מכירה פומבית 06

גיליון השבועון Niles Weekly Register מיום ה-4 בינואר 1823, המבשר על חנוכת בית הכנסת של 'קהל קודש מקווה ישראל' בפילדלפיה, באישור ראשי הממשל האמריקאי ומושל חבר העמים של פנסילבניה.

קהל קדוש מקווה ישראל הינה קהילה יהודית ובית כנסת, מהעתיקים בארצות הברית, הממוקמים בפילדלפיה, פנסילבניה מאז אמצע המאה ה-18. הקהילה היהודית בפילדלפיה החלה כקבוצת יהודים קטנה, ממוצא ספרדי, תושבי העיר, שהתארגנו לתפילה משותפת בבית שכור בשנת 1740 בערך. כאשר הקהילה היהודית גדלה עם זרם של עולי הודו המערבית, החליטו חבריה להקים בניין ראוי משלהם וכעשרים שנה לאחר מכן רכשו ב-1761 את ספר התורה הראשון. בית כנסת נפתח באופן רשמי במקום מושבו הראשון בסמטת צ'רי (כיום Cherry Street) כעבור עשר שנים, ב-1771, ואת השם "קהל קדוש מקווה ישראל" נתנו לקהילתם ולבית הכנסת, באופן רשמי ב-1773. בין אנשי הקהילה היו לא מעט יהודים מפורסמים, והידועים במייסדי בית הכנסת היו חיים סולומון (1740–1785), "הבנקאי" של המהפכה האמריקאית, וג'ונאס פיליפס (1736–1803), לוחם במיליציה של פילדלפיה במלחמת העצמאות האמריקאית וסבו של אוריה לוי, הקומודור היהודי הראשון בצי ארצות הברית.

במשך שנים קמו ערעורים מצד לא יהודים על חזקתה של הקהילה היהודית במבנה, ורק בשנת 1823 הוכרה סוף סוף בעלות הקהילה על המבנה, תחת הכרזתם של ג'יימס מונור ודניאל טומפקינס [מראשי הממשל האמריקאי], וגו'זף הייזנר [מושל חבר העמים של מדינת פנסילבניה], כמתואר בעיתון שלפנינו. [בשנת 1829, יצחק לסר הפך להיות מנהיג הקהילה].

העיתון Niles Weekly Register החל את דרכו בשנת 1811 בידי העורך והמוציא לאור חזקיהו ניילס [1777-1839], וכבר בפרסום הראשון מנה 1,500 מנויים. ניילס ערך השבועון עד שנת 1836, והפך אותו לאחד המגזינים המופצים בארצות הברית ובעצמו לאחד העיתונאים המשפיעים ביותר בימיו. השבועון כלל בנוסף לפוליטיקה דיווחים בענייני כלכלה ומדע, טכנולוגיה, אמנות וספרות. בשדה הפוליטיקה השתמש נילס במה שכינה "מחלוקת מפוארת", בניסיון להציג את טיעוני שני הצדדים בצורה הוגנת ואובייקטיבית, מדיניות שהפכה את העיתון למקור חשוב להיסטוריה של התקופה.

[16] עמ'. 25 ס"מ. גיליון שלם. כתמי זמן. מצב טוב.

.

לוח כיס לשנת תקכ"ג [1763]. אמשטרדם - דפוס האחים יוסף ויעקב פרופס בני המנוח ר' שלמה פרופס. פרסום המסמך בו קנו האחים פרופס את צורת אותיות הדפוס ממשפחת עטיאש בכ"א אדר א' תקכ"א.

לוח מעניין עם המון תוספות חשובות. בסדר הכרוניקה הובא בין היתר מנין השנים לגירוש נאפוליס, לביאת ק"ק קודש ספרדים לאמשטרדם, לביאת ק"ק אשכנזים לאמשטרדם, פירוד ואיחוד הקהילות, ועוד. בדף האחרון בלוח הודפס הסכם קנין האותיות מהמדפיסים אטיאש לבני משפחת פרופס: "צורת האותיות... אותיות מרובעות עם נקודות וטעמים ובלי נקודות וטעמים... וכל מיני רש"י גדולים וקטנים... אנחנו מדפיסים פרופס בדמותו ובצלמו כדפוס עטיאש... והכל במקח השווה...".

