עבור לפריט

מאת:
אריאל קעסט

18/05/2023

שתף מאמר

מדידת ראשים בגרמניה הנאצית - מדע התעמולה מבית מדרשו של הנס גינתר

אחד המכשירים המזוהים ביותר עם תורת הגזע הנאצית הינו הקליבר - Caliper - מכשיר שעוצב במיוחד למדידת רוחב הגולגולת, רוחב הסנטר, אורך האף, ואף צבע העיניים. ספרי ההיסטוריה העוסקים בחקר האנטישמיות הנאצית מלאים בתצלומים בשחור לבן המתעדים מדענים גרמנים מודדים את ראשיהם של גברים, נשים, וילדים במטרה לקבוע את שיוכם הגזעי. המדידות האנתרופומטריות בוצעו על ידי הנאצים במחנות ריכוז, בשטחים הכבושים, בכפרים בגרמניה, ובמעבדות מקומיות. בניגוד למקובל לחשוב שהמדידות החלו להתבצע על מנת לאפיין מיהו יהודי על פי רוחב הגולגולת ומאפיינים נוספים הקשורים בפנים, המדידות הראשונות דוקא התבצעו על מנת לסנן את המועמדים לשורות האס אס עצמו, וכן לשם קבלת מעמד של "איכר חדש" על פי חוקי ההתיישבות החקלאית הנאצים. המדידות היו האופן בו קיימו הנאצים הלכה למעשה את תכניתם הגזענית לבנייתה של אירופה מחדש על ידי הרחקת הרכיבים הגזעיים הזרים אותם כינו "מחריבי התרבות" שאינם חלק מהעם הגרמני לפי הגדרתו החדשה "יוצרי התרבות". מאז עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון אנשי מדע באוניברסיטאות עסקו בעיצוב העקרונות המנחים של תורת הגזע, וביססו את מאפייניו הפיזיונומיים של כל גזע, כך שניתן היה, כביכול, להבחין בין הגזעים השונים על פי מדידות ובדיקות ("כללים" ו"חוקים" שהופרכו לחלוטין אף בתוך גרמניה עצמה עוד בזמן המלחמה).

לימוד הטיפוסים הגזעיים הפך בשנות ה־30 לחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך הגרמנית לרבות ארגוני הנוער, אשר הציגו אותה כמדע מדויק והתחנכו לאור עקרונותיה. את העקרונות עיצב תאורטיקן הגזע הנס גינתר (Gunther). למרות חזונם של הנאצים להציג עתיד ברור של "שחור" ו"לבן" הם נתקלו בבעיה מציאותית - האוכלוסייה הגרמנית עצמה היתה מעורבת גזעית גם על פי הגדרתם של הנאצים עצמם. הטיפוס הנורדי, הדינרי, או האלפיני הוגדרו כטיפוסים שהתקיימו בעבר ותכונותיהם עברו מדור לדור תוך שהם מתערבבות אלו באלו, כך שלמעשה מרבית התלמידים דמו לאידיאל הגזעי רק באופן חלקי. לכן בחוברות הלימוד עצמן דאגו הנאצים לסייג את הדברים וכתבו: "הבט במראה והבט סביב על מעגל חבריך! רק לעתים רחוקות תוכל למצוא את הסימנים האופיינים לגזע זה או אחר מצורפים יחד אצל אדם אחד..." (Hans Heinz, Rasse und Erbe, 1934 עמ' 18). הנאצים עצמם הכירו בחולשת מדע הגזע החדש שניסו להשליט ואף פנו למורים עצמם בהנחייה כי המדידה הינה אמצעי עזר בלבד, ואין לקבוע מסמרות על פיה באשר למוצא הנשוא הנמדד. במקביל כמובן יצרו אצל התלמידים את השאיפה הספונטנית "להראות נורדים לחלוטין". מטרת הנאצים בהכנסת מכשירי המדידה במקומות בהם השתמשו בהם בפועל היתה להבהיר לתלמידים כי יכולת האבחנה הגזעית הינה עניין מקצועי המגלם את צורתה המעשית של תורת הגזע המבוססת מדעית, גם אם התלמידים לא בדיוק ידעו בעצמם את רזיה. המכשירים גם הבהירו לתלמידים כי הזיהוי הגזעי דורש הכשרה ומומחיות, וכי הוא ענין של "מדענים" אשר הם היודעים להגיע לאיבחון מדוייק.

