אוסף של 16 גיליונות נדירים אודות התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל, וארגונים ציוניים, שפות שונות ומקומות שונים, מחצית א' של המאה ה־20.
* בת עמי BULLETIN FUER ZIONISTISCHE FRAUENORGANISATIONNEN – שני גיליונות של קק"ל, פברואר 1934 ספטמבר 1935.
* ירחון JUNG WIZO MONATSSCHRIFT – ירחון אגודת ויצ"ו בוינה. שלשה גיליונות. אוקטובר נובמבר 1933, פברואר – מרץ 1935, מאי – יוני 1935.
* החיים הללו – שבועון ארץ – ישראלי מצויר תל אביב, תצלומים רבים מאת אברהם סוסקין. י"א חשון תרצ"ו 1936.
* בוסתנאי – שבועון של איכרי ארץ ישראל בעריכת מ. סמילנסקי וט. ז. מילר, 29 בינואר 1936.
* New Judaea , לונדון, מאי 1936. גיליון מס' 7.
* ZIONIST REVIEW שבועון ציוני, לונדון. אוגוסט, דצמבר. 1938. (גיליונות 14, 31)
* RAICES LA REVISTA JUDIA PARA EL MOMBRE DE NUESTRO TIEMPO – גיליונות 20, 21 העוסקים בקונגרסים הציוניים ובהתפתחות היישוב העברי בארץ ישראל.
* אמעריקאנער, תמוז תש"ו [1946].
* Jewish FRONTIER אוקטובר 1948, אפריל 1950.
מצב כללי טוב מאד.
עשרה גיליונות נדירים של הירחון HADASSAH NEWS LETTER – הוצאת Hadassah inc. the women's zionist Organization of America, and Junior Hadassah. ניו יורק, שנים 1936-1941. הודפסו על נייר כרומו. אנגלית.
הגיליונות מתארים את פעילותן של נשות הדסה בארץ ישראל ולמען ארץ ישראל, את התפתחות היישוב היהודי, בעיית ההגירה, האנטישמיות, פרסומות, ועוד. מלווים בעשרות תצלומים חשובים.
מופיעים:
מאי 1936 .
מרץ 1937.
חודשים ינואר, מרץ, מאי, אוקטובר, דצמבר 1938.
מאי 1939.
דצמבר 1939- ינואר 1940.
פברואר 1940.
מאי -יוני 1941.
10 גיליונות בסה"כ. מצב כללי טוב.
4 פרסומים נדירים המתארים את ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל בין היתר תצלומים מאת מובילי צלמי היישוב היהודי, ביניהם רודי ויסנשטין וזולטן קלוגר. פרסומים שיצאו בארץ ונועדו לתפוצה היהודית בחוץ לארץ. סוף שנות ה־30 וראשית שנות ה־40. אנגלית.
1-2. The land of construction – הוצאת E. M. Pikovsky שני גיליונות – דצמבר 1939, ו דצמבר 1942. בשני הגיליונות עשרות תצלומים רבים ולא ידועים מאת הצלם זולטן קלוגר המתארים את התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל.
3. ארץ ישראל . פרסום חד פעמי בהוצאת קרן היסוד, דפוס עזריאל ירושלים 1942. חוברת חד פעמים שהודפסה על נייר משובח וכוללת עשרות תצלומים של ההתיישבות העברית בארץ ישראל: עבודת הקרקע, המפעלים היהודים, עליית הנוער ועוד.
4. Life in palestine , אפריל 1945 – תצלומים רבים של חיילי הבריגדה, תיאטרון עברי, עבודת הקרקע, עלייה, התיישבות, ועוד.
[4] גיליונות בסה"כ. מצב כללי טוב – טוב מאד.
אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני' – בנימין זאב הרצל כ' תמוז תרס" ד [1904], כרזה מעוצבת לזכרו של הרצל, הוצאת 'דרוקארניא לוואווסקא" בלבוב, ראשית המאה ה־20. עיצוב: A. HEGEDUS [חתום בלוח], נדיר ביותר.