[37] דף. 10 ס"מ. כריכה חדשה מפוארת. מצב טוב מאד.

שני לוחות כיס אמשטרדם 1827-1828, על ידי ר' ישראל גראהנבאהם, דפוס פאן עמבדען וחבירו.

בשני הלוחות מידע אינפורמטיבי חשוב: בלוח הכרוניקה מנין השנים להתאחדות הקהילות אשכנזים וספרדים, למינויו של המלך וולילהם הראשון, לפטירת רבי יעקב משה, ועוד. מופיעה רשימת 'ראשי הממונים על עסקי הישראלים במלכות הזה', רשימת ראשי הקהילות, ופרנסי הקהל באמשטרדם, ועוד.

לוחות: 10 ס"מ. לשני הלוחות כריכה חדשה מפוארת. מצב טוב מאד.

מכתב בחתימת תיאודור הרצל בדבר שמירה על סודיות בנושא כספים שיועדו למפעל הציוני לקראת הרחבת הפעילות בהקמת 'הבנק הציוני' - 'אוצר התיישבות היהודים' שמשרדו הראשי היה בלונדון. וינה 1901, גרמנית.

במהלך שנת 1901 עסק הרצל בהקמת 'הבנק הציוני' - אוצר התיישבות היהודים. לשם כך היה עליו להעביר ולקבל דוחו"ת כספיים מהפעילות שהחלה בלונדון. הבנק אמנם היה קטן בהיקפו אך לשם שיתוף פעולה ושקיפות מסר הרצל דיווח מפורט אודות כספים שעמדו לשימוש חיזוק המפעל הציוני שעמדו ברשות הוועד הציוני. במכתב שלפנינו פונה הרצל לנציגות הלונדונית ומבקשה כי את הדוחו"ת הכספיים שהוא עתיד לשלוח ידפיס במספר מינימלי של העתקים לחמשה חברים בלבד בוועד ולא ב 10 העתקים כפי ששלח קודם לכן, מטעמי שמירה על סודיות, ומניעת סרבול שיכפולים. הבנק היה קטן ומבוסס על כספם המועט של העניים, אך כבר בראשית פעילותו היה מסוגל להוציא מכתבי-אשראי צנועים שהרצל היה זקוק להם לשלבו הראשון של המשא ומתן עם העות'מאנים.

הדפסה במכונת כתיבה, חתימת ידו של הרצל, וכן חתימת ידו של המזכיר קוקוש.

28x21 ס"מ. מצב טוב.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של 'אחד העם' בענין ביוגרפיה שעתידה היתה להתפרסם בעיתונו 'השלח'. גלויית דואר. אודסה, 25 ביוני 1897. עברית.

במכתבו מתנצל אחד העם על כל לא יוכל למלא בקשתו של חברו הסופר ולתת לו דמי קדימה עבור ביוגרפיה שעתידה היתה להתפרסם בהשלח, זאת בנימוק כי הוא איננו הבעלים היחידי על העיתון, ומוסיף כי קופת העיתון אינה גדולה כפי שאחרים נוטים לחשוב.

בחשון תרנ"ז [1896] יצאה החוברת הראשונה של כתב העת העברי המרכזי והחשוב ביותר שבמפנה המאות ה 19 וה 20 'השילוח', או במבטאו של אחד העם 'השלח' – 'מכתב עדתי חדשי לספרות למדע ולענייני החיים'. הוא יצא במסגרת חברת 'אחיאסף' במימונו של קלונימוס זאב ויסוצקי, יצרן התה הגדול תומך נלהב באחד העם שעמד על כך כי הוא יהיה העורך הראשי של הירחון. המערכת ישבה בדרך כלל באודסה או בורשה. בחוברת הראשונה של כתב העת החדש הצהיר אחד העם: "מטרת כתב העת היא לדעת את עצמנו, להבין את חיינו ולכונן את עתידותינו בתבונה", והשתתפו בו מיטב אנשי הרוח וסופרי התקופה. בירחון ביטא אחד העם את גישתו הציונות שהטיפה להכשרת הלבבות כיעד מרכזי של התנועה הלאומית ולהפיכתה של ארץ ישראל למרכז רוחני תרבותי לעם היהודי. ה'שילוח' יצא כסדרו מ 1896 עד 1909.

