תפריט
חיפושים פופולרים
חיפושים פופולרים
ארבעה פרסומים מוקדמים בנושא הקונגרס השני שהתקיים בבזל ב 1898. חלקם יצאו ימים ספורים לפני שהתקיים, וחלקם מיד לאחריו.
* Reden gehalten auf dem II Zionisten Congresse zu Bazel [נאומיהם של הרצל נורדאו ואחרים בקונגרס הציוני השני]. וינה, 1898. חוברת בה הודפסו נאומיהם של הרצל, מקס נורדאו, ד"ר מקס מנדלשטאם והרב משה גסטר. כחלק מהחלטות הקונגרס התקבלה ההחלטה להדפיס ולהפיץ חוברת זו. (נאומו של גסטר הובא בקובץ זה "מפאת הרושם העז שעשה על השומעים ביופיו הרטורי"). בגב החוברת "Verlag des Vereines Erez Israel": [בהוצאת עמותת ארץ ישראל]. גרמנית.
* רעיונות על דבר הקונגרס הציוני השני מאת ד"ר מרדכי עהרנפרייז, הוצאת אחיאסף. ברלין, תרנ"ח . החוברת יצאה ימים ספורים לפני שהתקיים הקונגרס, ובו שוטח ד"ר עהרנפרייז את דעותיו באשר למטרתו של קונגרס זה ('הקונגרס השני צריך להיות קונגרס של עבודה פנימית... באספה השניה אנו מחכים לעבודה ממשית בכל סניפי התנועה').
* פרוטוקול סטינוגרפי (השלם) מהמו"מ בהקונגריס הציוני השני בעיר באזעל י'-י"ב אלול תרנ"ח. ורשה תרנ"ט . פרוטוקול של כל נאומי הדוברים השונים בקונגרס, והרצל במרכזם, עם חלוקה כרונולוגית על פי הימים בהם התקיים הקונגרס.
* כנסת הגדולה או הקונגרס השני בבזל. פרטי כל הליכות הקונגרס השני בבזל, הישיבות, המשא ומתן, הנאומים וההחלטות. בעריכת נחום סלושץ. ורשה תרנ"ט. סקירה נרחבת של הרגעים הגדולים בקונגרס.
מצב כללי טוב - טוב מאד.
תעודת ציר' של המשתתף אברהם פרופר (מס' 210) בקונגרס הציוני ה־17 שהתקיים בבאזל תרצ"א 1931. נדיר.
בגב הכרטיס הוראות בעברית, גרמנית, ואנגלית, הקובעות כי הכרטיס מקנה זכות השתתפות לבעליו או לבא כוחו בכל ישיבות הקונגרס, וכי עליו להציג את הכרטיס בהכנסו לאולם ובצאתו, גם אם לא יתבקש לעשות כן.
קונגרס זה זכור במיוחד בתולדות הקונגרסים הציוניים כיון שבו נדחתה הצעת הרוויזיוניסטים להצהיר על השאיפה להקמת מדינה עברית משני צידי הירדן, לאחר שצירי "הציונים הכלליים ב'" ו"המזרחי" שינו את עמדתם בעד ההצעה, בעקבות מברק שהתקבל ממפקדת "ההגנה", שבו הזהירה כי החלטה כזו עלולה להביא לחידוש המהומות בארץ ישראל. בתגובה לכך, קם ז'בוטינסקי מכסאו וקרא "זה לא קונגרס ציוני!", קרע את כרטיס הציר שלו ועזב את האולם, ואחריו עזבו גם כל צירי מפלגתו.
גודל: 18x12 ס"מ. סימן קיפול באמצע. מצב טוב.
חוברת מהודרת בפורמט גדול, שיצאה לכבוד הקונגרס הציוני ה־21 - ג'נבה 1939 מטעם ההסתדרות הציונית, וחולקה לצירים ולאורחים שהשתתפו בו. בחוברת הובאו תצלומים רבים של המפעל הציוני - חלקם תצלומי פוטומונטאז', ומאמרים הבוחנים את ההתקדמות של המפעל מקונגרס לקונגרס. בעמוד הפנים של השער סמל שעוצב במיוחד עבור קונגרס זה. עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית.
