מכירה פומבית 18

כרך המאגד את שש החוברות שראו אור בהוצאת "אחיאסף" בורשה (ובברלין) בסוף המאה ה-19, בסדרה "מזמן לזמן", בעריכת אחד העם. כפי הנראה כל החוברות שראו אור בסדרה זו. בעמוד הראשון (לפני דף השער של "הקונגרס הבזילאי") מופיע תצלום נדיר של תיאודור הרצל "בלוית הד"ר נ. קצנלסון, לנסיעת הד"ר הרצל נ"ע לרוסיה".

מופיעות:

• הקונגרס הבזילאי, מאת ד"ר תיאודור הערצל, מתורגם ע"י מיכל בערקאוויטש. תרנ"ח [1897]. מהדורה ראשונה בעברית של סיכומו של הקונגרס הציוני העולמי הראשון כפי שנכתב בידי הרצל עצמו.

• על ציון ועל מקראיה, שימת עין על דברי ימי התנועה הציונית, מאת שאול פינחס רבינאוויץ (שפ"ר). תרנ"ח [1898].

• רעיונות על דבר הקונגרס הציוני השני, מאת ד"ר מרדכי עהרנפרייז. ברלין, תרנ"ח [1898].

• הציוניות בדברי ימי ישראל, מימי גלות ספרד עד היום, מאת בן-אברהם [בן ציון כץ]. תרנ"ט [1899].

• חשבונה של ספרותנו, השקפה על דבר התפתחות שפתנו וספרותנו, מאת ד"ר שמעון ברנפלד. תרנ"ט [1899].

• היהדות והגלות, מאת זאב יעבץ. תר"ס [1900].

אקסליבריס של רבי יהודה ליב הכהן מימון.

דפים אחדים מנותקים. מצב כללי טוב.

שני פרסומים מוקדמים של רשמים ותרחישים פנימיים מהדיונים והמסקנות שעלו בקונגרסים השני והשלישי בבזל.

כנסת הגדולה או הקונגרס הציוני בבזל, נערך ע"י נחום סלושץ (מחברי הקונגרס). הוצאת "תושיה", ורשה, תרנ"ט (1898). "פרטי כל הליכות הקונגרס השני בבזל, הישיבות, המשא ומתן, הנאומים וההחלטות". בדבריו כותב המחבר במבוא: "כונתי היא להציע לפני קהל הקוראים את פרשת דברי ימי הקונגרס בפרטות ולברר מתוכם ביחוד את כל אלה המקרים והחזיונות והדברים שיש להם ערך קיים לדורות". בין היתר מביא המחבר תיעוד לתרחישים היסטוריים נדירים אשר ליוו את מאחורי הקלעים של הקונגרס בדיונים אישיים שהתקיימו בין הצירים השונים אשר הביאו להחלטות גורליות אשר נתקבלו בקונגרס הציוני השני בבזל. כולל תיאור יחיד מסוגו של "שבת של הקונגרס" - התאספות הצירים בבית הכנסת ביום השבת ועלייתו של תיאודור הרצל לתורה.

הקונגרס הבזילאי השלישי, מאת ש. ראזענפעלד. הוצאת "אחיאסף". ורשה, תר"ס [1899]. "הפרוגרמה שנתקבלה על הקונגרס השלישי, מה היא אומרת: "כל עמלנו עתה לקבל "שארטער" תחת ממשלתו הגבוהה של הוד השולטן, כאשר יהיה בידינו אותו ה"שארטער" נחל לעסוק בקולוניזציה בהמון". המחבר מרבה להלל ולשבח את תיאודור הרצל אשר: "ידע לחדור לעמקי הנפש של האומה... במדה שגדלה הכרתו זו גדלה גם חיבתו לעמו... הרצל הוא איש כביר כח לב, איש השופך ממשלתו... ויכריח את כל הקרב אליו לסור למשמעתו ולהיות לכלי שרת לחפצו..."

שני הספרים הינם עותקים שהיו שייכים לרבי יהודה ליב הכהן מימון פישמן עם אקסליבריס שלו. מצב כללי טוב.

"דער ציוניסט" - חברת 'אוהבי ציון', שני גיליונות - יוני, יולי 1898.

חוברות מוקדמות אשר יצאו בניו יורק, וליוו את הפעילות הציונית שהתרחשה באירופה, הגיליונות עסקו במטרות הציונות, תיאודור הרצל, ההתעוררות הלאומית, היחס לדת, ועוד. בסוף הגיליונות פרסומות לבתי עסק יהודיים.

שני גיליונות שלמים. מצב טוב.

הרצל חייו ופעולותיו מאת שמואל לייב ציטרון. יצא לאור למלאות חצי יובל שנים לפרסום "מדינת היהודים" בדפוס, הוצאת ש. שרברק, וילנה תרפ"א. הוצאה שניה עם הוספות הנאומים הקונגרסים.