[1] גלוית דואר. מצב טוב מאד.

מכתב על גבי גלוית דואר בכתב ידה וחתימתה של הגב' איינשטיין אשתו של אלברט איינשטיין. נשלח לידידת המשפחה העיתונאית הדנית קארין סטמאפ. 6 ביולי 1932, גרמנית.

הגב' איינשטיי כותבת כי מזה שלש שנים שלא פגשה את דודיה, וכי בעלה פרופ' איינשטיין טיפל בכמה עניינים חשובים. היא מוסיפה כי הם מתכננים לעזוב ביום ששי, וכי בלתי נמנע שבאותו היום אחר הצהרים תוותר הגב' סטמאפ עם הגב' ל. לבדן. בהמשך מוסיפה הגב' איינשטיין דברים בעניין פגישתם של הזוג איינשטיין עם הגב' סטמאפ ביום שלמחרת ועם קרובי משפחתם העתידים להגיע ממדריד. וכי לא הזכירה דבר אודות 'השמיכה הנהדרת'.

[1] גלוית דואר כתובה משני צידיה. מצב טוב מאד. מצורף תרגום לאנגלית.

Kongress Legitimation - תעודת השתתפות של בנימין דרור בקונגרס הציוני ה־14 שהתקיים בוינה ב 1925.

חותמת דיו רשמיות של הקונגרס הציוני, והוראות בגרמנית.

12.5x9 ס"מ (סגור). מצב טוב.

תעודת תרומה של קק"ל שיצאה לרגל יובלה ה־30, בעיצוב L. Pinkhof הולנד, 1932.

תעודה שיצאה לרגל יובל ה 30 של קק"ל 1902-1932. בראשה הפסוק: 'וכי תבאו אל הארץ ונטעתם' והשנים: תרס"ב - תרצ"ב 1902-1932. מימין הכיתוב ההולנדי: IN HET JUBILEUM SPARK DER NEDERLANDSCHE JODEN IN PALESTINA, איור איכר אוחז בידו שתיל על רקע גשר ותעלת מים, ומילוי הפרטים בכתב יד.

גודל: 20x15 ס"מ. נתונה במסגרת עץ וזכוכית: 22x27 ס"מ. מצב טוב מאד.

כ 45 טלגרמות של קק"ל שנשלחו ממקומות שונים לרגל חתונתם של הזוג שטבר- צנטנר בצ'רנוביץ [אז אוקראינה]. בטלגרמות כולן ברכות 'מזל טוב' מידידים ומשפחה לרגל חתונת בני הזוג, וכן איחולים לראותם בארץ ישראל, ובולי קק"ל נדירים שונים. עיצוב הטלגרמות זהה.

מצורפות 6 טלגרמות נוספות שאינן של קק"ל עם ברכות שנשלחו לזוג.

גודל זהה: 28x22 ס"מ. מעט כתמים. מצב טוב.

14 תלושי מזון, וכרטיסי מנות [Ration cards] של שמואל אהרונסון בנם של אפרים-פישל ומלכה אהרנסון המפורסמת מייסדי המושבה זכרון יעקב, וכן כרטיסי מזון של בניו ובני משפחתו.

מופיעים: שלשה כרטיסים חתומים בחתימת ידו של שמואל אהרונסון [1883-1950 - בנה הראשון של המושבה זכרון יעקב, מראשוני האגרונומים בארץ ישראל ומהמעצבים מאחורי הקלעים של הצהרת בלפור], ארבעה כרטיסי מזון של רעייתו מרים אהרונסון [לבית שטרנברג - נולדה אף היא בזכרון יעקב בשנת 1888], וכרטיסי מזון של בניו ידידיה ואהרון אהרונסון, חתומים אף הם.

