מכירה פומבית 28

Le territoire de Gaza : agression ou paix – "שטח עזה: תוקפנות או שלום", הוצאת Ministère des – אגף המידע של משרד החוץ Division de l'information, ירושלים, 1956 – מהדורה ראשונה. צרפתית.

חוברת מיוחדת המתארת את יחסה האכזרי של מצרים לאזרחים הערבים בעזה לאחר שנאחזה ברצועת עזה בקרבות מלחמת העצמאות ב 1948. החוברת היא למעשה אצבע מאשימה כלפי מצרים על הטיפול הכושל שטיפלה בפליטים הערבים ברצועת עזה ועל הפיכתה של עזה לבסיס טרור ערבי נגד ישראל: "לאורך כל תקופת כיבוש השטח, התנהגו המצרים כמו כובשים זרים והתייחסו לאוכלוסייה בבוז וביהירות…ממועד החתימה על הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב בפברואר 1949 ועד סוף 1956 ביצעו מחבלים ערבים 3,367 פלישות לשטח ישראל, נהרגו 443 ישראלים ופצעו 963. פלישות שכללו גניבת בעלי חיים וציוד חקלאי, התקפות מזוינות על כלי רכב ואזרחים בבתיהם ובשדותיהם, וכן פעולות חבלה כמו פיצוץ מתקני מים ופסי רכבת בוצעו מכל המדינות הסובבות את ישראל. אבל מרכז הכובד שלהם היה באזור עזה…". בחוברת מוסבר כי למעשה המשטר הצבאי המצרי על עזה הינו בעל אופי זמני, וכי המצרים רואים בפליטים נכסים במסע העוינות שלהם נגד ישראל, ולכן יש לספח את עזה לישראל בשל היותה קשורה לה גיאוגרפית וכלכלית, וכי רק על ידי סיפוחה המלא של עזה לישראל ימנע מסע הטרור שביסוסו הוא בעזה.

החוברת מלווה בתצלומים קשים לצפייה של יהודים שנרצחו בפעולות הטרור של הערבים, ומפת ארץ ישראל עם סימון רצועת עזה, שקיות קמח ששלחה ממשלת ישראל לעזה, תצלום נדיר של ראש עיריית עזה רושדי אל שאווה בטקס חנוכת מועצת העיר כשלצדו סגן אלוף חיים גאון, משפחה אבלה על הסבתא שנהרגה מרימון שהושלך לביתה באשקלון ב 8 באפריל 1956 על ידי חבר בקבוצת הפדאיון במהלך טקס אירוסין.

מדהים כיצד החוברת יצאה ב 1956, והתוכן שלה כאילו נכתב בימינו אלה.

נדיר. ארבע עותקים בלבד רשומים בקטלוג הספריות העולמי world cat.

16 עמ'. 22 ס"מ. כתמים קלים בכריכה. מצב טוב – טוב מאד.

Prayers for Trench and Base – "תפילות לתעלה ולבסיס" – תפילות כיס לחייל העברי בזמן מלחמת העולם הראשונה – מאת Basil Lucas Quixano Henriques לונדון 1918 – מהדורה שנייה. מהדורה מוגבלת בת 3000 עותקים בלבד שיצאו. נדיר.

ספר תפילות שנכתב ועובד על ידי קפטן הנריקס עם ברכה מיוחד מהרב הרץ – רבה הראשי של לונדון. לצד תפילות היומיום מופיעות תפילות מיוחדות לחייל בסכנה, עבור המתים בשדה הקרב, לחוזק יומיומי, לאחווה, לכנות, לסליחה, לזמני סכנה, למען ניצחון הצדק, ועוד. המהדורה הראשונה יצאה ביוני 1918 במספר מוגבל של 5000 עותקים בלבד. המהדורה השנייה שלפנינו יצאה בנובמבר 1918 ב 3000 עותקים בלבד.

32 עמ'. 12 ס"מ. מצב טוב מאד.

PROGRAMMA van de Kerkelijke Herdenking van de erkenning van Amsterdam als Stad in het jaar A.M. 5035 (1275 gew. jaartelling) in de Synagogen der Ned. Israel. Hoofdsyna goge te Amsterdam OP SABBATH 23 ELOEL 5685 12 SEPTEMBER 1925 – "תכנית ההנצחה לכינוס ההכרה באמסטרדם כעיר בשנת 5035 (1275) בבתי הכנסת של הולנד. יִשְׂרָאֵל. בית הכנסת הראשי באמסטרדם, שבת כ"ג אלול תשע"ה 12 בספטמבר 1925 – סדר תפילה מיוחד לציון 650 להיווסדה של אמשטרדם העיר ההולנדית בשנת 1275 עם תפילה מיוחד שנתחברה במיוחד לציון האירוע. הולנדית ועברית. נדיר.