ספר לא מצוי אודות תיאודור הרצל. בפתח הספר מופיעים 15 תצלומים של תיאודור הרצל החל מילדותו, תצלום של בניו של הרצל, קברו, ומסע הלוויה שלו. במהדורה זו הוסיף המחבר תמליל מלא של נאומיו של הרצל בקונגרסים הראשון עד החמישי (חמשה נאומים בסה"כ, מתורגמים לעברית).

[21], 6-221, [2] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב .

שלשה תצלומים של יהודים ליד קבר הרצל בבית הקברות העתיק שבוינה, מתוכם שני תצלומים קבוצתיים.

הרצל כתב בצוואתו כי הוא חפץ שיעלו את עצמותיו ואת עצמות בני משפחתו לארץ: "אני מבקש שיקברוני בארון מתכת ליד אבי, ולשכב שם עד שהעם היהודי יעביר את גופתי לארץ ישראל...". הצוואה קוימה באוגוסט 1949, אז הועלו עצמותיו לארץ. עד אותה העת נהגו רבים מהיהודים שהגיעו לוינה ולסביבה היו עולים לקבר הרצל ומצטלמים לצד המצבה. כפי שניתן להבחין בתצלומים שלושה שמות היו רשומים על גבי המצבה, ושלושה ארונות קבורה מברונזה היו מונחים בקבר זה על גבי זה לפי סדר פטירתם, אימו של הרצל, הרצל, ואביו. באוגוסט 1949 הארונות שלושתם הועלו לארץ.

גודל זהה: 9x7 ס"מ. מצב טוב.

The Official Postcards Cancellations of the Zionist Congresses - הגלויות הרשמיות של הקונגרסים הציוניים - קטלוג חשוב של גלויות הקונגרס הציוני הרשמיות אשר יצאו לאור לרגל קיומם - החל מהקונגרס הציוני הראשון ב 1898 עד הקונגרס שהתקיים ב 1978 מאת פרופ' H. RIEMER (משוויץ). הוצאת The Society of Israel Philatrlists, אוהיו 1980.

הקטלוג מציג תצלומים של הגלויות הרשמיות שיצאו בכל קונגרס וקונגרס החל מהראשון, ומבחין בין גלויות זיכרון לגלויות רשמיות. כמו כן אם התקיימו קונגרסים בהם לא יצאו גלויות רשמיות הן לא יופיעו בספר (כפי שמפרט במבוא את ההבדל בין גלויות רשמיות לגלויות מזכרת, וכן את הקונגרסים בהם לא הופיעו גלויות רשמיות). המחבר אף מבחין בין גלויות רשמיות לגלויות רגילות עם חותמות דואר מיוחדת שיצאו לרגל הקונגרס, ומוסיף פרטים חשובים בענין זה במבוא.

36 עמ'. מצב טוב מאד.

תצלום של חיים נחמן ביאליק במסגרת ביקורו בקובנה באוקטובר 1930. הבחור העומד לשמאלו של ביאליק הינו אהרון פרציקוביץ' נער בתנועת נוער יהודית אשר ליווה את ביאליק באותו ביקור. בגב התצלום חותמת דיו של "חברה להסטוריה ואטנוגרפיה של היהודים בליטא".

לתצלום אחר של ביאליק מאותו ביקור ראה כאן.
10x8 ס"מ. חסר קל בפינה הימנית למטה. מצב טוב מאד.

מצורף תצלום של נערה לצד מצבה שהוקמה לזכרו של ביאליק ברמת גן בשנת תרצ"ט [1939]. על המצבה נכתב: "ציון למשוררינו ח. נ. ביאליק מקום איוה לטיוליו בימי שבתו ברמת גן התרצ"ט". (ביאליק עבר להתגורר ברמת-גן בשנת 1933, בה בילה את שנת חייו האחרונה, תוך שהוא מרבה לטייל באחת הגבעות בעיר. "כאן מצאתי את המנוחה שביקשתי", אמר. הישיבה במקום זה, האוויר הצח והנוף אל הים, עוררו בו השראה. מספרים כי באותה גבעה הוא כתב את שני שיריו האחרונים: "פרידה" ו"אלמנות". בשנת 1939, במלאת חמש שנים למותו, הקימה המועצה המקומית רמת-גן ספסל לזכרו עליו כתוב: "ציון למשוררנו ח.נ. ביאליק מקום אווה לטיוליו בימי שבתו ברמת-גן, התרצ"ט"- זהו הספסל המופיע בתצלום שלפנינו).

תצלום גדול של אלברט איינשטיין משוחח עם ד"ר שמואל בלקין נשיא ה'ישיבה יוניברסיטי' בניו יורק. צולם בשנת 1953 במסגרת אירוע בו הוזמן איינשטיין לרגל הקמת "מכללת אלברט איישנטיין" לרפואה בישיבה יוניברסיטי. חתום מאחור בחותמת דיו של: DEPARTMENT OF PUBLIC RELATIONS YESHIVA UNIVERSITY NEW YORK", וכן תוית נייר מודבקת בגב התצלום ובה תיאור של השניים. צלם: הרברט זוננפלד.