גדלים שונים, בכולם נעשה שימוש, מצב כללי טוב.

העתון הרשמי של ממשלת פלשתינה - גיליון ה 1 בינואר 1932 - נתונים חשובים באשר ליחסי יהודים-ערבים.

בגיליון זה טבלת מפקד אוכלוסין המדווחת על היחס המספרי בין יהודים לערבים. באותה השנה מספר הערבים עמד על 187,438 תושבים לעומת 128,541 יהודים. מופיעה 'פקודת סידור ענייני קרקעות' הנוגעת לבעלות על קרקעות בערים שונות, ו'פקודת העברת קרקעות' המסדירה את אופן רכישת הקרקעות בפלשתינה ומוסיפה כי יש להוסיף על הסכם הרכישה 'תעודה חתומה בחתימתו ובחותמתו של מוכתר ובחתימתם של לא פחות משני אנשים נכבדים', רשימת אנשים שכתובתם אינה ידועה, תקנת עזר להגנת הצמחים באזור תל אביב ['אסור לשום אדם לקלקל, לקטוף, לעקור או להעביר צמחים ממקום אחד למשנהו או לדרוך עליהם'], רשימת חוזים ממשלתיים, רשימה מפורטת של מספר העולים שנכנסו לפלשתינה בחודש נובמבר 1931 על פי מעמדם הסוציואקונומי, מספר היורדים מארץ ישראל, וכן דו"ח שבועי בנוגע לסגר שהוטל על עולים מעיראק בעקבות מגיפות החולירע, ועוד.

34 עמ', 33 ס"מ. חורי תיוק. סימן רטיבות עוקב בפינה שמאלית למטה. מצב כללי בינוני -טוב.

כ -100 פרטי נייר מעיזבון פעיל מרכזי ב'ארגון יוצאי וילנה' להנצחת הנספים, ולעזרה לניצולים מקהילות וילנה והסביבה.

בין היתר ניתן למצוא: רשימת שמות בכתב יד של ניצולי שואה מקרב יהדות וילנה שהתגוררו בארץ ישראל בסוף שנות ה- 40. ברשימה מופיעים שמות פרטיים, שם מהבית, הגיל, כמה זמן בארץ, שמות ההורים, וכתובת המגורים. אשורים שונים בדבר הידוע אודות גורלם של ניצולים או של נספים מקרב יהדות וילנה בחתימת יו"ר האירגון בראשיתו ד"ר א. רודניציקי, והמזכיר ח. קופילוביץ [למשל "בזה אנו מאשרים שהילדות אילנה ויוליה פרוזן... נולדו בוילנה ביום 22 לדצמבר שנת 1936, בזמן המלחמה היו אצל גויים ביער בסביבת וילנה. האב אליהו נספה בגיטו וילנה והאם מרים נספתה בגיטו גרודנו. מוצאן ממשפחות ציוניות ידועות: פרוזן בוילנה וד"ר רוזנבאום בגרודנו" ], רשימות חשבון של הוצאות הארגון, דפים בהדפסת סטנסיל העוסקים בהקמת 'בית וילנא' בישראל, מסמכים שונים של יוצאי וילנה מלפני השואה, מכתבים שכתבו ניצולים לארגון בהם פרטים אודות מצבם ומשפחתם שנספתה, סיכומי מפגשים של הארגון ['בשלש אספות כלליות שנתקימו באולם קק"ל בתל אביב בהשתתפות ערה של יוצאי וילנה והסביבה, ביניהם מספר רב פרטיזנים ועולים חדשים דנו על הדו"ח שהוגש מטעם הועד הקודם ועל תפקידי האגוד לעתיד...פעולה ראשונה של הועד היתה עריכת סדר פסח לעולים חדשים...'], גלויות מוקדמות שנשלחו ממקומות שונים, מסמכים מהם עולה העדפה ליוצאי וילנה שהיו בזמן השואה פרטיזנים, מסמכים בנושא חיפוש קרובים, מסמכים העוסקים באירועי תרבות מטעם הארגון, ועוד.