החוברת, כמקובל בחוברות המחולקות באירועים מסוג זה, הינה למעשה מעין סיכום הקונגרסים הציוניים ותוצאותיהם עד לקונגרס זה, והיא סוקרת את מפעל ההתיישבות היהודי המתפתח בארץ ישראל על כל ענפיו, ואת הקונגרסים הציוניים החל מהראשון; העליה והירידה של מספר השוקלים מקונגרס לקונגרס, מפעלי תעשיה בארץ ישראל, דוחו"ת של הכנסות והוצאות, ועוד. מטרתה היתה: "להבליט ולהאיר את נקודות הפסגה של עבודת הבנין כולה. ונקודות פסגה אלו נבחרו באופן כזה, שיש בהן כדי להמציא תמונת תשבץ בהירה מכל מפעל היצירה..." (מתוך דברי המבוא). שער החוברת בעיצוב מיוחד: דגלי ישראל של הרצל (עם שבעת הכוכבים) על רקע בנין הסוכנות היהודית. פרסומות רבות של חברות יצור ישראליות.
[106] עמ'. פורמט גדול: 33 ס"מ. נייר עבה ומשובח. קרע קל בפינה הכריכה. מצב טוב.
פנקס קבלות המחזיק 8 קבלות (מתוך 10, ממוספרות מ 491051 עד 491060) על תרומת השקל הציוני, כולן חתומות בחותמת דיו של 'הועד הארצי'. ארץ ישראל תש"ו [1946]. נדיר.
בעמוד הראשון והאחרון 'הוראות למפיצים' בעברית: 'אין איש רשאי לרכוש לעצמו יותר משקל אחד לשנה', וכו'. בעמוד האחרון של החוברת הודפסו מספר שורות הנוגעות לשעה הגורלית הקושרת את תרומת השקל למפקד ההמוני: "מפיץ! שעת הכרעה הגיעה! ערך רב משקל בהכרעה למפקד המוני על ידי השקל. הפץ איפוא, מיד כל השקלים שנמסרו לידך וסלק בלי דחוי את התמורה, אל תחמיץ את השעה!".
17x11 ס"מ. מצב מושלם!
בית ספר "התקוה" טריפולי תחת הנהלת מחלקת החנוך "בן יהודה" של ההסתדרות הציונית בטריפוליטניה - מזכרת ליום חלקת הפרסים לשנה הרביעית, חול המועד סוכות התרצ"ו [1935]. מנהל כבוד: מזל טוב בן גור אריה כאסטילבולונייזי הי"ו.
חוברת מעניינת וחד פעמית שיצאה על ידי תלמידי בית הספר 'התקוה' בטריפולי וכוללת את עקרונות הארגון הציוני 'בן יהודה', לצד מאמרים קצרים אודות 'מנהיגנו' תיאודור הרצל ואליעזר בן יהודה. כמו"כ מופיעים תצלומים מחגיגת חלוקת הפרסים בבית הספר, שמות התלמידים הזוכים, ופירוט מעניין אודות פעילות בית הספר בעברית, ובמקביל בערבית באותיות עבריות.