עוד בשנת 1945 חזה נשיא הישיבה יוניברסיטי ד"ר שמואל בלקין את הקמתו של בית ספר חדש לרפואה. בעידוד אנשי ציבור משפיעים, הוא שכנע את חבר הנאמנים ליזום דיונים עם מועצת העצר של מדינת ניו יורק לתיקון אמנת האוניברסיטה כך שתכלול את הענקת תואר דוקטור לרפואה, והדיונים הושלמו בהצלחה ב-15 בדצמבר 1950. ביוני 1951 ד"ר בלקין וראש עיריית ניו יורק וינסנט אימפלטרי התקשרו בהסכם לפיו הטיפול המקצועי בכל החולים במרכז החולים העירוני בברונקס יהיה באחריות הפקולטה של ​​הקולג' לרפואה. ב-15 במרץ 1953, למחרת יום הולדתו ה-74, הסכים פרופסור אלברט איינשטיין רשמית להתיר להשתמש בשמו לבית הספר הראשון לרפואה שיוקם בעיר ניו יורק מאז 1897. איינשטיין הוזמן לאירוע הכבוד של קריאת המכון על שמו, ואז צולמה התמונה שלפנינו. מאז שוכלל המרכז, ונוספו לו אגפים ומבנים נוספים.

לסרט העוסק בהקמת המכללה ע"ש אלברט איינשטיין בישיבה יוניברסיטי, וכן על חלקו של נשיא האוניברסיטה פרופ' שמואל בלקין בהקמת בית הספר ראה כאן . הסרט כולל קטעים בהם נראה אלברט איינשטיין במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב-1953 אשר הודיעה כי בית הספר החדש לרפואה יישא את שמו. הסנאטור דאז ג'ון פ. קנדי מצולם כשהוא צופה בדגם אדריכלי של בית הספר. וכן ראה כאן סרטון אחר שיצא סביב ד"ר שמואל בלקין ואותו אירוע חשוב. (הרב פרופסור שמואל בֶּלקין [תרע"ב - תשל"ו 1911-1976] חוקר מדעי היהדות, סופר וחוקר פורה. נשיאהּ השני של "ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק. בלקין נולד לרב שלמה ומינה בסביסלוץ' שבפולין. כשהיה בן שמונה, אביו נורה ונהרג בידי שוטר פולני. בצעירותו למד בישיבת מיר וראדין והוסמך לרבנות בגיל 17. ב-1929 היגר לארצות הברית, ב-23 במאי 1944 התמנה לנשיא הישיבה. אחת מהצלחותיו המהירות הייתה השגת מעמד אוניברסיטאי לישיבה מטעם מדינת ניו יורק. בנוסף, היה חבר ההנהלה של עשרות מוסדות חינוך, מדע וציבור, בהם איחוד הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית וקנדה, הסתדרות הרבנים דאמריקה, הציונים הדתיים באמריקה, ועוד).

25x21 ס"מ. קרעים קלים (מחוזקים בהדבקות נייר מאחור). סדקים. מצב טוב.

SANG OCH BON ... GUSTAV IV ADOLPHS - שיר וברכה למלך גוסטב הרביעי אדולף מאת Judifka Forfamlingen בשם הקהילה היהודית. שטוקלהום 1796. שוודית.

גוסטב הרביעי אדולף (1778-1837) מלך שוודיה מ-1792 ועד הדחתו ב-1809. תקופת שלטונו נחשבת לאחת התקופות הטובות ליהדות שבדיה.

[8] עמ'. 19 ס"מ. נייר עבה. מצב טוב מאד.

צירקולאר אן דיא לעבליכען מיטגלידר דער יודנשאפט צו בערלין, וועלכע בייאטרעגע צור געמיינדע קאססא צו ענטריכטען האבן - 'חוזר לחברי הקהילה היהודית בברלין...'. ברלין כ"א חשון תקע"א [1811].

דף בודד - מודעה בדבר הסדרת תשלומי מסים הקשורים במקומות הישיבה בבית הכנסת בקהילה היהודית בברלין. חתומים בדפוס פרנסי ומנהיגי קהילת ברלין, ביניהם דוד פרידלנדר.

[1] דף. 33x21 ס"מ. נייר עבה. קרע משמאל ללא פגיעת טקסט. מצב טוב.

"אחינו בית ישראל" - פנייה לציבור היהודי לבוא לעזרת קהילה יהודית בסקסוניה לאחר שאירעה שרפה בבית הכנסת של הקהילה, גרמניה, 1858. גרמנית, ומעט עברית.

הכותב מתאר את השריפה שפרצה בבית הכנסת בשפה הגרמנית, ומצרף פסוקים וביטויים בעברית: "ממרום שלח אש בעצמותי נפלה עטרת ראשנו", וכן מאמר חז"ל "ואהיה להם מקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות". בסוף המסמך מצורפת חוות הדעת של ההנהגה המקומית המאשרת את הנזק שאירע לבית הכנסת.