מרבית המסמכים כתובים בעברית, חלקם ביידיש. האוסף לא נבדק ביסודיות.

ארגון יוצאי וילנה והסביבה שהחל את פעילותו עוד באירופה לאחר המלחמה, ובמשך השנים גדל למאות חברים פעילים, הוקם בשעתו במטרה לאסוף חומרים היסטוריים אודות קהילת וילנה המפוארת ולהנחילם לדורות הבאים, לרכז עדויות ניצולים וחומרים אבודים המספרים את סיפורה של הקהילה, לסייע לניצולים ולתמוך בהם, ולהנציח את זכר הנספים. הארגון קיים במשך השנים עשרות אירועי תרבות, ברשותו ספריית עיון מסודרת, וכן קיים מסעות מורשת לוילנה וערי הסביבה, והינו עומד בקשר הדוק עם הקהילה בליטא ועם השגרירויות בליטא ובישראל.

האוסף נתון בקלסר, מצב כללי טוב מאד.

"העתון היומי אשר גיליונו הראשון מוגש בזה לפניכם, הנהו יציר רוחה ופרי מאמציה של תנועת העבודה בארץ" - הגיליון הראשון של העיתון 'דבר' שראה אור - ט' סיון תרפ"ה, 1 ביוני 1925.

בגיליון הנושא את השם "דבר - עתון פועלי ארץ ישראל", מאמר הפתיח 'אל קוראינו' מאת מייסד העיתון, ועורכו היחיד - ברל כצנלסון, בו הוא מפרט אודות: "רצון אחד, ברור ומוחלט פועם בקרב תנועה זו המתרכזת ב'הסתדרות': להמלט ולמלט את העם מחיי קלון, פרזיטיות, תלישות ושעבוד". תחת הכותרת 'לעתוננו' מכריז המו"ל הועד הפועל: "היום זוכה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל לראות בהתגשם החלטת ועידתה השניה על הוצאת עתון יומי של פועלי ארץ ישראל...".

הגיליון כולל בין היתר: 'ברכות להופעת 'דבר' בחתימת אישיים חשובים, מאמר מאת ש"י עגנון, 'מכתבים מפולין', פרסומות ועוד.

בתקופת היישוב, כאשר תנועת העבודה על מפלגותיה ובראשן מפא"י, הנהיגה את היישוב, ולהסתדרות הכללית היה מעמד-על, נתפס "דבר" ככלי הביטוי של הנהגת היישוב. 'דבר' היה העיתון הנפוץ ביותר בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל ובמיוחד בקרב אנשי ההתיישבות העובדת שראו בו את בטאונם.

6 עמ'. 59 ס"מ. סימני קיפול. קרע לאורך סימן הקיפול בחלקו העליון של העיתון. מצב בינוני - טוב.

יהדות תימן בארץ ישראל - אוסף מכתבים, מסמכים, כרזות וכרוזים, פרסומים, ופרטי נייר. מחצית א' של המאה ה־20 עד שנות ה־70.

* מכתבים שונים שנשלחו מבני העדה התימנית בעדן לארץ ישראל בראשית שנות ה־60 בענין סידור עלייתם לארץ ישראל, מסמך חשוב הקשור במאבקם של יוצאי יהדות תימן תושבי שכונת נורדיה בתל אביב נגד פרוייקט הקמת 'דיזינגוף סנטר' שתוכנן תוך הריסת בתיהם, וכן מסמכים הקשורים ב'ארגון שכונות העוני' בישראל, מסמכים שונים הקשורים בכתביו של הסופר צבי מדינה, כולל שמות בני משפחת מדינה וכתובותיהם ברחבי הארץ, מכתבים בדבר רשיונות עלייה לעולי תימן, מסמכים בדבר בניית בית הכנסת בשכונת התקוה לעדת יוצאי עדן 1960, ועוד.