במרכז דמות דיוקנו של הרצל, משני צידיו עמודי פרחים, זוג אריות רובצים, והכיתוב: 'בנימין זאב הרצל כ' תמוז תרס" ד'.
גודל: 30×24 ס" מ. סימני קיפול, מצב טוב.
40 פרטי נייר שיצאו במקומות שונים מטעם הקרן הקיימת לישראל. אירופה וארץ ישראל. העשורים הראשונים של המאה ה־20 עד שנות ה־50, בהם נדירים.
ביניהם: תצלום דיוקן הרצל מוקדם חתום מאחור בחותמת דיו של קק"ל בליון [צרפת], בולים מוקדמים של קק"ל שיצאו באירופה ובארץ ישראל, דפי 'תרומת עצים', 'קרן קיימת לישראל מזכרת ליום הולדתך' – פרוספקט מיוחד לזכרו של יהושע חנקין, 'תפילת הנוטעים על אדמת ישראל', קבלות מעוצבות, דפי 'יזכור' מוקדמים, ביניהם חוברת בת ארבעה עמודים עם המנון 'התקוה' מתורגם לרומנית, אגרות 'קודש לגאולת הארץ', ברכות יום הולדת, ועוד.
גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב.
תמונות מעשה אריגה אמנותית של משי קונסטגעוועטע זיידענבילדער [תמונות משי מלאכותיות].
דמות דיוקן הרצל רקומה, נתונה במעטפת הקרטון המקורית בהוצאת Tesatoria Universala, רומניה, ראשית המאה ה־20. עברית ורומנית.
[1] רקמה, [4] עמ'. גודל: 23×15 ס" מ. מצב טוב מאד.
אוסף של 30 כרטיסי חבר, הזמנות לאירועים ציוניים, תעודות תרומה, קבלות, וכרטיסים אישיים שונים שהיו שייכים ליצחק גאלדין – לודז' שנות ה־20 וה־30. מרבית פרטי הנייר ביידיש.
ביניהם: הזמנות לאירועים ציוניים מטעם 'פועלי ציון' ו'הליגה למען ארץ ישראל', קבלות מספריית 'בית העם' בלודז', הזמנה לברית מילה, כרטיס ציר של 'יידישן וועלט קאנגרעס בלודז' יולי 1936, קבלה מטעם ועדת הקופה הלאומית – ההסתדרות הציונית בלודז', כרטיס חבר בליגה למען ארץ ישראל העובדת בפולין, חוברת 'לאדזער יודישער קאמי – פעראיין' 1917, ועוד.
מצב כללי טוב.
22 פינקסים אישיים שונים של יהודים, תעודות זהות ופנקסי חבר. אירופה, וארצות האיסלם. העשורים הראשונים של המאה ה-20.
ביניהם: כרטיס חבר בספרייה הציבורית בלונדון של יהודי בשם וולפגן מאי [יליד המבורג – גרמניה, עלה ארצה לאחר השואה ועבד בשירות הימי בחיפה], וכן תעודת זיהוי שלו עם סמל הרייך הגרמני וחותמת דיו עם צלב קרס משנת 1934, תעודה מעניינת של יהודיה מקלן (עם צמה שניגזרה מראשה של בעלת התעודה, והונחה בפתחה) תעודת זהות של בטי צוקר שהונפקה בצרפת בשנת 1928, תעודה של בנימין פויזן – פרנקפורט. כמו"כ מופיעות תעודות זהות שונות של יהודים מרוסיה, קזבלנקה, מצרים, לודז' (פולין), ואחרות.
לא נבדקו ביסודיות.
מצב כללי טוב.
אוסף עדויות היסטוריות בכתב יד מאת יוצאי קהילת ראדמוסק. עשרות דפים בכתב יד מכותבים שונים. שנות ה־20 עד שנות ה־40.