נוסח התפילה:
"רַבּוֹן הָעוֹלָמִים בְּקוֹל רְנָה וִישׁוּעָה בַּגַּשְׁנוּ הַיּוֹם לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךְ לָתֵת לְךְ תּוֹדָה וָשֶׁבַח עַל גּדֶל חַסְדְךְ אֲשֶׁר גָּמַלְתָּ עַל הָעִיר הַמְהלָּלָה הַזֹּאת: כִּי רֵאשִׁיתָהּ הָיְתָה מִצְער מאד וְאַחֲרֵי כִּי זֶה שֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים שָׁנָה הִכִּירָהּ שַׁר הַמָּחוֹז הַזֶּה וְכָתַב וְחָתָם שֶׁיִהְיוּ לָהּ חֹק וּמִשְׁפָּט כְּאַחַת מֵעֲרֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, גָּדְלָה וְשָׂגְבָה בְעוֹז וְהָדָר וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ יוֹשְׁבֵיהָ וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל עֶשְׂתָה לָהּ שֵׁם לְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה בְּשַׁדְמוֹת הַחָכְמָה וְהַדַּעַת גַּם הִרְבְּתָה תְבוּנָה לָדַעַת לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה וַתְּאַבֵּץ זְרוֹעוֹתֶיהָ לַעֲשׂוֹת חַיִל בְּמִסְחַר הָרוֹכְלִים וַתְּהִי כְּלִילַת יוֹפִי לְכָל רוֹאֶיהָ וּשְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה לְכָל הַחוֹנִים תַּחַת דִּגְלָהּ :

וַאֲנַחְנוּ עַמְךְ וְצאן מַרְעִיתָךְ מָצָאנוּ הֵנָּה אֶת הַדֶּרֶךְ הַסְלוּלָה לַעֲבוֹד אֹתָךְ כְּכָל תַּאֲוַת לְבֵּנוּ כִּי הֲלֹא הָאֱמֶת וְהַצְרֶק הֵמָּה הָיוּ תָמִיךְ שֶׁבֶט הַמִּישׁוֹר בָּעיר הזאת וּבָזֶה הָיָה לְאֵל יָדֵנוּ לָלֶכֶת בִּנְתִיב אֱמוּנָתֵנוּ מִבְּלִי מֵשִׂים אִישׁ אֶבֶן נֶגֶף לִפְנֵי רַגְלֵנוּ : וְהִנֵּה כִּי כֵן דָרַשׁנוּ בְּכָל מְאַמְצֵי כֹחֵנוּ אֶת שְׁלוֹם עִירֵנוּ וְכָרַתְנוּ ברִית עִם כָּל שְׁאָר יוֹשְׁבֵיהָ לְהָרִים קַרְנָה כְּכֹל אֲשֶׁר תַּשִׁיג דֵנוּ לְהַפְרוֹת יִשְׁעָהּ וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָהּ וַהֲדָרָה בִּישׁוּעָתֶךָ : אָנָא ה' הֵיָה נָא תָמִיד בְּעֶזְרָהּ הָאֵר בְּחָכְמָתְךָ אֶת רְוּחַ הַגְבִירִים הַנְכְבָּרִים הַיוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּהַנְהָגַת הָעִיר וְהַשׁוֹקְדִים תָּמִיד עַל עִנְיָנִיהָ לְמַעַן יֵדְעוּ אֶת הַדֶרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ לָתֵת כָּתֶר הַגְדוּלָה עַל ראשָׁהּ וְתֵן לָהֶם כֹּחַ וּגְבוּרָה לֶעָבוֹד בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה אֶת עֲבוֹדָתָם הָרָמָה, פְּרוֹשׂ כַּנְפֵי חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהָסִיר מִמֶּנָּה וּמִיוֹשׁבֵיהָ כָּל נֶגַע וְפֶגַע הֶיֶה לָהּ לְמָגֵן וּלְמַחְסֶה תִּזְרַח עָלֶיהָ עַד קֵץ הַיָּמִין שֶׁמֶשׁ הָאֹשֶׁר וְהַהַצְלָחָה וְתִתְעַנֵג
עַל רֹב בְּרָכוֹת אֲשֶׁר תַּשְׁפִיעַ עָלֶיהָ, אָמֵן :

[4] עמ'. קרעים קלים בחלקה העליון. מצב טוב.