* פרטי נייר מודפסים ופרסומים שונים: שוברי תרומה על סך 50 מיל שהודפסו לכבוד חנוכה תש"ד [1944] על ידי הועד המאוחד לעזרת היהודים בתימן: 'בהעלותך את הנרות זכור את מחשכי אחיך', ברכה לממשלת ישראל [מודפסת] חוברה על ידי רבי שלום בן רבי יחיא יצחק לוי רב לעדת התימנים, הגדה של פסח לפי נוסח יהודי תימן עם חותמת דיו של 'מחנות עין שמר', הגדה של פסח על פי נוסח הקדמונים אשר נמצא בכתבי יד ישנים נושנים מכמה מאות שנים ומוסכם מגאוני עולם הרס"ג והרמב"ם - ירושלם תשי"א [1951] - שער בעיצוב חיים בן שלום מחבוב, קינות מאת זקני חכמי תימן על הריסות הדת ע"י השלטון בארץ הקדש ערב תשעה באב תשי"א [הוצאה שניה תשט"ז], פזמונים של ראש השנה מלוקט מכתב יד של שירי תימן שנת תש"ז, קול קורא אל קהל העדה התימנית בירושלים בדבר בחירת ועד חדש לעדה התימנית, ניסן תשי"ד, קול סיני - גליון 62 כסליו תשכ"ז גיליון העוסק בהקמת ועדת חקירה ציבורית לגלוי העלמת יהודי תימן, 'קול קורא' מטעם נאמני התורה בראש העין לחזק את מוסדות החינוך העצמאי לעדה התימנית ביישוב - תשכ"ז [1967], ועוד.

כ- 50 פרטי נייר בסה"כ, נתונים בשני קלסרים. גדלים שונים. מצב כללי טוב - טוב מאד.

אוסף כ - 42 פרסומות, כרזות וכרוזים - ארגונים רשמיים ומחתרות בארץ ישראל, שנות ה־30 וה־40.

אוסף מגוון הכולל מודעות, כרזות, כרוזים, דפי סטנסיל, והזמנות, מרביתן מטעם ארגונים שונים שפעלו בארץ ישראל. ביניהם: רישיון לשאת נשק בפלשתינה 1943, מודעת פרסומת ל'מקור הקפה' - ''לעקרת הבית' - על שלשה דברים הקפה הטוב עומד, כרוזים נגד 'חוק הקרקע', עלון 'החומה' העוסק באסירי ביריה, כרוזים בנושא שביתות עובדים בשטח יפו, כרוזים מטעם 'משמר האומה', כרוזים של 'גילוי דעת' מטעם ארגוני מחתרת שונים שפעלו בארץ בראשית שנות ה־40, כרוזים מטעם 'הנוער הלאומי', 'עלון הגבעה' מחודש טבת תרצ"ז [1937], כרטיס כניסה לכינוס ועדי הפועלים בהשתתפות משה שרתוק (שרת) וחנה רובינה - אפריל 1945, מודעה מעניינת 'אל עקרת הבית' שתחי'!' - הפונה לעולות מהונגריה להקפיד על הפרשת תרומות ומעשרות לאחר שלא נתחייבו לכך בחוץ לארץ, וממילא לא הורגלו בהפרשה, פרוספקט פרסומי הקורא להצטרף כמנוי לעיתון 'דבר' ועוד.

האוסף נתון בקלסר, בחלק מהדפים כתמים. מצב כללי טוב.

שלשה גיליונות עיתונים שראו אור בצרפת וסוקרים את כניסתו של הגנרל אלנבי בשערי ירושלם - יום כיבוש ירושלים בידי הבריטים, דצמבר 1917.