לצורך הכנת ספר קהילה ליהדות ראדומסק נאספו עדויות שונות מיוצאי העיר היהודים המספרים אודות העיר, אנשיה, ומאורעות חשובים בתולדות הקהילה היהודית בה, חלק מהעדויות נאספו טרם השואה וחלקן האחר מפיהם של ניצולי שואה אודות התרחשויות שונות בזמן השואה. בין היתר מופיעה עדות מעניינת בכתב ידו של זאב סבילובסקי המספר לפרטים על האקציה שהתרחשה בעיר ביום כיפור בשנת 1942, עדות בכתב ידו של טוביה רובינשטיין המספר על רבי נחמיה זנדברג, 'זכרונות וחוויות מימי ילדות בעיר ראדומסק' בכתב ידו של אשר יוסף פינטור, זכרונות שנכתבו בשנת 1934, ועוד. כמו"כ מופיעה מפה מודפסת של ראדומסק וסביבתה, עשרות תצלומים [מודפסים] שנלקחו ממקורות שונים המתעדים את יוצאי קהילת ראדומסק – חלקם מתוארים בכתב יד מאחור, ועוד. מרבית הדפים כתובים יידיש, חלקם בעברית.
האוסף לא נבדק ביסודיות. מצב כללי טוב מאד.
כרוז מטעם ראשי הקהלה בראדום נגד יצחק גרינבוים, אשר בישיבת הסיים דיבר דברי עוולה נגד הגאון רבי יחיאל הלוי קעסטענבערג אבד"ק ראדום. חתום בחתימת גדולי ראדום [בדפוס] הגאון רבי צבי אלי' גאלדבלום, רבי מאטל אייזמאן, רבי חיים ניימאן, ורבי שלמה ציטרון, וכן בחתימות ועד בעלי בתים של הקהילה. ראדום תרפ"ה [1925].
הכרוז נשלח לעסקן מנחם סירק מהעיר זגירז לבקשו כי יצטרף בחתימתו למחאה העתידה לצאת ולפרסם כי כל כוונתו של גרינבוים היא לגולל את כבוד הרבנות וכבוד היהדות הדתית בעפר וכי בישיבה של הסיים הפולני שהתקיימה ב 30 לאפריל אותה שנה "שפך בוז וקלון, רכילות ועלילות שוא ושקרים על רב בישראל, ה"ה כבוד הרה"ג מוה"ר יחיאל הלוי קעסטענבערג שיחי' אבד"ק ראדום…".
יצחק גרינבוים [1879-1970], מראשי התנועה הציונית בפולין עמד בראש פלג ציוני רדיקלי בשם "על המשמר". היה חבר הסיים (הפרלמנט) הפולני מאז שנת 1919. גרינבוים היה מתנגד חריף לאגודת ישראל, במסגרת זו האשים את החרדים מעל דוכן הסיים בכך שבעת מלחמת העולם הראשונה הם נותרו נאמנים לשלטונות הזרים בפולין (רוסיה, גרמניה ואוסטרו-הונגריה) ולא תמכו בתנועת העצמאות המקומית. בבחירות לסיים של 1928, החרים גרינבוים את נציגי אגודת ישראל והביא לכך שאף אחד מנציגי האגודה לא נבחר לסיים בבחירות אלו.
[1] דף. 27×22 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב מאד.
11 מכתבים חשובים בענייני תרומות, כספים, והשקעות, שנשלחו לסייר אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. בחלק ניכר מהמכתבים מופיעים הערות בכתב ידו של רוטשילד בהתייחס לתוכן המכתבים שקיבל, והוראות שכתב לעצמו או לנמען, כיצד לנהוג בבקשות שונות שהופנו אליו מגורמים שונים בפריז.
המכתבים נשלחו בין שנות ה־60 לשנות ה־80 של המאה ה־19 על גבי איגרות אויר עם בולי דואר צרפתים.
האוסף לא נבדק ביסודיות. מצב טוב מאד.
הקושאן הרשמי המעיד על העברת הבעלות של שטחה של שכונת אבן ישראל – אדמת "באב אל-ח'ליל" שליד שער יפו בירושלים, מהבעלים הערבים איברהים זכי ומוסא אעראפ, לידיו של רבי יוסף ריבלין חלוץ קנין אדמות ירושלים, ומייסד השכונה במאה ה־19, חתום בחתימת ידו של ריבלין. שנת 1292 להולדת מוחמד – תרל"ה – 1875. מסמך היסטורי ראשון במעלה – יחיד בעולם.
