אחד השרידים היותר מעניינים ונדירים ממחנות המוות, אשר נתקבלו בבית המכירות הינו ציור תמונת נוף של מחנה הריכוז קומפיין שנעשה על ידי האסיר אברהם ברלין בזמן שהותו במחנה.
אברהם – יוסף ברלין (Abraham – Joseph Berline) נולד ב – 5 באוקטובר 1894 בעיירה נייז'ין (Nezhin) שבאוקראינה. בשנת 1912, בהיותו בן 18 היגר לפריז (Paris) ללמוד ב"בית הספר לאמנויות יפות", ותוך זמן קצר נתפרסם בקרב חובבי האמנות בצרפת, ויצירותיו הוצגו בגלריות החשובות. במאי 1941 נעצר בשל היותו יהודי ממוצא רוסי ונכלא במחנה קומפיין (Compiegne – ובכינויו הנאצי: פרונט-סטאלאג 122). ברלין הוחזק כאסיר במחנה במשך שבעה חודשים בתנאים קשים. למרות מצבו הפיסי הקשה, והפחד להיתפס בידי הנאצים על מעשהו, החליט ברלין לתעד את צורת המחנה באופן חזותי. בשל מחסור בחומרי יצירה בתוך שטח המחנה, השתמש בקליפות ביצים, מאותן שאריות מזון דלות שקיבלו היהודים במחנה. את קליפות הביצים חתך לחתיכות זעירות בצורה מדויקת, אותן הדביק על לוח עץ, ומהן יצר את תבנית המחנה – מגדל השמירה, והבלוקים. את הקליפות צבע בגווני חום, ירוק, צהוב, כחול ואדום. כפי הנראה, בשל האיסור הנאצי החמור לתעד את המחנה כתב ברלין "למטה כתב: "a mon ami de stalag 122 zeldine A. berlin" – "חברי, סטאלג 122 א. ברלין" – בצרפתית 'ידידי', או 'חברי', בהתייחסו למחנה, כביכול צייר את ביתו. לאחר שבעה חודשים במחנה הועבר למחנה דרנסי (Drancy), וב – 1942 גורש למחנה אושוויץ (Auschwitz), שם נרצח.
ברלין הוחזק בקומפיין במשך שבעה חודשים,ונספה באושוויץ חודשים ספורים לאחר מכן. ההיסטוריון ניצול השואה אויגן קוגון תיאר את המגורשים שהגיעו מקומפיין לבוכנוואלד: "בקושי יכול לתאר את המצב בו האנשים האלה הגיעו. בקיץ 1943 הועמסו מאות צרפתים מהתחנה בויימאר יחד עם מתיהם. הם הועברו בקרונות בקר מקומפיין והיו לבושים בתחתונים או היה עירומים. לאחר מכן הם צעדו יחדיו לבוכנוואלד…".
ידוע על ארבע עבודות אחרות של אברהם ברלין אשר יצר בתוככי מחנה קומפיין הנמצאות בארכיון בית לוחמי הגטאות, (רשומה מס' 1694 – 1690) אשר נמסרו על ידי הצייר איזיש – ישראל קישקה (Isis – Israel Kischka), שהיה אף הוא אסיר המחנה, כולן נעשו בצבעי פסטל על נייר. לא ידוע על עבודות אחרות שיצר במחנה בטכניקה פלאית זו, של הדבקת קליפות ביצים על חתיכת עץ.
מחנה הריכוז קוֹמְפְיין [Compiègne, אשר כונה בידי הנאצים: "פרונט-סטאלאג 122"] היה אחד ממחנות הריכוז והמעבר הגדולים ביותר בצרפת ליד העיר קומפיין, 75 קילומטר מצפון לפריז, שם נאסרו במהלך מלחמת העולם השנייה מיוני 1941 ועד לאוגוסט 1944 כ־54,000 איש, ביניהם: אסירים פוליטיים, קומוניסטים ויהודים. כ־45,000 אסירים גורשו מהמחנה למחנה ההשמדה "אושוויץ" ולמחנות ריכוז והשמדה נוספים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הקימו הצרפתים בית חולים צבאי בכמה צריפים לבנים ישנים בעיר קומפיין. שנה לאחר מכן, משנכבשה צרפת על ידי גרמניה, הפכו הגרמנים את המתקן למחנה שבויים. לאחר מכן קיבל הגסטפו את השליטה במחנה והפך אותו ביוני 1941 ל"פרונט-סטאלאג 122", מחנה ריכוז קבוע לאסירים "עויני המשטר". החל מפברואר 1942 הועיד צו רשמי מקום ליהודים במחנה "למטרות גירוש" ו"כבני ערובה ליישום העתידי של צעדי תגמול". היהודים רוכזו בחלק מהמחנה והופרדו מהצרפתים והרוסים אשר שהו בו קודם לכן, על ידי גדרות תיל.
הגירוש הראשון של יהודים ואסירים פוליטיים מצרפת למחנות הריכוז הנאצים יצא ממחנה קומפיין. ביום שישי, 27 במרץ 1942 יצאה ממנו הרכבת הראשונה ועליה 1,120 יהודים שגורשו לאושוויץ. בין 1942 ל-1944 יצאו עשרים וששה משלוחים קטנים ועוד 12 גדולים. מעל 45,000 איש – לוחמי התנגדות, יהודים, אנשי איגודים מקצועיים ואחרים – נשלחו ממחנה קומפיין למחנות ריכוז וההשמדה בשטחי גרמניה הנאצית.
ראה דיינסטי מכירה 9, פריט 33.