ארבע חוברות תפילה שיצאו לרגל אירועים היסטוריים מיוחדים, בהוצאת משרד הרב הראשי באנגליה (office of the chief Rabbi).

1.תפילת הודיה לסיום מלחמת העולם השנייה לונדון 1946.
2.תפילה מיוחדת ליום האו"ם. לונדון 1949.
3.תפילה להחלמת המלך ג'ורג' השישי.לונדון 1951.

4.תפילה בעד הצלחת אספת ראשי עמים אדירים (האו"ם) בג'נבה למרבה השלום ולהגביל כלי מלחמה, 1955.

מצב החוברות טוב מאד.

גרויס בריטאניע, פאלעסטינא און די אידען : אידישע פייערונג לכבוד דעם נאציאנאלען טשארטער -"בריטניה הגדולה, פלשתינה והיהודים: חגיגה יהודית לכבוד המגילה הלאומית.". התגובות הרשמיות מהפדרציות הציוניות ברחבי העולם להצהרת בלפור, הוצאת די ציוניסטישע ארגאניזאציע, לונדון, תרע"ח 1918. ידייש. נדיר.

חוברת נדירה המתעדת את התגובות הנלהבות והחגיגות שנערכו על ידי מגוון רחב של ארגונים ציוניים במדינות העולם עם התקבל הצהרת בלפור: "הכרזת ממשלת אנגליה בעד בניית בית לאומי בארץ ישראל היא השלב הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית מאז גורשו מאדמתם… חוברת זו אינה אלא תיאור קצר של החגיגות, שבאו לידי ביטוי בצורות שונות בזהות לכבוד האמנה שקיבלה הציונות מממשלת אנגליה…".

68 עמ'. מצב טוב.

חמשה פרסומים העוסקים במאבק להקמת בית יהודי בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי, ובספר הלבן. לונדון, ירושלים, תל אביב. שנים: 1933-1945.

A POST-WAR BIBLIOGRAPHY OF THE NEAR EASTERN MANDATES 1919-1930 HEBREW FASCICLE – ביבליוגרפיה שלאחר המלחמה של המנדטים המזרחיים הקרובים 1919-1930 – רשימה בבליוגרפית העוסקת בפרסומים שיצאו בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי- הוצאת האוניברסיטה האמריקאית של ביירות – הפקולטה לאמנויות ומדעים. ירושלים, 1933.

DOCUMENTS Relating to the Balfour Declaration and the Palestine Mandate – "מסמכים הנוגעים להצהרת בלפור ולמנדט הארצישראלי", הוצאת הסוכנות היהודית. לונדון, מאי 1939.

The Jewish Case Against the Palestine White Paper DOCUMENTS SUBMITTED TO THE PERMANENT MANDATES COMMISSION OF THE LEAGUE OF NATIONS. התיק היהודי נגד ארץ ישראל מסמכים שהוגשו לוועדת המנדטים הקבועה של ברית האומות. הוצאת הסוכנות היהודית, לונדון 1939.

THE BROKEN PLEDGE The Case Against The White Paper on Palestine – ההתחייבות השבורה התיק נגד הספר הלבן על פלסטין, הוצאת Jewish Frontier Association. ניו יורק 1944.

פתרון דו־לאומי לארץ־ישראל תזכיר שהוכן בידי מפלגת פועלים השומר הצעיר בארץ ישראל. הוצאת מרכז מפלגת השומר הצעיר תל אביב, מרץ 1945.

מצב כללי טוב.

גליון העתון "באפרייונג" – בטאון מפלגת "פועלי ציון" עבור שארית הפליטה בפולין – לודז, 1 בדצמבר 1947. המכריז: "גענעראל פארזאמלונג פון אונר"א באשלאסן צו שאפן א יידישע מלוכה אין א"י [ארץ ישראל] מיט 33 שטימען ביי 10 אפגעהאלטענע אוו 13 קעגן" – "העצרת הכללית של אונר"א מחליטה ליצור ממלכה יהודית בישראל [ארץ ישראל] עם 33 קולות, 10 נמנעים ו-13 נגד" – יומיים אחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר.