קושאן עות'מאני, כתוב כולו בשפה התורכית, המתייחס למצבו המשפטי של שטח ה'ארצ'יה' – שטח אדמה בירושלים מחוץ לשער יפו. מצוינים גודל השטח, גבולותיו, סוג הקרקע, וכן היסטוריות הבעלות שלו. וכן מופיע שמו של "ח'ואג'ה (=אדון) יוסף בן איברהים ריבלין" בתור חוכר הקרקע. היתה זו התקופה בה רכש רבי יוסף ריבלין את אדמות השכונות מזכרת משה ואהל משה, ועסקת הקנין נעשתה ישירות על ידו – חתום בחתימת ידו 'יוסף ריבלין', וכן מספר שורות בתורכית בכתב ידם של המוכרים וחותמתם. ריבלין [1838-1897] מנהיג הישוב האשכנזי בירושלים, מייסד ה'ועד הכללי' – המוסד הציבורי העליון בירושלים, מהדמויות החשובות של מפעל היציאה מן החומות. עוד בהיותו כבן עשרים, יסד חברה בשם "בוני ירושלים", ששמה לה למטרה לבנות בתים מחוץ לחומות העיר העתיקה. בשל פועלו הרב כונה ביידיש: "ר' יאשע דער שטעטלאך-מאכער" (רבי יושה בונה השכונות). בין השכונות שלהקמתן היה אחראי במישרין ניתן לציין את נחלת שבעה, שכונת בית דוד, מאה שערים, זיכרון טוביה, שערי צדק ועוד.
מסמך יחיד בעולם. מרבית המסמכים העות'מאנים, בפרט מהמאה ה־19 אבדו במאורעות השונים.
[1] דף נייר. 34×19 ס"מ. קרעים בשוליים. נייר מעט שביר. סימני קיפול. קרעים חסרים קטנים בחלקו העליון. חיזוקים בהדבקות נייר מאחור. מצב טוב – בינוני.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של נחום סוקולוב מזמן שהותו במלון עדן בציריך בשנת 1931. נכתב על נייר מכתבים רשמי של מלון EDEN בציריך.
במכתבו מודה סוקולוב לידידים על אירוח ומפרט בעניין התחזקותה של התנועה הציונית.
[1] דף נייר מכתבים רשמי של מלון עדן בציריך, 19×14 ס"מ. נתון במסגרת עץ וזכוכית 21×28 ס"מ. סימני קיפול, כתמים, מצב טוב.
מכתב שנכתב לאחר ביקורו של בוריס שץ באמריקה במטרה להביא פרסום לבית הספר 'בצלאל' בקרב היהדות האמריקאית, בזמן ש'בצלאל' היה על סף סגירה. המכתב נכתב בתקופה קשה מבחינה כלכלית לבית הספר, וניכרים בו המאמצים של שץ לייצר מקורות תמיכה חדשים שיבטיחו את קיומו של בצלאל לאורך שנים. חתום בחתימת ידו של שץ. מאי 1927.
במכתבו שנכתב לאחר שובו מאמריקה בה שהה יותר משנה וסידר תערוכות חשובות פותח שץ בבשורה כי: 'תוצאות התערוכות היו שמכרתי כל מה שהבאתי אתי מעבודות 'בצלאל' ושמו של בצלאל זכה לפרסום רב'. עוד מוסיף שץ כי התערוכות שנערכו באמריקה: 'הוסיפו כבוד לעם העברי על ידי האמנות העברית שאנו יוצרים. לא בחיל ולא בכח נרכש לנו עמדה של כבוד בין כל העמים, כי אם ברוח, בתורה ובאמנות שלנו". שץ מביע דאגה באשר לעתידו הכלכלי של בית הספר, שכן עיקר עיסוקו בהנחלת מקצוע האמנות לדור הצעיר ולא במקח וממכר של היצירות הנעשות בו. שץ מבשר כי לצורך העניין כעת הוא מקים לתחיה את 'חברת בצלאל' שבטלה בזמן מלחמת העולם הראשונה. הרעיון היה כי כל חבר בה ישלם תשלום שנתי סמלי ובתמורה יקבל פרס מעבודות בצלאל שערכו שווה לתשלום השנתי שישלם. באותה שנה הציע שץ פרס של מגילת אסתר זעירה מצוירת על קלף בתוך נרתיק כסף עבודת מקשה ופיליגרן. הוא מוסיף כי כל אדם יוכל תוך מספר שנים לזכות ל'חדר אמנות בצלאל' פרטי בביתו מאותם פרסים שיזכה בהם מדי שנה. ומספר כי כבר נרשמו מספר חברים הגון באמריקה ל'חברה'. בשולי המכתב חתימת ידו של שץ.