* עתון Le Pelerin מיום 9 בדצמבר 1917 [יום כיבוש ירושלים בידי הבריטים] הסוקר את כניסתו של הגנרל אלנבי בירושלים, ואת נפילתה של ירושלים ללא קרב בידי הבריטים לאחר שהעות'ומנים פינו אותה בחשאי. בשער העיתון תמונתו של אלנבי במדי צבא [דפוס ליטוגרפי צבעוני]. בעמודי הפנים תצלומים של העיר ירושלים כפי שמצאוה הבריטים בעת שנכנסו לתוכה [בעיקר של אזור העיר העתיקה], כתבות נרחבות אודות התקדמות הבריטים לכיוונה של ירושלים לאחר שנחלו הצלחה בקרב על באר שבע, וסיקור נרחב אודות העיר ירושלים ואתריה ההיסטורים. דף השער מנותק. כתמים בעמוד השער.

* עתון Le Pelerin הצרפתי מיום 30 בדצמבר 1917 - סקירה נרחבת אודות כניסת אלנבי לירושלם, וכיבוש ירושלים בידי הבריטים, מלווה בתצלומים חשובים של אלנבי עצמו והחיילים הבריטים. בעמוד האמצע ציור גדול בצבע בו נראים ראשי הדתות השונות יוצאים לקבל את פניו של אלנבי.

* עיתון Le pays de France מיום 5 בדצמבר 1918, מסכם את כיבושי הבריטים בארץ ישראל, בשער, תמונה גדולה של הגנרל אלנבי, בעמודי הפנים תצלומים רבים.

מצורף דף מהעיתון Le pays de France בו נראה אלנבי בכניסתו בשער יפו.

מצב כללי טוב.

עתון התולי המקשקש' - הופעה חד פעמית. עיתון היתולי שלם בכתב יד העוסק בהצהרת בלפור ובתוצאותיה. כתובת המערכת: 'המקשקש' הוצאת יקנה"ז, מודיעין, ארץ ישראל. חנוכה תרצ"א [1931]. יצא על ידי חברים בתנועת 'תורה ועבודה'.

העיתון יצא בחנוכה והינו עמוס בבדיחות, שירים, ובקטעי הומור ו'כרוניקה' המשלבים מוטיבים של חג החנוכה, אירועים בהתפתחות היישוב העברי בארץ ישראל, וחיזוק ההשקפה של ארץ ישראל לעם ישראל משני עברי הירדן. חברי המערכת: סביבון, לביבה, שמש הנרות... "הממשלה המנדטורית מכירה בזכויות היהודים על ארץ ישראל בכל רחבותה, ודורשת מאת היהודים להמשיך את עבודתם כדי ליצור מדינה בין לאומית... ירושלים, מקום המקדש עם מסגד עומר נמכר ליהודים, בתור בית כנסת גדול, לתנועה 'תורה ועבודה'.... סטאלין בנאומו ברבת עמון הצהיר.. שעבר הירדן הוא חלק בלתי נפרד של ארץ ישראל..." ועוד.

עיתון שלם בכתב יד - השער משולב בדיו אדומה. לא ידוע על עותקים נוספים. נדיר ביותר.

20 דף. 29 ס"מ. סימני קיפול. כתמים. מצב טוב.

LA VIE ILLUSTREE - גיליון מיוחד של השבועון, העוסק בדמויות המפתח של הקונגרס הציוני העולמי, שחיטה יהודית, תשמישי קדושה ובתי כנסת, עבודותיו של האומן היהודי אלפונס לוי, יהדות מזרח אירופה, הרצל, הישוב היהודי בארץ ישראל, ועוד - עשרות תצלומים. בשער הגיליון תצלום גדול של יהודי מרוקאי בשעת התפילה בתפילין וטלית [בשנים הבאות הופיע גם על גבי גלויות שונות]. 10 בינואר 1902.

גיליון שלם. 35 ס"מ. מצב טוב מאד.

דיוקן חיים ויצמן - עבודת תצריב בפלסטיק עבה תוצרת .national plastic products co. מרילנד 1948.

גודל:31x24 ס"מ. מצב טוב מאד.