ארגון 'בן יהודה' נוסד בלוב בשנת 1931 ומיד החל בפעילות ציונית עניפה: החדרת השפה העברית, עפ"י הסיסמא "עברי דבר עברית"; העלאת מחזות בעברית בנושאים תנ"כיים ולאומיים; ארגון משחקי ספורט; עריכת טקסים ומסיבות בכל חג דתי ולאומי; אסוף כספים ושקילת השקל להסתדרות הציונית ולקרן הקיימת לישראל. גולת הכותרת בפעילותה של "בן-יהודה" הייתה הקמת בית-ספר עברי "התקווה" לילדי ישראל בחינם (בחשוון תרצ"ב בשלהי 1931). מסגרת הלימוד כללה חלוקת הכיתות עפ"י רמה, עריכת בחינות הישגים; לימוד מקצועות יהודיים וציוניים; לימודים כלליים; חינוך גופני ולימוד הלכות נימוסין ודרך-ארץ. זאת, תוך כדי פעילות חברתית ותרבותית ענפה כולל זו הלאומית-יהודית-ציונית, כמו: העלאת מחזות תנ"כיים ולאומיים בעברית; לימוד שירה עברית וייסוד מקהלה; עריכת מסיבות וחגיגות בסיום שנת הלימודים ומועדי ישראל המסורתיים והלאומיים; עריכת תהלוכות; אסוף כספים (בעיקר ל"קרן הקיימת לישראל") והצגת סרטים על הנעשה בארץ-ישראל. מספר התלמידים בבית הספר זינק מ 20 תלמידים בלבד בפתיחתו ל 512 תלמידים ותלמידות בסוף שנת תרצ"ב, כאשר בשנת תרצ"ח מנינם הגיע ל 1200 תלמידים ותלמידות.
פרסום נדיר שאיננו מופיע בספריה הלאומית.
16 עמ'. 24 ס"מ. כריכה רכה. כתמים בכריכה, מצב טוב.
Der Makkabi - גיליונות מס' 11 ו - 12 (שנים שונות) של ביטאון מועדון הספורט הגרמני-יהודי מברלין הבירה. נובמבר 1930, ספטמבר 1934. בחזית שני הגיליונות מופיע הלוגו ההיסטורי של מכבי ברלין, באחד כחלק מדגל, ובשני תחת כותרת הגיליון.
הגיליון משנת 1934 מסכם למעשה את אליפות אותה שנה, ובפתיח ישנה התייחסות מעניינת לגרמניה הנאצית: "היתה זו הפגנת ספורט שיהודי גרמניה לא ראו מעולם... 'מכבי' הוכיח שוב שהינו איגוד הספורט היהודי המוביל בגרמניה... אפילו אנשי ספורט גרמנים שנכחו הביעו את התפעלותם. אפילו שונאינו הגדולים לא נותרו אדישים... העיתונים היומיים הגרמנים התייחסו לראשונה לאירוע הספורט היהודי!"
אגודת הספורט מכבי ברלין הוקמה ב-1898 בשם "בר כוכבא ברלין". ב-1930 הייתה אחד מארגוני הספורט היהודים הגדולים בעולם כשמנתה 40,000 חברים מ-24 מדינות. האגודה כללה גם מחלקת כדורגל שהתמודדה בליגות העירוניות של ברלין בין השנים 1911–1929. בשנת 1929 תנועת בר כוכבא התאחדה עם תנועת הכוח ברלין כדי לייסד את תנועת "בר כוכבא-הכוח". קבוצת הכוח ברלין הייתה קבוצה מצליחה יחסית כשהצליחה להתמודד בליגות הנמוכות של האליפות הגרמנית ונחשבה למועדון כדורגל מקצועי מוצלח למדי בשנים 1925–1927. בענפי הספורט האחרים בלטו במיוחד האתלטית מרתה יעקב שזכתה בתואר אלופת גרמניה (1929), חמישית בעולם וסגנית אלופת המכביה השנייה (1935) בהטלת כידון, ואלכס נתן, שזכה בתואר אלוף גרמניה מספר שנים (1926, 1927, 1929 ו-1930) ושותף לשיא עולם בריצת שליחים 4x100 מטר.
בשנות ה-30, עם עליית כוחה של המפלגה הנאצית, קבוצות כדורגל יהודיות נדחו על ידי איגודי הספורט מפני השתתפות בתחרויות הכלליות והוגבלו לטורנירים וליגות מוגבלות. עם התחזקותה של גרמניה הנאצית, הגיע גם סופן של הקבוצות היהודיות ב-1938. חלק מחברי בר כוכבא עלו לארץ ישראל ב-1933 והתיישבו ברחובות, שם הם הצטרפו למכבי רחובות.