בית הספר לאמנות 'בצלאל' חווה משבר כלכלי חמור בשנת 1926 ולמעשה נסגר בפעם הראשונה בשנת 1928. באותה שנה הוא שב ונפתח כשנוצר מקור חדש לתרומות, אך לבסוף נסגר סופית ב 1929. שץ תר ביחד עם בנו לארצות הברית בניסיון אחרון להציל את בית הספר, הוא תייר בעריה השונות של אמריקה הגדולה עם תערוכת חפצי 'בצלאל' ויצירותיו שלו ארוזות בתוך קרון נגרר מאחורי מכונית, בבקשה לאסוף כספים לשם המשך קיומו של בית הספר. בצוואתו התוודה כי היתה סיבה נוספת לנסיעתו הארוכה – יחסיו העכורים עם אשתו באותם ימים. המכתב שלפנינו נכתב בזמן פרפורי הגסיסה של בית הספר והיה לאחד הניסיונות האחרונים לטפל בבעיה הכלכלית החמורה בה היה שרוי באותם הימים.
[1] דף נייר מכתבים רשמי של 'בצלאל' 31×23 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב.
עיתון 'דבר לילדים' מיום כ"ט כסליו תרצ"ט – 22 בדצמבר 1938, המדווח על 'האסון הגדול שבא על יהודי גרמניה', תוך שימוש במילה "שואה" בשלב מוקדם יחסית – דיווח מוקדם אודות ליל הבדולח.
בעמ' 3 כתבה גדולה המתארת את שואת יהודי גרמניה, תוך שימוש במלה זו, לפני פרוץ מלחמת העולם, ולפני ההריגות הגדולות והגירושים למחנות: "השואה אשר באה על גולת ישראל בגרמניה זעזעה והחרידה שוב את לבותיהם של פזורי ישראל ואת ליבותיהם של טובי בני אמות בארצות החפש. זה חמש שנים שמאות אלפי היהודים בגרמניה נרדפים על צואר באכזריות חמה, אולם שלטון הרשע לא ידע שבעה. על ידי גרוי היצרים השפלים של ההמונים, קומם אותם נגד קהלות ישראל ויערכו בהן פרעות המכוונות להביא עליהן כליון חרוץ". הכותב ממשיך ומתאר את הפרעות שנעשו בבתי ישראל ואת ליל הבדולח שהתרחש חודש קודם :"בתי ישראל ומעונותיהם התקפו פתאום לעיני השלטונות, הרכוש היה לבז לאנשי בצע, זקן וטף הוכו באכזריות חמה ועל אשה ויתום לא רחמו… רבבות יהודים הושמו בצינוק ואין יודע לגורלם, ורבים נמלטו לחשכת היערות מפני אימת הרודף. ידים טמאות העלו באש את מקדשי התפלה על כל הקדשים שבהם (בהתייחס לליל הבדולח) ותעל שועת ישראל בגרמניה עד לב השמים, וממשלת גרמניה הפגינה את כחה ורמת תרבותה, קבל כל העולם הנאור כשידיה מגאלות בדם ישראל ובחיקה גזלת רכוש ישראל…"
בהמשך מאריך הכותב בדרישה לפתוח את שערי הארץ בפני פליטי גרמניה, ותובע ממשלת בריטניה להענות לתביעה של מתן רשיונות עליה לעשרת אלפים מילדי ישראל בגרמניה, וכן קורא לאספות הסברה בענין.