במטרה ליצור הרגשה של "עילית" החילו הנאצים את מדידת הראשים על על המועמדים להתקבל לשורות האס אס, אשר החשיב עצמו לעילית הגזעית של החברה הנאצית. המועמדים לשורות האס אס נדרשו להמציא הוכחה של אילן יוחסין ארי עד לשנת 1800, ולעמוד בבחינה של כשירות גופנית, ונאמנות פוליטית. החל משנת 1934 נבדקו תכונותיהם הגופניות של מועמדים לאס אס כדי לעמוד על ההרכב הגזעי שלהם. את הסינון ביצעו בוחני הגזע מ"המשרד הראשי לגזע והתיישבות של האס אס. מטרת הסינון אף נועדה בנוסף לקבוע מי זכאי להגר לגרמניה ולקבל אזרחות, מי יגורש למזרח, מי יוכל לשמור על נכסיו ומי יאלץ לוותר עליהם, מי יגוייס לוורמאכט, מי יקבל חלקת אדמה, מי יוכל להתקבל לתנועות הנוער ולמוסדות החינוך הנאצים ומי יוכל להתחתן עם גרמני. הבחינה נעשה על פי שיטה שפיתח קצין האס אס האנתרופולוג ברונו ק. שולץ, והיא כללה בחינה של עשרים ואחד מדדים גופניים - ביניהם: צורת הראש, צורת הפנים, גשר האף, צורת השיער, צבע השיער, צבע העיניים, צבע העור, וכדו'. גם כאן נראה שלבודקים לא היו הנחיות ברורות וקריטריונים "חותכים" הקובעים את הגדרת הנבדק על פי קריטריונים ידועים מראש, והבדיקה נעשתה יותר "לשם הבדיקה". ליצור אוירה "מדעית" כביכול כי מי שנמצא מתאים לשורות האס אס, הדבר נקבע על פי מאפיינים "קבועים" שלא ניתן לשנותם, והינו בעל "דם כחול". החוקר הגרמני בסטיאן היין בחן 338 תיקים של מגויסי אס אס במזרח פרוסיה, וגילה כי עוד לפני פרוץ המלחמה מולאו הכרטסות הגזעיות מילוי חלקי בלבד, מדדים מסוימים לא נרשמו כלל, ופעמים רבים גם מי שלא היו להם מאפיינים נורדים כלל התקבלו לשירות. כמו"כ כן התגלה כי בחינה גזעית שהיתה אמורה להיערך כשעה, נמשכה בפועל כמה דקות. בסטיאן הסיק כי "הסינון האנתרופומטרי נעשה בחיפזון, ברשלנות, או באופן חלקי בלבד". בשל העובדה כי הנאצים עצמם הכירו בחולשתן של בדיקות אלה, בפקודות וחוזרים פנימיים של הארגון משנים מאוחרות מדגישים את הצורך לשמור על חשאיותן של תוצאות הבחינה הגזעית, ומבקשים במפורש כי דחייה על בסיס גזעי תוצג כדחייה מסיבות רפואיות.

 

המקרים בהם נעשו מדידות פנים לצורך זיהויים של יהודים

תלמידים יהודים בגרמניה הנאצית יודעים לספר על מדידות מסוג זה שעברו על בשרם. במיוחד מפורסמת הסצינה בסרט "אירופה אירופה" בה נראה מורה נאצי מסביר את ההבדלים שבין הארי המיוחס ליהודי השפל על פי ה"מדע". לשם הדגמה הוא בוחר בתלמיד היהודי המפוחד שמא זהותו האמיתית תחשף. בסופן של המדידות מכריז המחנך כי על פי התוצאות זורם בעורקיו דם ארי טהור. הסצינה מבוססת על סיפור אמיתי שהתרחש עם הנער שלמה פרל והותאם למתואר בספרו (יש לציין כי לא תמיד עמדו לרשותם של המורים בבתי הספר הגרמנים מכשירי מדידה, וכי שלמה פרל עצמו ציין בזיכרונותיו כי מכשירי המדידה המופיעים באותה הסצינה בסרט הינם תוספת של המפיקים, וכי במציאות בהיותו תלמיד בבית הספר הגרמני, הוא נבחר להדגים בתווי פניו את "הטיפוס הקלסי של הגזע המזרח בלטי", אך הדבר נעשה ללא מכשירים - ראה שלמה פרל אירופה אירופה, תל אביב 1994, עמ' 102). בספר "בית הספר ברייך השלישי" בתרגומו של זאב ורדי (תל אביב 1997) בפרק "גזענות וחנוך למוות" מובאים כמה סיפורים דומים יהודים שהיו תלמידים בגרמניה הנאצית - כיצד במסגרת לימוד כיתתית נתבקשו לעמוד בפני מדידות מסוג זה. וראה גם בספרו של Hans Christian Harten: Rassenhygiene als Erziehungsideologie des Dritten ברלין 2006 - מובאות רבות מספרי הלימוד הנאצים בהם הופיעו התרשימים השונים למדידת חלקי הפנים.

