסודרים בכותרות וכותרות משנה על פי סדר ההתרחשויות. בצמוד לתיעוד מפורט של מאורעות אותם הימים הביא מטרי ציטוטים ודברים ששמע מראשי הגנה באותם ימים ומאישיים שעמדו בראש התנועה הציונית בארץ ישראל וניהלו את ההתארגנות למאבק הירואי באויב הנאצי, הללו מסרו לו פרטים רבים שאינם ידועים לציבור לאחר המלחמה והוא מצטט את דבריהם בלשונם. מדובר בחיבור שלם וחשוב בכתב ידו של מטרי על "מאתיים ימי החרדה" - חומר יקר ערך שלא הודפס מעולם.

תגליות היסטוריות ביומן החשוב

בפתח הדברים מתאר מטרי את המצב בארץ ישראל באותם הימים: "בארץ ישראל התמודדו ראשי ההגנה בהדרכתם של אישיים בהנהגה הציונית (לא כולם!) עם בעיות ההגנה על הנפש וניסו להשיב תשובות לתנודות בזירה: מצפון - סכנת פלישה מקווקז דרך טורקיה, ומדרום סכנת פלישה שנראתה כראליסטית ביותר במלא אכזריותה בחודשים מאי-ספטמבר 1942. אלוף יוחנן רוטנר ואלוף יצחק שדה קציני מטה ופקוד במפקדה הארצית של ההגנה ישבו על המדוכה וניסו להכין מערך הגנתי עם עוני במשאבים, בציוד, באימון גלוי (בגלל תנאי הדיכוי והמחתרת ששררו בהיות השלטון הבריטי בארץ) אולם עשיר מאד ברוח, רוחה של מסורת אנושית ולאומית ישראלית קדומה וגאה מחד, ומאידך ברוחם של אלעזר בן יאיר, שמעון בר כוכבא, ואחרים, רוח של רצון לעמידה בשער והקרבה עצמית ללא שעור...".

בחיבורו מביא מטרי עשרות דברים ששמע מראשי הישוב היהודי באותם ימים המספקים תמונת מצב מלאה על סדר ההתרחשויות הן מהצד היהודי והן מהצד הגרמני. בין היתר הוא מתאר את ההערכות בישוב היהודי בארץ: הרבנות הראשית קבעה יום צום עקב המצב החמור, ודרשה כי גם מי שאינו רגיל להתענות נדרש להחמיר על עצמו ביום צום זה, היו מראשי ההגנה שביקשו לפנות לצלב האדום שיבוא לסייע לתושבי הארץ ויקדים את האויב הנאצי מתוך מחשבה שבוודאות הנאצים יצליחו לחדור לארץ ישראל, ההגנה ניסתה לאתר סוכנים גרמנים משתפי פעולה בסוריה ובלבנון אשר איימו על המיעוט היהודי בארץ, היה גם פחד מהמיעוט הערבי בארץ. מטרי מצטט מדבריו של ישראל גלילי ביוני 1942: "בזמן האחרון נבדקו הלכי הרוח בחטיבות שונות של שכנינו: הוברר כי ככל שהצבא הנאצי מתקרב אלינו, כך מתקרב המועד בו תפרוץ התקוממות ערבית בארץ, להקביל פני הנאצים, ולכלות הישוב והציונות...". מטרי מספר כיצד נשלח חיים גורי ביחד עם חוליה בת חמשה אנשים ממחנה הפלמ"ח במשמר העמק לואדי ערה כדי לאתר מקומות פיצוץ, וחסימת דרכים ותצפיות לשימוש צלפים, בתדרוך נאמר לו שתתכן אפשרות של נסיגת הבריטים מהארץ ויתכן שהתקדמות הגרמנים לא תופרע...