16 עמ'. גיליון שלם. מעט כתמים. מצב טוב.
די צייט – The jewish times – שני גיליונות. גיליון מיום ח' באב תש"ב, 22 ביולי 1942 / גיליון מיום ט"ז שבט תש"א 13 בפברואר 1941.
דיווחים אודות הנעשה בחזית הנאצית "ווי די נאצים". אזכור מיוחד לקרבנות לרגל תשעה באב שהתקיים יום למחרת 'תשעה באב הזכרה פאר די קרבנות', 'אויף צו להכעיס די נאצים', 'היטלער'ס פלענער'- תכנית היטלר, ועוד.
קרעים בשוליים. נייר חום. מצב טוב.
צרפת היהודית – מסה להיסטוריה בת זמננו מאת אדואר דרימון. La France Juive הוצאת FLAMMARION פריז 1886.
ספרו האנטישמי של אדוארד דרימון (1844-1917). רב המכר שבאמצעותו קנה דרימון את פרסומו בעולם. הספר הוא מעין 'שולחן ערוך" לשנאת יהודים ומכר בתוך שנה כמאה אלף עותקים. דרימון שהתלהב מפרסומו ההולך וגובר קרא לאנטישמיות 'השנאה היפה', בתאוריו האנטישמים נוטפי השנאה הזכיר בין השאר את מגיפות הצהבת והאנמיה אשר נוצרו לדעתו על ידי הדבקת טפילים מגנים של יהודים, והמחלישות ומזיקות ל'גזעים האצילים' [תאוריה שהיתה נחלתם של מפיצי האנטישמיות הנאצית בגרמניה ערב השואה]. כמו"כ מאשים דרימון את היהודים בשפל המוסרי של אירופה כולה ע"י תאוריית הקונספירציה הסודית המשותפת ליהודים. וכן מאשים את היהודים בכל צרותיה של צרפת וקורא לסילוקם מן החברה הצרפתית. פרסומו הרב של הספר הקנה לדרימון שם עולמי – עד שנת 1945 הודפס הספר בכמאתיים מהדורות.
אדואר דרימון [Édouard Adolphe Drumont 1844-1917] עיתונאי, אידאולוג וכתעמולן של האנטישמיות בימי הרפובליקה השלישית. ייסד את הליגה האנטישמית של צרפת, הוציא לאור את העיתון האנטישמי La libre Parole כתב חוברות ופרסם ספרים רבים נגד היהודים. בעת פרסומה של פרשת דרייפוס היה ממפיצי השנאה הגדולים אשר נקט עמדה חדה ועויינת כלפי דרייפוס והיהודים בכלל, וקרא להרחקתם של קצינים יהודים מן הצבא הצרפתי.
308 עמ'. 18 ס"מ. כיתוב מוזהב והטבעות זהב בשדרה. שדרת עור. כתמים. מצב טוב.
כרזת-בחירות בעיצוב אדולף וילט (Adolf Willette) – אמן צרפתי אנטישמי שהתמודד בבחירות של 1889 בצרפת. בשולי הכרזה נכתב: entworfen und gezeichnet von dem antisemitischen handidaten adolf willette [עוצב וצוייר על ידי המועמד האנטישמי אדולף ווילט], פורסמה על ידי מתנגדיו שכנוהו 'אנטישמי'. גרמניה, העשורים הראשונים של המאה ה-20.
איור אנטישמי מאת וילט – דמויות צרפתיות אוחזות בכלי מלחמה , לרגליהן אבן בצורת לוחות הברית השבורות והכיתוב: "התלמוד". באמצע נראה יהודי אוחז בידו מטריה ומרחף עם פאות ואף סטריאוטיפי, והכיתוב האנטישמי הפונה לציבור הבוחרים: "זה לא עניין של דת, היהודי שייך לגזע אחר והוא אויבינו… אני מעניק לכם את ההזדמנות למחות עמי נגד עריצות היהודים…".