שני גיליונות שלמים, מצב טוב מאד.
S.O.S. - "תכוף!!! אל כל חברינו ברחובות", מכתב בכתב-יד מאת ה"ליגה למען ארץ ישראל העובדת" בוישנבה בבקשת סיוע דחוף בזמן שבני הנוער הפסיקו להופיע בקן . וישנבה, פולין, 1935.
"פונים אנו אליכם בשעה הרת עולם". במכתבם מפרטים חברי הליגה כי רבה של העיירה הגיע לבית הספר 'תרבות' : "אסף את כל האמהות והטיף לפניהן דברי ארס ושטנה נגד ההסתדרויות הנער הציוניות, על ה'שומר הצעיר' הטיל חרם'". וכיצד גרם בדבריו לבני הנוער להפסיק לבוא ולהופיע בקן השומר הצעיר. "כפי שהנכם רואים המצב נורא ומתוח יותר מכפי שהיה פעם לו גם בזמן הרע ביותר". בתגובה להתדלדלות התנועה מציעים החברים להפסיק לארגן נשפי ריקוד, ולעבור לפעילות חברתית של גמילות חסד ועזרה הדדית, ומבקשים מחבריהם שברחובות לסייע להם כלכלית.
על המכתב חתומים ראשי הקבוצה, בהם צבי מלצר (סבו של שמעון פרס, נספה בשואה ב 1942), דב לוין, זאב שוב, ומשה רבינוביץ. וכן חותמות הדיו של הליגה, סניף וישניבה של הסתדרות "החלוץ" וקן "השומר הצעיר" בוישניבה.
[3] עמ' כתובים, 30 ס"מ. סימני קיפול. כתמים. מצב טוב.
דיוקן מקס נורדאו [1849-1923] - לוח ברונזה מוקדם - חתום: E. URECZENY TIVADAR. אירופה, ראשית המאה ה־20.
מסביב מופיעות המלים: WISEN GERECHT UND GUT בגרמנית: 'חכמה', 'צדק' ו'טוב'. עבודה איכותית ומרשימה.
נורדאו: ממייסדי התנועה הציונית, יד ימינו של תיאודור הרצל, הוגה חזון "יהדות השרירים".
גודל: 20x19 ס"מ. מחובר ללוח עץ 35x27 ס"מ. שבר בחלקו העליון של העץ. מצב טוב מאד.
אלה דברי ימי דרור בן יהודה' - ספר זכרונות מעוצב ומפואר לרגל הולדת בתו הראשונה של איתמר בן אב"י שנפטרה בהיותה בת 4. ניו-יורק כ"ד תמוז תרע"ז - 14 ביולי 1917.
בדפי הספר איורים חינניים מעולם התינוקות. דפי הספר מולאו בכתב יד סופר נאה (בחלקו כתב ספרדי, יתכן בשל העובדה כי מוצאה של אשתו של בן יהודה היה ספרדי). בשער הספר: "אלה דברי ימי דרור בן יהודה שנולדה ללאה ובן ציון בן יהודה (איתמר בן אב"י) בגלות ניו יורק רבתי בשנה א' לדרור ישראל" . לאחר מכן מופיעים קטעים המסבירים את פשר השם שניתן לה, המשקל בו נולדה, שמות המביאים את מתנותיה הראשונות, ופירוט המתנות שכל אחד הביא, 'הטיול הראשון': 'ביום התשיעי להולדה... נסענו עם דרור לנוח... קיבתה נתקלקלה בפעם הראשונה והוכרחנו להרגילה להמוצץ הנורא", כמו"כ מופיע עמ' תחת הכותרת 'התלתל הראשון' אליו צורף תלתל משערה של דרור התינוקת. בהמשך, דפים מעניינים בהם 'נעליה הראשונים', דיבורה הראשון - כשהיתה בת שמונה חודשים, דיבוריה וחכמותיה, ועוד. לאלבום המיוחד מצורפים תעודת הלידה שלה, וכן כרטיסי ביקור בהם מזמין בן אב"י לחגיגת יום הולדתה.