כידוע, הזהות היהודית בגרמניה הנאצית נעשתה על פי רישומים אשר הוכיחו כי לאדם שלושה סבים יהודים על מנת להפוך אדם ליהודי מלא, או לחלופין שני סבים כאלה עם עדות נסיבתית של השתייכות האדם לקהילה היהודית. לשם כך השתמשו הנאצים ברישומים גנאלוגיים, ולא באמצעות מדדים פיסיים. אם כן, באילו מקרים סמכו הנאצים על מדידות הראש כדי לקבוע זהות יהודית גזעית? ומתי נעשו מדידות כאלה?

עם החרפת הצעדים האנטישמים בגרמניה היו יהודים שהצליחו לחמוק משיוכם הגזעי בטענה כי אביהם החוקי איננו אביהם הביולוגי. במקרים כאלה הוזמנו הנבדק, אביו ואמו למכון האנתרופולוגי לשם בדיקת גזע. האנתרופולוג היה אוסף את המדדים הגופניים של כל הנבדקים - הכוללים את מבנה הפנים - הראש, העיניים, האוזניים, השפתיים, והסנטר, צבע השיער והעיניים, סוג הדם, ותבנית טביעת האצבעות. בסיום הבדיקה העריך האנתרופולוג את הסבירות שהאב החוקי הינו האב הביולוגי או שאינו. במרבית המקרים לא היו לבודקים הנאצים נתונים "מוקדמים" אודות מה נחשב לעונה על הקריטריון של "יהודי" מבחינת הממדים, ומה לא, משום שהעדיפו לנקוט עמדה זהירה. הבדיקות נועדו למצוא דמיון בין תכונות הבן לתכונות האב שזהותו של האב כבר היתה ידועה, ואם היה דימיון כזה, אזי קבע הרופא כי הנבדק הינו יהודי. צורת הראש של הנבחן לא שייכה אותו ישירות לגזע היהודי או הנורדי / ארי, אלא סייעה לקשר אותו לאב מסוים, שזהותו הגזעית כבר היתה ידועה.

בגרמניה הנאצית זיהוי היהודים נעשה בדרך כלל על בסיס תעודות לידה ומסמכים אישיים והאחראי הישיר על הזיהוי היה משרד הפנים. הנאצים העדיפו לסמוך על מסמכים ולא על בדיקות סממנים חיצוניים משום שהכירו בעצמם בחולשתם של אלו האחרונים, לדידם היהדות הינה "חמקמקה" ונסתרת, והאויב שביהודי היווה עבורם סכנה הרבה יותר גדולה מ"צורת היהודי" החיצוני, שבמקרים רבים לא תאמה את חוקי הגזע המעוותים.

בגרמניה הנאצית היו אף מומחים כגון יוסטון סטיוארט צ'מברלין, הנס גינטר ואחרים אשר טענו כי "הטיפוס הגזעי" הוא במהותו מראה כולל שהעין היתה אמורה ללמוד לתפוס. לדעתם מדידות של חלקי פנים חטאו למטרה של תפיסת השלם שבנבדק. זאת משום הבעיה המציאותית שתורת הגזע ניצבה בפניה: תכונות רבות היו משותפות לגזעים שונים. למשל שיער בלונדיני אפיין את הגזע הנורדי, אך גם את האוסטי, פנים ארוכות אפיינו את הגזע הנורדי, אך גם את הדינרי, וכדו'.