[3] עמודים. קרע לאורך הדף ללא פגיעת טקסט. מצב טוב.

אור זרע, שיר... אשר הושר ביום עלה ככב נגה עלי ארצות מולדתנו להאיר עיני דריה הנסיך הגדול המהולל... קארל לודוויג... אחי אדננו מלכנו... פארנץ יאזעף הראשון, מאת יוסף כהן צדק. לבוב (למברג), [תרי"ד 1854]. עברית, עם הקדמה גם בגרמנית.

שיר ארוך לכבוד הנסיך, הארכידוקס קרל לודוויג, אחיו הצעיר של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. עם שער והערות בגרמנית.

28, [7] עמ', 21 ס"מ. כתמים וקמטים. מצב טוב.

"עתרת החיים" - דף בודד תפילה לרפואת הברונית הנדיבה קלרה דה הירש רעייתו של הברון מוריס דה הירש. קושטא, טבת תרנ"ח [1898].

הדף פותח בפסוקי רחמים. בהמשך תפילה מיוחדת שנתחברה במיוחד לרפואתה "תשלח משמי מרומך מרפא ארוכה... לרוח ונפש הצדקת אשר נודעו בשערים מעשיה, הגברת המאושרת מרת קלארה די הירש... ולא תרד נפשה שאולה". ומוזכרים חסדיה הגדולים והנדבות הגדולות אשר החזיקה בכספה עניים ואביונים העוסקים בתורה בכל יום תמיד "כמה נפשות מישראל מקיימת... כמה יתומים ואלמנות מפרנסת..." ובקשה כי תירפא במהרה. (הברונית נפטרה זמן קצר אחר כך).

הברונית קלרה דה הירש, אשתו של הברון מוריס הירש, איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית. סייע באמצעות חברת יק"א שהקים, בארגון ובכספים להגירה הגדולה של יהודי מזרח אירופה לאמריקה (ובעיקר למושבות הברון הירש בארגנטינה) בשלהי המאה ה-19. פגישתו עם תאודור הרצל, בשנת 1895, פתחה את פעילותו של הרצל למען הציונות. בהשפעת אשתו קלרה, הירש הקדיש חלק ניכר מזמנו ומהונו לרווחת אחיו היהודים במקומות בהם נרדפו ודוכאו. הוא היה מעורב רבות בפעילות רשת החינוך של כל ישראל חברים - "אליאנס", ופעמיים תרם לה סך של מיליון פרנק. במשך שנים אחדות הוא כיסה את הגירעונות של אליאנס, בסך אלפי ליש"ט בכל שנה. לאחר פטירת הברון הירש ב-21 באפריל 1896. אשתו, הברונית קלרה דה הירש, המשיכה בדרך הצדקה הנדיבה שלו. סך תרומותיהם לאורך השנים נאמד ב-£18,000,000, נכון לערכי סוף המאה ה-19. בין היתר נודעה בזכות תרומה לבית החולים הירש לשעבר, היא הוציאה 200 אלף פרנק זהב להקמת בית החולים שישרת את צרכי הקהילה היהודית. הבניין נפתח בשנת 1908 ופעל עד שנת 1941. לאחר השחרור, בית החולים הירש שימש את היחידות הצבאיות הבריטיות ואת הצלב האדום היווני, עד 1950. היום הוא אחד מבנייני בית החולים של סלוניקי, אחד מבתי החולים הציבוריים הגדולים ביוון. הברונית קלרה דה הירש נפטרה בפריז ב-1 באפריל 1899.

[1] דף. 34x24 ס"מ. חורי תיוק. קרעים חסרים לאורך קו הקיפול האמצעי עם פגיעות טקסט קלות. קרעים בשוליים. מצב בינוני.

שירים למלואים : יום הוקם על כסא הרבנות בק"ק לעווארדן והגליל מסביב מהור"ר אברהם בן כ"ה שבתי לעוויססאן פה ק"ק לעווארדן, יום א' ג' טבת שנת תרצ"ו ... - חוברת ובה שירי הלל לכבוד מינויו של רבי אברהם שבתי לעוויססאן לרבה של קהילת לייוורדן בהולנד. וכן תפילה לשלום מלכת הולנד ווילהלמינה. עברית והולנדית עמוד מול עמוד. אמשטרדם דצמבר 1935.

[8] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב מאד.

שלשה פרוטוקולים סודיים של ישיבות שבהם נידונו נושאים גורליים במאבקה של ההנהגה הציונית להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, דיונים מפורטים באשר לצביונה של המדינה העתידה לקום, וחלקה של ההלכה היהודית באותה מדינה, תכניות פעולה נגד פרעות הערבים, דיונים גורליים בנושא יהדות אירופה והבאתה לארץ, דרכי הפעולה נגד שלטון הבריטים בארץ ישראל, ועוד. לונדון, וארץ ישראל שנות ה־30. ראה להלן.