מילון ערבי - עברי - אנגלי בהוצאת GOVERNMENT OF PALESTINE, ירושלם, 1931.

מילון מעניין לPersonal and Geographical Names for use in Palestine - 'שמות אישיים ושמות של מקומות גיאוגרפים שימושיים בפלשתינה'. במילון למעשה מופיעים מרבית שמות היישובים הערבים בארץ ישראל עם תרגומם לעברית ולאנגלית, וכן שמות פרטיים שנהגו בפלשתינה באותן שנים מתורגמים לשלש השפות.

[4], 85 עמ', 22 ס"מ. כתמים בכריכה, חיזוקים בהדבקות נייר בשדרה ובגב הכריכה. גוף המילון במצב טוב.

* חוזר עם הודעות חשובות לצירי האספה המכוננת. 7.2.1949

* הצהרת הצירים של האספה המכוננת. פתקה מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת בסטנסיל, ובה נוסח ההשבעה הסופי של הצירים באסיפה המכוננת [פברואר 1949] - הנוסח הסופי.

* עתון רשמי - פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת - ה' בשבט תש"ט 7 בפברואר 1949. הודעה רשמית על תוצאות הבחירות לאסיפה המכוננת. רשימה מפורטת של מספר המנדטים שזכו בהם הרשימות השונות. [4] דף. סימני קיפול. מצב טוב.

האספה המכוננת הייתה הגוף הנבחר הראשון במדינת ישראל, שתפקידה היה לכונן את חוקת מדינת ישראל. הרכבה נקבע בבחירות לאספה המכוננת ב-25 בינואר 1949. במגילת העצמאות נקבע כי האספה המכוננת תקבע חוקה למדינה עד 1 באוקטובר 1948, שעל פיה יוקמו "השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה". בפועל התכנסה האספה לראשונה בט"ו בשבט ה'תש"ט (14 בפברואר 1949), ובתוך יומיים בלבד החליטה לשנות את ייעודה מאספה מכוננת לבית מחוקקים ושמו "הכנסת".

גדלים שונים, מצב טוב.

Contes et Histoires LES CINQ SOUS D'ISAAC LAQUEDEM LE JUIF ERRANT - ספר ילדים אנטישמי אודות 'היהודי הנודד' מאת CH. GILLOT מלווה בליטוגרפיות צבעוניות עם השלמה בצבעי מים, פריז 1883, מהדורה ראשונה.

[10], 142 עמ'. 28 ס"מ. חלק מדפים מנותקים, פרט לכך מצב טוב.

שלשה גיליונות של ה LE PELERIN הצרפתי עם קריקטורות אנטישמיות גדולות בכל גיליון בעמ' האחרון. שילוב של אנטישמיות אירופאית עם האנטישמיות הנוצרית של ימי הביניים - הקו שהנחה את השבועון בשנותיו הראשונות.

גליונות מהתאריכים:

* 3 באוקטובר 1897

* 20 בנובמבר 1910,

* 21 במאי 1911.

ה Le Pèlerin הינו עיתון שבועי צרפתי שהחל את דרכו ב- 12 ביולי 1873. והוא נחשב למגזין הצרפתי הראשון בצבע. נוסד על ידי קבוצת העיתונאים Bayard Presse, שהיוו את הגרעין הראשוני. בעשרות השנים הראשונות ניהל העיתון קו אנטישמי ומפעם לפעם הופיעו קריקטורות המאשימות את היהודים בתחלואי החברה הצרפתית, בהמשך להאשמות דת באשר לישו והנצרות. במשך המאה ה־20 השבועון נקט קו מתון יותר.

גיליונות שלמים. מצב כללי טוב מאד.

גלויה מצוירת ביד המתארת את אלפרד דרייפוס במדי צבא לאחר זיכויו, נועל מחדש את נעלי הצבא. מאת המאייר והקריקטוריסת הצרפתי דלמר -חתום A.F. DELAMARRE.

9x14 ס"מ. צבעי מים, לא נשלחה בדואר, מצב טוב מאד.