עוד מביא מטרי ביומנו ציטוטים חשובים מדברים שאמרו רבים מראשי היישוב, וראשי ההגנה באותם ימים המבטאים עד כמה האיום היה מוחשי. אליהו גולומב בישיבה בועד הפועל באפריל 1941 - אמר כי במקרה של פלישה גרמנית לארץ לא יהיה ליישוב היהודי שום סיכוי להינצל בשל שיתוף פעולה עם האויב הערבי מבפנים, ודרש גיוס מלא של מי שרק ניתן היה לגייס. בישיבה של ארגון ההגנה אמר: "עלינו להתרכז בשעה זו בדבר אחד ויחיד, היא: פעולה לפני הפלישה ושמוש בכח יהודי במלואו להגנת הארץ", מנחם אוסישקין באביב 1941 התבטא: "אם יהיה פה צבא יהודי בעשרות אלפי צעירים יהודים זה כח שממנו אפשר לקוות למשהו", היו אף שהרחיקו לכת ופנו לערבים עצמם - לייבלה וויישפיס פנה למועצה המוסלמית העליונה וביקש את הגנתם "כבני חסות", אבא חושי התבטא בכנס ועדי עובדים שהתקיים במאי 1941: "אני רוצה שנחליט כי לא נברח מכאן... יהודים ברחו מכל מקום, צריך שנדע: מכאן אין בורחים". ועוד רבים.

עד כמה היישוב היהודי בארץ ישראל פחד מאימת רומל עצמו, וכיצד הצבאות בארץ חששו מכוחו ניתן להביא מהדברים הבאים של מטרי: "ישנה סכנה אמיתית ש"ידידנו" רומל הופך למין קוסם לאנשי צבאינו המשוחחים יותר מדי אודותיו (אודות מעלליו כנראה), אין הוא בשום פנים ואופן "סופרמן"... אני מבקשכם לבטל בכל האמצעים האפשריים את האגדה שרומל מייצג יותר מאשר גנרל גרמני רגיל. החשוב בדבר הוא שבדברינו על האויב בלוב לא נדבר רק על רומל, עלינו להתייחס אליהם כאל "הגרמנים" או "כוחות הציר", עליכם להבטיח שהוראה זו תכנס לפעולה, ולהסביר למפקדינו שמבחינה פסיכולוגית יש לנו כאן ענין בעל חשיבות עליונה, חתום גנרל C.j. Auchmleek". כמו כן הוא מביא פרטים היסטוריים חשובים על התכנון להקים מפקדה מיוחדת שתטפל באיום הנאצי, ואת האופן בו התארגנו אנשי ההגנה לקראת הקמתה של מפקדה זו. במקביל נעשו ניסיונות להטות כספים שהועברו לצדקה ליהודי ארץ ישראל לטובת הלוחמים שהתארגנו למתקפה הנאצית, נעשו אימונים לבני הנוער הצעירים שלמדו בפעם הראשונה כיצד לאחוז בנשק, נעשה מאמץ לרכז את כל היחידות העבריות לחטיבות צבאיות גדולות שיעבדו בשיתוף פעולה, נעשה מאמץ לחמש את המפקדות העבריות במצרים, לשם כך נשלחו יחיאל טייבר וישראל כרמי למצרים, ועוד. מטרי אף מתייחס לתגובתם של מנהיגי העולם באותה העת באשר לאפשרות של פלישה נאצית לארץ ישראל כדוגמת צ'רציל שראה את התמונה נכונה והיה בטוח ב 100% בתבוסת צבאו של רומל.

בין היתר הוא מציג לוח כרונולוגי מפורט של כל התפתחות המאורעות בצפון אפריקה ובמקביל בארץ ישראל, מביא פרטים רבים על הקמת טובורק בכרמל, מתאר את הפריסה הארצית הנרחבת כשעמדו הגרמנים בשערי מצרים, מתאר את פעולות הפלמ"ח באותה העת, ועוד.