"סודי בהחלט" - החלטות הועד האדמיניסטרטיבי של הסוכנות היהודית שנתקבלו בישיבה שהתכנסה בלונדון ביום כ"ג - כ"ז במרס 1930. סיכום החלטות ועד הסוכנות באשר ליחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל. הדוח אשר הודפס במכונת כתיבה תחת הכותרת "סודי בהחלט", פותח בהצהרה כי: "הסוכנות היהודית מצהירה... שבשאלת היחסים שבין הערבים והיהודים היא מחזיקה בעמדה הפוליטית... הנותנת חיזוק ל"רצונות של העם העברי בארץ ישראל לחיות עם העם הערבי בהרמוניה וביחס של כבוד הדדיים ויחד אתם לעשות את ארץ מגורם המשותפת לארץ פורחת, אשר תבטיח לכל עם התפתחות לאומית בלתי מופרעת". בהמשך מופיעים סעיפים הקובעים את זכותו של העם היהודי "להקים את ביתנו הלאומי בארץ ישראל, ובתנאי שלא יהא שלטון היהודים על הערבים אף לא שלטון הערבים על היהודים...", וכן את הבטחת זכות העלייה היהודית, הרחבת יסודות השלטון העצמי, התקנת חוקה סוציאלית, הסדרת ענייני הכספים, תפקידיה של הסוכנות היהודית בארץ ישראל, ועוד. 7 עמודים מודפסים במכונת כתיבה, 34 ס"מ. חורי תיוק, מצב טוב.

"ישיבה חשאית מס' 61" - ועדת החלוקה לארץ ישראל, פרטי כל של ישיבה שנתקיימה ביום 13 בספטמבר, 1938, במשרדי הועדה בלונדון. בפרוטוקול מובאים דבריהם של הרב הרצוג, הרב ד"ר הרץ, ורבי מ. ברלין נשיא הסתדרות המזרחי. הרב הרצוג האריך להסביר את השקפת ההלכה היהודית על "מדינה יהודית", ועל חלקה של תורת ישראל במדינה היהודית העתידה לקום, ומשיב לחששות אשר הועלו באותה ישיבה כי המדינה היהודית תהיה כפופה לחלוטין לתורת ישראל, מופיע דיון בדבר הכשרות, ושליחת משגיחי כשרות לריכוזי העולים, דיון ארוך בענין סעיפים "דתיים" שאמורים היו להיכלל בחוקת מדינת ישראל לכשתקום. וכן היחסים העדינים שבין הסוכנות היהודית לאגודת ישראל. 11 עמודים מודפסים במכונת כתיבה. 33 ס"מ, חורי תיוק, מצב טוב.

"סודי". על המצב הפוליטי. דברי מר מ. שרתוק (משה שרת) באסיפת הנבחרים של כנסת ישראל בארץ ישראל שנתקיימה בירושלים ביום ב', כ"ט אב תרצ"ו (17.8.1936). תמלול מלא של הרצאת הפתיחה של משה שרת, בה הוא מרחיב אודות המאבק האלים על הארץ, הגדלת כח ה"שיטור היהודי" והגברת הגיוס, תקיעת היתד לנמל העברי הראשון בארץ ישראל - נמל תל אביב, הסכנות העתידות מפני "נחשול הדמים", ותשובות לטוענים שההנהגה לא עושה מספיק כנגד פרעות הערבים בארץ, בקשת סיוע מיהודי הגולה, והסדרה מחדש של יחסי היהודים - בריטים בארץ ישראל. 15 עמודים מודפסים במכונת כתיבה, 32 ס"מ. מצב טוב.

כרזה אנטישמית הקובעת הגבלות תנועה ומסחר בימי החג הנוצרים. איטליה, 1769. חתומה בדפוס בשם הברון פרידריך קארל.

כחלק מהידוק הדוגמה הנוצרית ומתן תוקף סמכויות לכנסייה, בצו שלפנינו הוכרז על הגבלות על היהודים בימי החג הנוצרים. בתקנות נקבע כי בימי ראשון ובימי החגים הנוצרים יאסר על היהודים לעסוק בכל פעילות ציבורית כגון טיולי מזחלות, הופעות, ריקודים ושירים בציבור, וכן אסור לקיים התכנסויות מכל סוג שהוא. כמו"כ נקבע כי יאסר לחלוטין על היהודים לעסוק במסחר, חנויות היהודים יסגרו בימי המועדים הנוצרים, ורק חנויות לדברים חיוניים יפתחו אך הממכר בהם יעשה בתוך החנות פנימה, ואסור למוכר להציג את סחורתו בחזית הפונה לרשות הרבים, לרבות חנויות לממכר לחם ומוצרים חיוניים. כמו"כ נכתב כי בימים אלו אסור יהיה ליהודים להוביל קמח מתחנת הקמח, רחובות היהודים יהיו סגורים, וכן לא יעשו חוזים בין יהודים ללא יהודים בימים אלו. העונש הצפוי לעובר על התקנות: חרם.