אחד המקרים המזעזעים ביותר בהם השתמשו האנטרופולוגים הנאצים במדידת פנים ובבדיקות דם של יהודים היה תיעוד קלסתרי פנים של יהודים, צוענים, ואסירי מלחמה סובייטים כדי לשמר ולתעד אותם לדורות הבאים לפני הכחדתם. ממש כך. בחודש ספטמבר 1939 אנתרופולוגים מטעם מוזיאון הטבע בווינה ערכו מחקר שכלל מדידות, צילומים והכנה של קלסתרי פנים של אסירים יהודים מאושוויץ למטרה זו. המטרה היתה לאתר מרכיבים גופניים משותפים ולקשור בין תכונות "שליליות" לאותם המרכיבים. האנתרופולוגים שערכו את הבדיקה בררו מראש את אותם נבדקים שהיו להם צורות פנים התואמות את הסטריאוטיפ התרבותי הרווח במטרה לאשש את התפיסות האנטישמיות שעמדו בבסיס מחקרים אלו.

לסיכום ניתן לקבוע כי על אף שהיו בקרב המפלגה הנאצית כאלה שהאמינו שתכונותיהם התורשתיות הגופניות הנפשיות והשכליות של הארים עברו מדור לדור, וכי יש דרך לאבחן ולקבוע מיהו הנשא שלהם, בפועל מרביתם ידעו כי אמונה זו סותרת את המציאות. מדידת הראשים יותר משנועדה לקבוע האם הנבדק הינו "ארי", יהודי, או בעל גזע אחר, היא נועדה למדידה לשם המדידה, מטרתה היתה להפיץ את תורת הגזע הנאצית כמדע מוחלט, שהרי ניתן כביכול להגיע על פי מדדים מדויקים למוצאו הגזעי של הנבדק - העובדה שבפועל קבעו הנאצים מיהו יהודי, ומיהו לא על פי מגוון רחב של נסיבות רק מאששת את הטענה כי הנאצים בעצמם ידעו שתורת הגזע היא מכשיר פוליטי לצורך הגשמת מטרותיהם, יותר משהיא "עובדה מדעית". מאותה סיבה נבדקו אף יהודים - לא לשם "קביעה" ברורה כביכול האם הנבדק הוא יהודי, שכן ברוב המקרים סמכו הנאצים על מסמכים ועל נסיבות על מנת להחליט על מוצאו של הנבדק, אלא לשם השפלתו, ולשם הפצת הרעיון שעליונות הגזע הארי הוא ענין של מדע מדויק. מטרת האס אס אשר פיתח שיטה לסינון גזעי והכשיר כח אדם לכך היתה ניסיון להרחיב את כוחו ואת סמכויותיו ולתבוע בעלות בלעדית על החלטות בתחום ניהול האוכלוסין, ניסיון להעביר את תורת הגזע הנאצית מ"תאוריה" ל"הלכה למעשה", על מנת לשלוט שלטון בלעדי בסינון האוכלוסייה, הרבה יותר מאשר באמת לקבוע עובדה מציאותית באשר לנבדקים השונים, כפי שהראינו לעיל שהנאצים עצמם לא העמידו קריטריונים ברורים לבדיקות הללו, ובמרבית המקרים הם נעשו בצורה מרושלת, מבלי שמישהו יכול היה להבין מדוע האנתרופולוג אפיין את הנבדק כבעל גזע מסויים.

מאמר זה מסתמך ברובו על מאמרו המעמיק של ד"ר אמיר טייכר אשר התפרסם בכתב העת "היסטוריה" בחודש תמוז תש"פ, גיליון מס' 45, אשר כותרתו: "למה הנאצים מדדו ראשים? מדע, תעמולה, וזיכרון היסטורי". (עמ' 91-131)

ראה גם דיינסטי, מכירה 23, פריט מס' 100.

 

מאמרים נוספים

ילדה יהודייה ציירה יהודים בטלאי צהוב ונספתה באושוויץ

הילדה היהודייה של אדולף היטלר

הישוב היהודי בארץ ישראל אל מול סכנת כבוש נאצית - יומן היסטורי מאת מפקד ההגנה משה מיטרי

'היהודי שירה' - פרסום אנטישמי נדיר בעקבות משפט דוד פרנקפורטר

עבודה מונומנטלית במחנה ריכוז - אסיר מחנה הריכוז קומפיין אברהם ברלין צייר את המחנה על גבי קליפות של ביצים ונרצח באושוויץ

מדידת ראשים בגרמניה הנאצית - מדע התעמולה מבית מדרשו של הנס גינתר