בן אב"י נישא לרעייתו לאה אבושדיד לאחר שפרסם בעיתונו 'האור' שיר התאבדות תחת השם 'אקדחי', המאיים כי אם לא תנשא לו יטול את נפשו (לאחר חיזורים של למעלה משנתיים), משפחתה נכנעה, והשניים נישאו בערב פסח שנת תרע"ב [1912] במלון אמדורסקי. בתם הבכורה של השניים 'דרור' שלשמחת הולדתה הוקדש הספר שלפנינו - נולדה בניו-יורק ונפטרה בגיל 4 (ב-3 בספטמבר 1921), הבת האמצעית - נקראה על שם אחותה שנפטרה ושינתה את שמה ל'דרורה', ורינה, הבת הצעירה.
[47] דף. 30 ס"מ. שדרה מנותקת חלקית (מחוזקת בנייר דבק). מצב טוב - טוב מאד.
מחברת מכתבים שכתבה בבודפאשט פרידא קופרשטיין בין השנים 1907-1911 - ברכות שנה טובה ל'רב ולרבנית', מכתבים ששלחה לאביה ואמה, ועוד. מהמכתבים ניתן ללמוד רבות על הקהילה היהודית בבודפאשט בשנים הללו, ועל מעמד היהודים בכלל. חלק מהמכתבים המופיעים נכתבו בידי חברותיה של קופרשטיין מארסקא קאהן, געליע קעהר, פינבטיע לעקטראן, וכן בידי בני משפחתה.
המחברת לא נבדקה על ידינו ביסודיות.
40 דף. מצב טוב מאד.
אלבום זיכרון מיוחד ומעוצב לזכר החיילים היהודים שלחמו בצבא בולגריה, ונפלו במלחמת העולם הראשונה. סופיה, [1919], עברית, לאדינו, ובולגרית. צייר: פ. שלמבור (ф. шламбор)
בפתח האלבום קינה על 'היהודים שנפלו, מאת לובומיר בובנסקי 'זכרונכם וגבורתכם לא תשכח לעולם... אתם שחררתם את ארצות הבאלקן...' . ארבעה שערים: באחד דמויות משה ודוד, השני צבעוני ובו דמות אשה כורעת על מצבה יהודית ובה כתובת זיכרון לחללים היהודים בשפת הלאדינו. בשער השלישי ציור סמלי שנים עשר השבטים, הפסוק: 'הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים', מגן דוד והשנים: 1912-1918. בין השנים הללו נפלו החיילים היהודים המופיעים באלבום. בשער הרביעי, ציור של הר הבית והחומה בדפוס ליטוגרפי צבעוני. האלבום כולל את תצלומם ופרטיהם של לא פחות מ 400 חיילים יהודים - שמו של כל אחד מהם, ושנות חייו הקצרות (מרביתם ילידי סוף המאה ה־19 שנהרגו במלחמה בצעירותם). בכל עמוד חמשה דיוקנאות.
רבים מיהודי בולגריה אשר התגייסו לצבא הבולגרי הצטיינו בתפקידם והגיעו לדרגות קצונה. בולגריה לקחה חלק פעיל ומרכזי במלחמת הבלקן לצד מעצמות המרכז. בשל ריבוי המתגייסים היהודים לצבא שותקו כל חייה הציבוריים של הקהילה היהודית. במלחמת העולם הראשונה נפלו כ 714 מבני הקהילה היהודית בבולגריה, מתוכם 28 קצינים, חלקם בכירים. רבים מהנופלים היו אישי ציבור חשובים בקהילות היהודיות בערי בולגריה השונות.
גורלם של רבים מהחיילים המופיעים באלבום אינו ידוע משום מקור אחר, והאלבום שלפנינו הינו המקור ההיסטורי היחיד המאזכר את שמותם, תמונתם, מוצאם, ושנות חייהם.
[43] דף, 25X18 ס"מ. מעט כתמים. מעט קילופי צבע בכריכה. מצב טוב.