גודל: 42x34 ס"מ. נייר עבה. סימני קיפול, מצב טוב.

"תקנה בדבר תיקון שער הרובל" כרזה גדולה בארבע שפות בה מודיע הכובש הגרמני בזמן מלחמת העולם הראשונה, לתושבים בליטא את החלת הכסף הגרמני ואת שער יחסו לרובל בשטחים הכבושים. חתום בדפוס בשם פילדמרשל פָּאוּל פוֹן הִינְדֶנְבּוּרְג - המפקד העליון של הכוחות הגרמנים. 'המטה מזרח', 11 בנובמבר 1915.

בכרזה אשר הודפסה בארבע שפות: ידיש, פולנית, ליטאית, וגרמנית, זו לצד זו, נכתב:

"יש לקבל כסף גרמני בשטחים הכבושים לפיו:

1.5 שווה ערך ל 1 רובל.
אסור לבטל או לשנות את האמור בסעיף 1 על ידי הסכמים.
מי שיפר את ההוראות האמורות בסעיפים 1 ו 2, או יעשה ניסיון של הפרתם יענש בקנס של עד 1000 מארק (=666 2/3 רובל), או במאסר של עד שלושה חודשים.
פקודה זו נכנסת לתוקף באופן מיידי.

המטה מזרח, 11 בנובמבר 1915, הינדנבורג פילדמרשל."

גודל: 70x30 ס"מ. מצב כללי טוב.

Beilagen zum Thatbestand Tisza-Eszlarer Criminal- Affaire - הפרשה הפלילית של טיסַאֶסלר. דוח שנתפרסם במהלך המשפט, ודן בפירוט רב בראיות לכאורה להאשמת היהודים ב"עלילת טיסאסלר", שבה הואשמה קבוצה של יהודים בחטיפתה ורציחתה של נערה נוצריה. גרמנית. ללא ציון שנה. [הדוח התפרסם במהלך הדיונים בבית המשפט לפני מתן גזר הדין, 1882-1883].

"עלילת טיסַאֶסלר" הייתה עלילת דם, שנפוצה בעיירה ההונגרית טיסאסלר (Tiszaeszlár) לאחר שנערה נוצריה בשם אסתר שוימושי (Solymosi Eszter) אשר שימשה כמשרתת בבית משפחה יהודיה, נעלמה מביתה ולא שבה ביום שבת, ב 1 באפריל 1882, ארבעה ימים לפני חג הפסח. כשכל האמצעים לאתרה כשלו, החלה להתפשט בעיירה שמועה כי היהודים רצחו אותה רצח פולחני והשתמשו בדמה לאפיית מצות לפסח. באותו היום נעצרו שמש הקהילה, יוסף שארף ואשתו, יחד עם השוחט שוורץ והחלה החקירה. במהלך החודשיים הבאים נעצרו חמישה־עשר יהודים כמעורבים במקרה ונכלאו בעיר המחוז נירג'האזה בהמתנה למשפט. עדויות שקר נגבו והחל תהליך משפטי ארוך ורווי הסתה, שמטרתו היתה להוכיח את אשמתם. הקהילה היהודית פנתה אל הסניגור העיתונאי וחבר בית הנבחרים ההונגרי קארוי אטווש, שקיבל על עצמו את ההגנה. במהלך המשפט התקיימו כ-33 ישיבות של בית הדין, במסגרתן נחקרו כל הנאשמים ועוד עשרות עדים הקשורים לאירוע. בדיונים אלה הצליח אטווש להוכיח שהעדויות שנגבו היו שקריות, מחה על העינויים שנקטו החוקרים ולבסוף למעלה משנה בה נערך המשפט, ב 3 באוגוסט 1883, הסתיים המשפט בזיכויים של כל הנאשמים "מחוסר ראיות".

הדוח שלפנינו מביא בפירוט רב את הדיונים והמסקנות סביב נתיחת הגופה, ובחינת העדויות השונות על פי סימנים שנמצאו על הגופה עצמה, האופן שבו היא נמצאה ליד הנהר, בחינת הסימנים השונים לאור העדויות שנתקבלו, ניסיונות לברר את הטענות שהועלו נגד היהודים שנחשדו בקשירתם לרצח, האשמות שונות של התביעה נגד היהודים שניסו כביכול להעלים ראיות מבית המשפט, בחינת עדויות של אנשים שנמצאו במרחק קצר מהגופה, בחינת האפשרות של מוות בטביעה, ועוד. הדוח כולו מודפס על צדו הימני של כל דף עם השארת מקום ריק משמאל להערות וסימונים.

העותק של רבי יהודה ליב הכהן פישמן (מימון) עם אקסליבריס שלו בבטנת הכריכה. בחלק מהדפים סימונים והדגשות.

נדיר ביותר, איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat.

48, 54 עמ'. 33 ס"מ. קרעים קלים בשולי חלק מהדפים. שיקומים בהדבקות נייר בדפים האחרונים. מצב כללי טוב - בינוני.