התוכניות המפורטות להגנה על ארץ ישראל

בחלק השני של היומן מתאר מטרי לפרטים את ההתרחשות מהצד הגרמני מאז שרומל תפס פיקוד על הכוחות הגרמנים בצפון אפריקה, ההתקדמות לכיוון ארץ ישראל בכיבושים, והכנת היישוב היהודי למערכה מול הצבא הנאצי בארץ ישראל. מטרי מציג את התוכניות המפורטות של ההגנה על יהודי ארץ ישראל. הוא מספק ניתוח של האופי הגרמני מול האופי היהודי שנעשה בזמן אמת, הסיבות לבחירת רומל לפיקוד על צפון אפריקה דוקא, תאריכון מדוייק של התקדמות צבאו של רומל בצפון אפריקה לכיוון ארץ ישראל, פירוט נרחב של מה שאירע בחזית מצרים - לוב החל מסתיו 1941 בו מתאר מטרי: "ב 18/11/41 הטיל המחנה ה־8 כוחותיו למערכה כנגד רומל, למרות שמספר הטנקים בידם עלה על זה של רומל הצליח רומל למשוך את הבריטים למלכודות אש אנטי טנקיות ולהשמיד את השריון הבריטי...". פירוט נרחב של התקדמות צבאו של רומל לכיוון אלכסנדריה, פירוט נרחב של האופן בו כבש את טוברוק, וכניעתה של תוניס. מטרי אף חושף פרט מעניין באשר לאופי העצמאי של רומל בשדה הקרב - דבר שהרתיע מאד את מעצמות הברית - לכל אורכו של הקרב הוא נהג להתעלם מפקודות שקיבל מהרמן גרינג שבאו ישירות מהיטלר באמרו: "גרינג פשוט משוגע והיטלר לא פחות ממנו". מופיעים פרקים שלמים העוסקים ברומל "מתוך מכתביו", בהם הוא פירט את תוכניותיו ואת ה"האני מאמין" שלו לחייליו, הזעזוע בצמרת הבריטית, ועוד. מטרי אף מאריך מאד בפרטים רבים ולא ידועים על רומל האיש באופן אישי, בני משפחתו, מעורבותו בפוליטיקה, תפקידיו בזמן מלחמת העולם הראשונה, התפקידים בהם שימש בגרמניה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הצטרפותו למפלגה הנאצית, יחסיו עם באלדור פון שיראך, תוכנן של הפגישות שלו עם היטלר, הצורה בה תפסו אותו הבריטים ("העריכו את רומל כטקטיקן ולא כאסטרטג"), התקדמות הקרבות וההחלטות שקיבל על דעת עצמו שהדהימו גם את הצבא הגרמני עצמו, ולבסוף הנס הגדול - נפילת צבאו של רומל בקרב אל אלמיין ואנחת הרווחה בקרב הישוב היהודי שהתכונן למלחמה הגרועה מכל.

תבוסת כוחות הציר בקרב אל-עלמיין, יחד עם תבוסת הצבא הגרמני בקרב סטלינגרד שהתנהל במקביל, סימנו את ראשית המפנה לטובת צבאות בעלות הברית במלחמה נגד גרמניה הנאצית וגרורותיה. הניצחון המכריע בקרב אל עלמיין, ביחד עם נחיתת כוחות בעלות הברית בחופי צפון אפריקה המערבית במבצע לפיד זמן קצר לאחר מכן, מסמנים את נקודת המפנה במערכה הצבאית בצפון אפריקה ובמערכה בזירת הים התיכון. ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, אמר על חשיבות הקרב: "זה אינו הסוף (של המלחמה), אין זה אפילו תחילת הסוף, אבל אולי זהו סוף ההתחלה". צ'רצ'יל כתב בזיכרונותיו: "לפני אל-עלמיין לא ידענו [הצבא הבריטי] ניצחון, אחרי אל-עלמיין לא ידענו עוד תבוסה" (וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה, כרך רביעי "ציר הגורל", הוצאת עם הספר, תשכ"א, עמ' 497).

משה מטרי היה מפקד בכיר בהגנה ואחד מהמפקדים בקרבות הבלימה נגד הערבים במלחמת העצמאות ב-1948. לאחר קום המדינה שימש ראש החטיבה האזרחית באגף התכנון בצה"ל, עסק רבות כל ימיו בתיעוד המאבק לעצמאות עם ישראל בארצו. בין הספרים שחיבר "כח שנים למגן וחרב חיפה" - 1988, ואחרים.

ראה גם דיינסטי, מכירה 23, פריט 157.

 

מאמרים נוספים

ילדה יהודייה ציירה יהודים בטלאי צהוב ונספתה באושוויץ

הילדה היהודייה של אדולף היטלר

הישוב היהודי בארץ ישראל אל מול סכנת כבוש נאצית - יומן היסטורי מאת מפקד ההגנה משה מיטרי

'היהודי שירה' - פרסום אנטישמי נדיר בעקבות משפט דוד פרנקפורטר

עבודה מונומנטלית במחנה ריכוז - אסיר מחנה הריכוז קומפיין אברהם ברלין צייר את המחנה על גבי קליפות של ביצים ונרצח באושוויץ

מדידת ראשים בגרמניה הנאצית - מדע התעמולה מבית מדרשו של הנס גינתר