10 גלויות מוקדמות עם קריקטורות בעד ונגד דרייפוס. יצאו לאור במהלך הפרשה בסוף המאה ה-19, וראשית המאה ה-20. שבעה מתוכן לא מחולקות [Undivided Back].
ביניהן גלויות אנטישמיות, גלויות הלועגות לאמיל זולא ומאידך לאדוארד דרומונט האנטישמי, גלויות נגד תומכיו של דרייפוס, ואחרות.
מצב כללי טוב-טוב מאד.
8 גלויות מצולמות [כולן פרט לאחת, Real-photo] מטקס הכבוד שנערך לאלפרד דרייפוס בחצר ה ECOLE MILITAIRE לאחר זיכויו המוחלט ב 1906.
בין הגלויות: דרייפוס מובל בכרכרת הכבוד בדרך לטקס הכבוד, דרייפוס משוחח עם גנרלים לאחר שהושבו אליו דרגותיו, מסדר הכבוד מזוויות צילום שונות, הגנרל ז'יאן שבע רצון לאחר הענקת צלב לגיון הכבוד לדרייפוס, מסדר הכבוד ממתין לדרייפוס העומד לצאת מהבנין, מקורבים וגנרלים חוגגים, ועוד.
ב 12 ביולי 1906 ביטל בית המשפט לערעורים את פסק הדין של בית המשפט ברן. יום לאחר מכן האסיפה הלאומית מחליטה ברוב קולות להשיב לדרייפוס ולפיקאר את דרגות הקצונה שנשללו מהם, ובנוסף להעלות את דרייפוס לדרגת רב סרן ולהעניק לו את אות לגיון הכבוד. ב 21 ביולי נערך בחצר ה ECOLE MILITAIRE טקס כבוד בנוכחות אנשי הצבא, משפחתו, וידידיו הקרובים, כתשובת המשקל על טקס ההשפלה שנערך באותו מקום בדיוק 11 שנים קודם לכן בו הוסרו דרגותיו לאחר אישומו בבגידה במולדת.
מהגלויות המבוקשות בפרשת דרייפוס.
מצב כללי טוב מאד.
Wo Ist Zola? - 'היכן זולא?' - גלויה מוקדמת שיצאה בזמן שאמיל זולא ברח מצרפת ללונדון. הוצאת Herbst & Frank. פרנקפורט ע"נ מיין, סביב 1898. קוי הגבול בדמות דיוקנו של זולא.
לאחר שהסופר והפובליציסט הצרפתי אמיל זולא (1840-1902), מתומכיו העיקריים של אלפרד דרייפוס פירסם את מאמרו "L'aurore" ['אני מאשים'], והוכיח את חפותו של אלפרד דרייפוס, הוא נתבע לדין על הוצאת דיבה, נדון לשנת מאסר וברח לאנגליה. זולא חי בלונדון חיי מסתור במשך כשנה תחת שמות בדויים, ומקום המצאו לא נודע לאיש. הגלויה שלפנינו אשר הודפסה באותה התקופה מציגה משמאל את אי השדים בו נאסר דרייפוס, ומפה של ארצות אירופה בהן כביכול עשוי זולא להמצא. כאשר חלק משרטוט קוי הגבולות יוצר את דיוקנו של זולא. כאשר נודע לזולא על עריכת משפט חוזר לדרייפוס הוא שב לפריז ביוני 1899.
הגלויה נשלחה בדואר במרץ 1898 (חודשיים בלבד לאחר פרסום מאמרו 'אני מאשים'). מצב טוב מאד.
גלויה מוקדמת [מצולמת Real- photo] המציגה את דמות דיוקנו של אלפרד דרייפוס תחת הכתובת הגרמנית מדברי דרייפוס: Die Freiheit ist nichts fur mich ohne die Ehre - ''החופש איננו כלום עבורי ללא כבוד'. מתחת לדיוקנו מופיע שוב ציטוט מדבריו של דרייפוס עצמו לאחר שנתבשר על קיצור הזמן אשר נגזר עליו בכלא: "ממשלת הרפובליקה מחזירה לי את חירותי. אך אין די בכך... אני רוצה שכל צרפת תדע בפסק דין סופי שאני חף מפשע. ליבי ישקוט רק כאשר לא ישאר צרפתי אחד אשר מייחס לי פשע שמישהו אחר ביצע".