הגיליון פותח במאמר מרגש (מתורגם לעברית): "קשה להעביר את התחושות שאנו חיים, לאור זאת אירוע היסטורי גדול. לאחר אלפיים שנה, העם היהודי מחזיר את שרשרת עצמאותו בארצו ההיסטורית העתיקה, בארץ ישראל.
רגע נעלה חי על יהדות העולם המפוזרת ובתוכה יהדות פולין שטופת הדם. הגוף הבינלאומי הגבוה ביותר – ארגון United Phil Care – בשבת, 29 בנובמבר, עם רוב של יותר משני שלישים הצביעו בעד הקמת ממלכה יהודית בישראל במשך שבועות נמשך הדיון סביב שאלה זו, ועדות וועדות משנה עסקו בנושא מהיבטים שונים. שליחינו: ד"ר ויצמן, בן-גוריון, שרתוק, ד"ר סילבר ואחרים נאלצו להתגבר על קשיים רבים כדי להביא את בעיית הממלכה היהודית לפתרון צודק…". הגיליון כולו עוסק בהתארגנות של התנועה הציונית נוכח הבשורה המשמחת על סוף המנדט הבריטי, והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

[6] עמ'. גיליון שלם. כתמים. סימן קיפול. חורי תיוק מימין. מצב טוב – בינוני.

ארבעה כתבי אמנה העוסקים בהסכמים שבין מדינת ישראל למדינות ערב ועוד, לאחר מלחמת העצמאות. ישראל, הוצאה רשמית של המדפיס הממשלתי, 1949-1950.

הסכם ישראל- סוריה על שביתת נשק כללית. 20 ביולי 1949. (הנוסח המלא).

הסכם ממלכת ירדן ההאשמית-ישראל על שביתת נשק כללית. (הנוסח המלא).

כתב סופי של ועדת האומות המאוחדות בדבר הצהרה על מותם של נעדרים.

הסכם להובלה אוירית בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה.

מצב כללי טוב- טוב מאד.

פנייה לבצוע עסקת מכירת קרקע ליהודים השייכת לרשיד פאשה ביפו מטעם האחים דאג'אני (Dajany & Co.) – בנק אנגלו מצרי – נייר מכתבים רשמי של החברה וחתימת חסאן דאג'אני.

לשון המכתב:
"ירושלים, 19 בנובמבר 1923.

ליטוינסקי ואחיו, יפו

רבותי, דיברתי עם נציג משלכם, מר מוריס לפני יומיים, בנוגע לגן של רשיד פאשה ביפו. ראשיד פאשה רוצה למכור את החצי שלו מהגן של שייח סלים. הוא רוצה לדעת אם יש קונים. רשיד פאשה מוכן לשלוח את ייפוי הכוח שלו למכור ביום שנוכל להגיד לו את המחיר ותנאי המכירה שהוא רוצה, כלומר אם הקונה שנמצא עבורו רשאי לקבל את הרכישה בתנאים ובמחירים שאושרו על ידי רשיד פאשה. אנא צור קשר עם הקונים של הצד השני, זה של הממשלה, (ברר על זהותם אצל מר מטלון) וספר לי בבקשה את הרעיון שלך בעניין זה. באופן טבעי (אתה ואני) נקבל את העמלה שלנו מהמכירה שנחלק. מחכה לעונג לקרוא אתכם, קבלו, רבותי, את ברכותי הנכבדות, חסן דאג'אני".

[1] דף. 29×22 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב.

כיצד משתתפים בעבודת קרן תל חי – חוברת הסברים אודות קרן תל חי ומטרותיה, וכיצד ניתן להצטרף ולהיות חבר בקרן באמצעות תרומה קבועה – תצלומי פוטומונטאז' מרשימים. הוצאת ההנהלה הראשית לקרן תל-חי מחלקת התעמולה, פריז, שנות ה־40 בקירוב.

קרן תל חי היא קרן לגיוס והקצאת כספים אשר שימשה את התנועה הציונית הרוויזיוניסטית. מטרותיה המוצהרות היו תמיכה בהגנה העברית בארץ ישראל, וחינוך הנוער הציוני להגנה עצמית. בשנות ה-30, הקרן סייעה לעולים חדשים חניכי בית"ר להקים או להצטרף אל יישובים שהקימו אנשי הצה"ר ופלוגות הגיוס של בית"ר. בסוף שנת 1935 אספה הקרן כספים עבור בניין להסתדרות העובדים הלאומית בתל אביב. בשנות ה-40 שיתפה הקרן פעולה עם "הוועד למען האסירים והעצורים" של התנועה הרוויזיוניסטית.