LE CHEQUE-OBSESSION - צ'ק האובססיה, צרפת, 1892. חוברת אנטישמית בפורמט של פנקס צ'קים. בכל עמוד מופיע צ'ק ובו קריקטורות אנטישמיות מעשה ידי הקריקטוריסת האנטישמי Caran d'Ache. פנקס הצ'קים יצא על רקע פרשת פנמה, ובו הוא מציג את היהודים כאחראים לפרשת השחיתות הכספית הגדולה ביותר במאה ה־19 - על ידי פיזור צ'קים של שוחד לגורמים בעלי אינטרס אשר ישתיקו את השלטון (ראה להלן).

מחברת קריקטורות אנטישמיות בפורמט של פנקס צ'קים ממוספר המציירת את השחיתות של היהודים בפרשת פנמה, ומאשימה אותם בנזקים הגדולים שנגרמו לצרפת על ידי שלטון הכסף, והטיית השלטון לצרכים אינטרסנטים. מופיעים 20 צ'קים רצופים (עם מספר סידורי כל אחד). כל קריקטורה מציגה יהודי מחופש המעניק צ'ק שוחד בסתר לאחד מאנשי זרועות השלטון, ומציג כיצד איל ההון היהודי עושה ככל העולה על רוחו ושולט באינטרס המדיני באמצעות כספו.

שערוריית פנמה הייתה פרשת שחיתות שפרצה בצרפת בשנת 1892 בקשר לכריית תעלת פנמה. נרשם הפסד של קרוב למיליארד פרנק, כשהממשלה לקחה כספי שוחד כדי לשמור על שתיקה לגבי הבעיות הכספיות של חברת תעלת פנמה, במה שנחשב כשערוריית השחיתות הכספית הגדולה ביותר במאה ה-19. הפרשה יצרה גלים אנטישמים בצרפת, בגלל מעורבותם של שני יהודים ממוצא גרמני: הבארון ז'אק דה ריינאך (Reinach) וקורנליוס הרץ (Herz). אף שהשניים לא היו בין חברי הפרלמנט מקבלי השוחד או בהנהלת החברה, הם הואשמו בכך שהיו אחראים על חלוקת כספי השוחד. לפני מותו מסר ריינאך לעיתון היומי האנטישמי La Libre Parole ("המילה החופשית") של העיתונאי אדואר דרימון רשימה של חברי הפרלמנט המודחים לדבר עבירה, בתמורה לטיוח חלקו שלו בפרשה. הסיפור הפך את העיתון בן לילה מגיליון זניח לאחד העיתונים המשפיעים בצרפת. רשימת השותפים לפשע פורסמה מדי בוקר בחלקים קטנים בהמשכים, כך שמאות פוליטיקאים היו צריכים לחיות במתח רב במשך חודשים.

המאייר של הקריקטורות Caran d'Ache - שם העט הבדוי של הקריקטוריסט הצרפתי Emmanuel Poiré [1858-1909]. דאצ'ה הגיע לצרפת בשנת 1877 ושירת בצבא הצרפתי במשך חמש שנים בהם עיצב את עמדותיו הלאומיות האנטישמיות. וכבר כחייל צייר קריקטורות נגד הצבא הגרמני בכתב העת La Vie militaire. בשנת 1898 הוא ייסד את המגזין האנטי דרייפוסי " Psst...!" יחד עם עמית האמן והמעצב ז'אן לואי פורן. המגזין אשר כלל 85 גיליונות הורכב כולו מקריקטורות אנטישמיות נגד דרייפוס ותומכיו.

28x13 ס"מ. 20 עמודים. דף השער מנותק. כתמים. מצב טוב.

8 גלויות פירסומת לעיתון הצרפתי La Petite République. צרפת, סביב 1900.

בגלויות: גלויה מיוחדת נפתחת בה נראה נער מחלק עיתונים אוחז בידו את ה"לה פטיט", ממנו נפתחת שרשרת של 10 תצלומים קטנים של מבנים בפריז. גלויות של ראשי ילדים מגיחים מתוך העיתון או עטופים בעיתון מלווים בשורות קצרות בשבח העיתון.

העיתון הרפובליקאי הצרפתי La Petite République יצא לאור מ-12 באפריל 1876 עד 1 בינואר 1938 כיומון. הוא נוסד על ידי Alphonse Péphau. בשנות ה־90 של המאה ה־19 הוא נקנה על ידי Henri Turot. בתקופת משפט דרייפוס עורך העיתון היה ז'אן ז'ורס אשר יצא בחירוף נפש להגן על דרייפוס בסדרת מאמרים תחת הכותרת "הוכחות". ז'ורס הצטרף לאמיל זולא ועמד בראש מחנה מגיני דרייפוס, כנגד אנשי הימין האנטישמים. ז'ורס נרצח על ידי מתנקש באוגוסט 1914.

מרביתן נשלחו בדואר. מצב טוב מאד.

גיליון העיתון הלאומי הגרמני האנטישמי "Jugend" - נוער. מינכן, פברואר 1899.