36×28 ס"מ. קרעים קלים בשולים. סימן קיפול באמצע. חיזוקים בהדבקות נייר מאחור.
ארבעה גיליונות של העיתון Le Pelerin הצרפתי עם קריקטורות אנטישמיות גדולות בכל גיליון – בעמ' השער או בעמ' האחרון. שילוב של אנטישמיות אירופאית עם האנטישמיות הנוצרית של ימי הביניים – הקו שהנחה את השבועון בשנותיו הראשונות.
* גיליון מיום 27 בספטמבר 1896 בדף השער קריקטורה בה נראים אב ובנו היהודים בפנים סטריאוטיפיות, עומדים בפני תמונות שונות המציגות סצינות אנטישמיות: דרייפוס, יהודי מלווה בריבית, ישו והיהודים, ועוד, והאב כביכול שואל את בנו באיזו מהם הוא חפץ. (המאייר A. LEMOT)
* גיליון מיום 17 באפריל 1904. בדף האחרון קריקטורה גדולה בה נראה ישו הצלוב עם צל הצלב על הגבעה. למרגלות הצל ניצב יהודי המנסה לטאטא ולמחוק את הצל (כביכול ההשפעה רבת השנים של הנצרות), והכיתוב האנטישמי המלווה: "זה פלא, ככל שאני משפשף יותר, כך זה פחות נעלם".
* גיליון מיום 22 בנובמבר 1908 . בדף האחרון קריקטורה גדולה בה נראים יהודים בפנים סטריאוטיפיות אוחזים בשקי כסף ובכרוזים המבטאים אנרכיה, במעלה הגבעה נראית אשה המייצגת את צרפת אוחזת בידה את הדגל הצרפתי, צלב וסכין. למטה הכיתוב האנטישמי הנאמר כביכול בפי היהודים: "העדות. צרפת הזו, שעשינו הכל כדי להורידה, עדין יש לה נשמה. היא תשוב…".
* גיליון מיום 1 ביולי 1923. בשער הגיליון נראה כביכול ישו הצלוב עולה באש בתוך אח עם סיר גדול והכיתוב האנטישמי:"נס השלטים: נוצרי בא לאסוף את המארח העקוב מדם שהיהודי השליך"
ה Le Pèlerin הינו עיתון שבועי צרפתי שהחל את דרכו ב- 12 ביולי 1873. והוא נחשב למגזין הצרפתי הראשון בצבע. נוסד על ידי קבוצת העיתונאים Bayard Presse, שהיוו את הגרעין הראשוני. בעשרות השנים הראשונות ניהל העיתון קו אנטישמי ומפעם לפעם הופיעו קריקטורות המאשימות את היהודים בתחלואי החברה הצרפתית, בהמשך להאשמות דת באשר לישו והנצרות. במשך המאה ה־20 השבועון נקט קו מתון יותר.
גיליונות שלמים. מצב כללי טוב.
סיפור בהמשכים מלווה בקריקטורות הלועגות לאמיל זולא ולתמיכתו בדרייפוס מתוך העיתון Le Rire הצרפתי. שנות התשעים של המאה ה־19.
"Le-Rire" היה שבועון סטירי עשיר באיורים וקריקטורות. יחס העיתון לפרשת דרייפוס היה מתון יחסית, והשתנה מזמן לזמן.
[1] דף. 30×22 ס"מ. מצב טוב מאד.
DREYFUS – Le calvaire d'un innocent. פרשת דרייפוס – סיפורו של החף מפשע. הוצאת LE BONHEUR DU FOYER שנות ה 20. סט שלם כולל דף השער הצבעוני הנדיר.
פרשת דרייפוס מתחילתה ועד סופה בצורת רומן פופולרי לבני הנוער על פי עלילת דרייפוס ההיסטורית. הרומן ראה אור בפריז בשנות ה 20, ויצא כסיפור בהמשכים. לפנינו סט שלם של חוברות 1-84 רצופות. בשערי הגיליונות כולם איור על פני עמוד שלם בנושא הפרק. נדיר.