הגלויה יצאה בברלין בסוף המאה ה-19 בזמן בו התנהל המשפט, לאחר שבית המשפט לערעורים מבטל את פסק הדין מ 1894 ומצווה להעמיד את דרייפוס למשפט צבאי חוזר ברן, בו נמצא דרייפוס אשם בבגידה בנסיבות מקילות, לקראת חנינתו הסופית. הוצאת Max Marcus. נדיר ביותר.
לא מחולקת [Undivided Back], לא נשלחה בדואר. מצב טוב מאד.
גיליון מיוחד של ה LA TRIBUNA ILLUSTRATA della Domenica האיטלקי מיום ה- 18 באוגוסט 1899 - לקראת זיכויו המוחלט של אלפרד דרייפוס.
גיליון הסיכום של פרשת דרייפוס. בשער הגיליון תמונת דרייפוס במדים בדפוס ליטוגרפי צבעוני ושמו של דרייפוס בהגהה איטלקית - ALFEDO DREYFUS. המו"ל מציין כי התמונה נעשתה מתוך סקיצה שנשלחה לרומא מרן. בעמודי הפנים סיקור נרחב של הפרשה ותמונותיהם של 'גיבורי משפט דרייפוס'. בעמוד האחורי של הגיליון ציור גדול מתוככי בית המשפט בזמן זיכויו של אלפרד דרייפוס.
גיליון שלם. מעט כתמים. מצב טוב.
לייפציג, שעת ערב, השמש שוקעת מבעד לחלון, משמאל למעלה מתנוסס השלט: "מקום ללילה לאורחים הוגנים - 8 מארק". בעלת הפונדק האוחזת בידה פנס ומבקשת מאורחי הפונדק היהודים: 'בבקשה לשבת' כאשר באצבעה היא מצביעה על ערימת קש. הפונדק בשעה זו כבר מלא אורחים, היהודים מבקשים אף הם מקום, אך האורחים האחרים מבקשים שיעזבו. ליד ערימת הקש עליה שוכב אדם, מופיעה הכתובת: JUDEN RAUS - 'יהודים החוצה', (הביטוי המפורסם אשר שימש את הנאצים כלפי היהודים בעת ריכוזם לגירוש), והיושב עליה מנופף באצבעו 'החוצה'. האורח היושב מימין מניף בידו מגף המכוון לעוף אל עבר היהודים הלא רצויים. היהודים מצדם מנסים לפתות את בעלת הבית בזהב ויהלומים שברשותם, להישאר. באופן פרדוקסלי היהודים מחזיקים זהב ויהלומים אך לבושים בבגדים פשוטים ובלויים, משמאל ניתן להבחין בכלב השולף עצם מכיסו של היהודי. על אף שההנחה כי ליהודים כסף וזהב בכיסם יותר מאשר לבני עמים אחרים היתה מוזגמת, יש לדבר סיבה היסטורית: מאז ימי הביניים נאסר על היהודים להחזיק אדמות ונדל"ן או להצטרף לגילדות, וכל הזמן היו נתונים לגירוש פתאומי מהערים והמדינות בהם ישבו, לכן החזיקו זהב, יהלומים, ושאר תכשיטים, על מנת לשרוד בארצות אחרות להן גורשו.
הוצאת Reinhold Knobbe, לייפציג, ראשית המאה ה־20. מצב טוב.
סלע 'היהודי' במפרץ טונקין שבסין - גלויה אנטישמית, ראשית המאה ה־20.