בגיליון סיפורים וקריקטורות רבות לחיזוק הלאומיות הגרמנית, וכן קריקטורות אנטישמיות.

גיליון שלם. מצב טוב מאד.

Das deutsche Haus und das Haus Israel - 'הבית הגרמני ובית ישראל', בהוצאת "הפרולטריון" הגרמני. W. Deiters דיסלדורף, 1919. מפרסומיה האנטישמים של המפלגה הנאצית בראשית התהוותה.

"בית ישראל העולמי פורח והבית הגרמני שומם. זה לא צירוף מקרים... עלייתה של ישראל ושקיעתה של גרמניה לא התרחשו בפתאומיות, אפילו לא תוך זמן קצר, אלא בהדרגה ובעקביות לאורך עשורים רבים...". חיבור אנטישמי הטוען כי העם היהודי משגשג על חשבון שקיעת העם הגרמני באמצעות השתלטות על כל מוקדי הכח במדינה הגרמנית: הבנקים, העיתונות, הספרות, האמנות והתיאטרון. הכותב אף מאריך לבקר את העיתונות היהודית עצמה, אשר כל מטרה היא להטעות את הקורא, לעורר סנסציות, ולבזבז את זמנו. הכותב מרבה לסלף קטעים מהתלמוד כדרכם של האנטישמים הגרמנים במאה ה־19, ועוד.
בעמוד השער מתנוססת הסיסמה האנטישמית: "ללא דה-יהדות אין ישועה" , ו "מאבק לאחר הקריסה לשיקום שלנו" . על גבי הכריכה איור אנטישמי של תמנון המדמה את העם היהודי הלוכד ברגליו דמות ארית המייצגת את העם הגרמני. מגן דוד מימין וצלב משמאל.
המסר אותו מעביר הכותב בסוף הספר הוא לאחד את הגרמנים במלחמתם נגד היהודים כאינטרס שיש להציב מעל הכל.

76 [4] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב.

Das Lied vom Levi [השיר של לוי], מאת ד"ר אדוארד שווכטן (Eduard Schwechten). בית הדפוס והוצאת חנות הספרים האנטישמית Eduard Hensel קלן, שנות ה־30. על גבי השער חותמת דיו בצבע אדום: "מוחרם".

סיפור אנטישמי מחורז לילדים המתאר את לוי היהודי הנוכל הגדל כילד בעל טבע רע ומשנות ילדותו הוא לומד להיות תככן ולהזיק לסובבים, עד שגדל ונעשה לאויבה הגדול של גרמניה. בסוף הסיפור המחבר קורא לאומה הגרמנית להתעורר נגד היהודים: "גברים נורדים מלאי כח ואומץ... גרמני לעולם לא יהיה עבד ליהודים... מי שגאה ואציל ואמיץ ונאמן לעולם לא משתחווה בפני עריץ...".

[15] [1] עמ', 22 ס"מ. דפים מנותקים. מצב טוב.

Giriga händer : ett märkligt dokument om en internationell förbrytarkonspiration som leder sina trådar till Stockholm - "ידיים חמדניות: מסמך מוזר על קונספירציה פלילית בינלאומית שמובילה את חוטיה לשטוקהולם", מאת מרטין ברנד - חיבור אנטישמי המאשים את היהודים בהשתלטות על הכלכלה העולמית על מנת למוטט את המדינות בהן הם חיים. שבדיה, 1936 - מהדורה ראשונה. שוודית.

פרסום אנטישמי המאשים את היהודים [אותם מכנה המחבר "הסרטן של החברה"] בקונספירציה עולמית בכוונה להשתלט על כלכלת המדינות בהן הם חיים, למוטט אותן ולהשתלט עליהן מבפנים על ידי קנייתן לאחר שהן גוססות. המחבר מאשים את היהודים בהתנהגות זו בכל העולם ובפרט בשטוקהולם על ידי שושלות פיננסים של יהודים אשר חיו בשטוקהולם עשרות שנים. הוא טוען בין היתר כי היהודים הביאו למותו של המיליונר השבדי איבר קרוגר אשר החזיק בבעלותו שלשה רבעים מהייצור העולמי בין שתי המלחמות, ומת בשנת 1932. המחבר מתאר מצב בו הבנקים היהודים יצרו בשבדיה מדינה בתוך מדינה, אשר עצם קיומה נשען על הכסף היהודי. כמו"כ המחבר נוקט בשמותם של כמה תעשיינים יהודים גדולים אשר הצליחו להטות החלטות ממשלה, ומכנה את היהודים בעלי "הפשע העולמי", ומביע משאלה כי ספרו יזעזע כל שבדי באשר הוא לאחר שיקרא אותו.

נדיר. עותק אחד בלבד מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat בספרייה בשטוקלהום.

87 עמ'. 22 ס"מ. גליונות רבים לא נחתכו בדפוס (מחוברים בקצוותיהם). מצב טוב מאד.