איננו מופיע ב'פרשת דרייפוס והשתקפותה בספרות באמנות ובתקשורת' 1991. ככלל ניתן למצוא חוברות בודדות מהסדרה אי פה אי שם. נדיר למצוא את הסט בשלימות. איננו מופיע בספריה הלאומית. (ראה מכירת דיינסטי מס' 2, פריט 37. סדרה אחרת שיצאה בצרפת).
1343 עמ'. 26 ס"מ. (מיספור עמודים רציף לכל החוברות). מצב טוב.
14 גלויות לא מחולקות [Undivided back] המציגות קריקטורות נגד אמיל זולא מאת המאייר Lebourgeois [חתומות בלוח]. סידרה נדירה שיצאה סמוך למשפט זולא על הוצאת דיבה בו נמצא אשם, נידון לשנת מאסר ולקנס כספי, סולק מלגיון הכבוד וברח לאנגליה.
בקריקטורות המופיעות בגלויות נעשה שימוש בספרים של זולא עצמו ובעדויות ממשפט דרייפוס. באחת מהן נראה זולא בורח מצרפת כשחייל מקומי רודף אחריו, באחרת הוא מוצג בתוך תא כלא כשלרגליו עכברים. מופיעה קריקטורה בה מוצג זולא כליצן מכה בתוף עליו כתוב: "J'Accuse" ['אני מאשים' – מאמרו המפורסם של זולא נתפרסם בינואר 1898], ועוד.
סידרת הקריקטורות נגד זולא מאת המאייר Lebourgeois ראתה אור בספר Zola 32 caricatures [זולא ב-32 קריקטורות], שיצא בפריז בשנת 1898 [ראה דיינסטי מכירה 3 פריט 21], ועד מהרה הופיעו הקריקטורות בגלויות הדואר של התקופה.
14 גלויות לא מחולקות [Undivided back], לא נשלחו בדואר. מצב טוב מאד.
אמיל זולא בחדר עבודתו בעת שהותו ב Bruxelles – גלויה מצולמת [Real photo], לא מחולקת [Undivided back], סביב 1890.
תצלום לא ידוע בו נראה זולא בעת עיון בספר, יושב ליד שולחן עטוף בשטיח ובכלי נוי שונים.
אמיל זולא – סופר ופובליציסט צרפתי. בשנת 1898 יצא זולא ללחום את מלחמתו של הקצין היהודי הצרפתי, אלפרד דרייפוס, שהואשם בבגידה במולדתו על לא עוול בכפו. אמיל זולא יזם את פעולותיו להוכחת חפותו מפשע של אלפרד דרייפוס בעקבות החומר שאסף בנושא הסופר היהודי ברנאר לזר. בשורת מאמרים שהמפורסם שבהם היה "J'accuse" – 'אני מאשים' בעיתונו של קלמנסו, הוכיח אמיל זולא כי אלפרד דרייפוס חף מפשע. בעקבות התערבותו בפרשה הוא איבד רבים מקוראיו, אולם לא פסק מלכתוב עד יום מותו בפריז ב־29 בספטמבר 1902 מהרעלת פחמן חד-חמצני שנגרמה מחסימה בארובה. האשמות כי אויביו היו אחראים לכך לא הוכחו.
9×14 ס"מ. לא נשלחה בדואר. מצב טוב מאד.
30 גלויות עם תצלומים ואיורים של דמויות המפתח בפרשת דרייפוס. מדפיסים ומקומות הדפסה שונים, סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
באוסף, גלויות המלוות את הפרשה מראשיתה ועד סופה, חלקן מטעם תומכיו של דרייפוס וחלקן מטעם מתנגדיו. בין היתר מופיעות כמה גלויות מצולמות מטקס הכבוד שנערך לדרייפוס לאחר זיכויו בחצר ה Ecole Militaire וכן גלויות עם איורים וקריקטורות של אלפרד דרייפוס, אמיל זולא, פרדיננד אסטרהאזי, ז'ורז' פיקאר, לאבורי, קלמנסו, ואחרים.
19 לא מחולקות, 6 נשלחו בדואר, מצב כללי טוב.
Created and Develop with 🤍By webe ©2025