הדמות הסטריאוטיפית בת האף הארוך של היהודי היתה כה נפוצה ברחבי העולם בראשית המאה ה־20 שבגלויה לכאורה תמימה המתארת אי במפרץ טונקין שבסין הוא מתואר כ'יהודי' בשל צורת האף הארוך המתקבלת כשצופים בו מרחוק. כותרת הגלויה נושאת את שמו של הערוץ: Chanel de l'Hamelin בתוספת המלים 'Le Juif' - 'היהודי'. במפרץ המתפרס על פני 480 ק"מ מצויים כ- 3000 איים העשויים אבן גיר דוגמת זה שלפנינו. האיים השונים נושאים שמות על פי צורתם 'הפיל', 'הלוחם', ובגלויה שלפנינו 'היהודי'.
נשלחה בדואר בראשית המאה ה־20. מצב טוב.
גלויה אנטישמית מוקדמת (סביב 1900) בה נראה יהודי בפנים סטריאוטפיות והכיתוב האנטישמי הנלווה: "שום דבר לא נמשך לנצח, אפילו 'היהודי היפה' הפך להיות עלוב וגס רוח" (גרמנית). ובאדום בכתב גדול: Prosit neujahr - 'שנה טובה'.
לא מחולקת [Undivided Back]. לא נשלחה בדואר. מצב טוב.
15 גלויות אנטישמיות, מו"לים ומקומות הדפסה שונים, אירופה וארצות הברית - ראשית המאה ה־20.
בגלויות: היהודי בעל האף הארוך, גלויות המציגות סוחרים יהודים כרמאים, יהודים נזרקים החוצה ממקומות בילוי שונים, יהודים מצויירים בצורה סטריאוטיפית עם כיתובים אנטישמים נילווים ועוד,
5 נשלחו בדואר, מצב כללי טוב - טוב מאד.
שלשה גיליונות של השבועון האנטישמי והאנטי דרייפוסי "פססט...!" ["!... Psst"]..." . פריז, 1898.
* בשער הגיליון מיום 19 במרץ 1898, קריקטורה גדולה בה נראים שני יהודים בפנים סטריאוטיפיות, וכיתוב הרומז לבגידתו של דרייפוס, ושליטת היהודים בצבא הצרפתי כביכול.
* גיליון מיום 28 במאי 1898 בעמוד הפנים קריקטורה גדולה בה נראה יהודי המשקיף לאופק והכיתוב האנטישמי: 'אחי יעקב אתה רואה משהו באופק?, אני רואה את יוסף, הוא מגיע עם הכסף...'
* גיליון מיום 23 ביולי 1898 בשער הגיליון קריקטורה גדולה הלועגת לאמיל זולא - מתומכיו הגדולים של דרייפוס.
Psst...!, מגזין מאויר מייסודם של Jean-Louis Forain ו- Caran d'Ach (שם העט של Emmanuel Poiré). שבועון צרפתי שפרסם באופן קבוע קריקטורות אנטישמיות בתקופת משפט דרייפוס. יצא בפורמט קבוע של ארבעה עמודים מלאים קריקטורות אנטישמיות ארסיות, אשר הופיעו דרך קבע במהלך הפרשה.
שלשה גיליונות. מצב טוב מאד.
A LA BOTTE DU JUIF ERRANT - 'מגפי היהודי הנודד'. כרטיס פרסומת ליצרן נעליים בשם LOUIS ABADIE בצרפת של ראשית המאה ה־20. בחזית ציור של עלם במגפיים בדפוס ליטוגרפי. עד כמה אגדת היהודי הנודד היתה חזקה בתודעתם של האזרחים הצרפתים ניתן ללמוד מכך שבגב הכרטיס היצרן מפרט את איכותם המעולה של הנעליים והמגפיים שהוא מייצר, תחת השם 'מגפי היהודי הנודד'. על מנת לשווק את סחורתו כאיכותית משתמש המפרסם בביטוי מגפיו של 'היהודי הנודד' ככאלה שלאורך שנים לעולם אינן מתבלות. נדיר ביותר.
גודל: 14x9 ס"מ. מצב טוב מאד.
Created and Develop with 🤍By webe ©2024