[22] עמ'. דפים מעט רופפים. מצב טוב.

The Rape of Palestine מאת William B. Ziff, הוצאת Argus Books inc. ניו יורק 1946. פרסום אנטי בריטי המאשים את הבריטים בהפקרת הישוב היהודי בארץ ישראל אל מול התוקפנות הערבית. הספר נאסר על ידי משרד החוץ הבריטי בשל היותו "אלים ופוגעני".

ויליאם ברנרד זיף (1898-1953) היה תומך אמריקאי בציונות הרוויזיוניסטית. ב"האונס של פלשתינה" שפורסם במקור ב-1938, מגולל הוא את משנתו. טענתו המרכזית היא שהמנדט הבריטי בגד קשות ביהודי ארץ ישראל, לא הצליח להגן עליהם מפני תוקפנות ערבית, ולמעשה הפקירם לחלוטין. הספר שימש כמקור לחברי ועדת המנדטים של הליגה שהתנגדה נחרצות לספר הלבן, ואף הועדה האנגלו-אמריקאית תמכה במסכת המובאת בספר בביקורה בארץ ישראל, ולימים תומכי הציונות ראו בו כאין נבואה. העותק המקורי הוצא לקהל מצומצם ומשהגיע לידי ידיעת הבריטים הם הכריזו עליו כ"אלים ופוגעני" ואסרו את הפצתו.

118 עמ'. בלאי בכריכה. מצב טוב.

תצלום קבוצתי גדול בו נראה אלברט איינשטיין לצד מדענים בטקס הענקת תארי דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת הוווארד, 20 ביוני 1935.

יושבים משמאל: ויליאם אלן ווייט, אלברט איינשטיין, ג'יימס בראיינט קונאנט, נשיא האוניברסיטה, הנרי אגארד וואלאס ותומס מאן.
עומדים: אלברט סאובר, ולדמר לינדגרן, ג'ורג' סרטון, ג'ון קמפבל מריאם ו-וולטר פרנטיס.

גודל: 37×28 ס"מ. סדק באמצע התצלום מימין, סדק בחלקו העליון של התצלום. קרע חסר בפינה השמאלית למטה. מצב בינוני.

Ha'ischa, Orgaan van de Joodse Vrouwenraad in Nederland – "האישה – מועצת הנשים היהודיות בהולנד" – בטאון ועדי הנשים היהודיות בהולנד – שבעה כרכי גיליונות שלמים אשר נכתבו על ידי נשים וכן על ידי אישיים יהודים בולטים בציבוריות ההולנדית, ועוסקים באשה היהודייה ובהלכי הרוח בעם היהודי בשנים הרות הגורל ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה עם עליית גלי האנטישמיות באירופה, ובהולנד בפרט. גיליונות רצופים (95 גיליונות כרוכים בשבעה כרכים למעט גיליון מספר 2 משנת 1938) – . אמשטרדם, 1932-1939. הולנדית.

כתב עת הולנדי נדיר שנערך על ידי נשים ונכתב עבור הנשים היהודיות. שלל כתבות בנושא חלקן של הנשים היהודיות בפעילות החברתית בהולנד, חיי התרבות של הנערה היהודייה, דמותה של האשה היהודייה, תיעוד מפגשים חברתיים של נשות ובנות ישראל, פעילות ארגון הנשים ויצ"ו בהולנד, עתידה של היהדות, החגים היהודיים, ועוד. חלק חשוב בגיליונות שלפנינו הם אלו שיצאו בשנת 1933 עם עליית היטלר לשלטון – מופיעים בהם מאמרים על גורלה של יהדות גרמניה ועל אפשרויות ההגירה של יהודי גרמניה לארץ ישראל "שנת 1933 תהיה ככל הנראה שנת השיא בהגירה לארץ ישראל" נכתב בתחילת השנה. מופיעים מאמרים על חלקם של היהודים בכלכלה הגרמנית, ועוד. כמו"כ חלק חשוב נוסף, בגיליונות המאוחרים מהשנים 1936 ואילך אנו מוצאים כתבות רבות על אודות עליית האנטישמיות באירופה, גילויה המחרידים, והדרכים להתמודד מולה.

חוה דינר חקרה את התופעה יוצאת הדופן של עיתון הנשים שלפנינו: "בגוף העתונות היהודית-הולנדית שבין שתי מלחמות העולם הופעת עתון נשים, שנערך על ידי נשים בלבד עבור קהל קוראים נשי, היא תופעה יוצאת דופן… 'האשה' הוא ירחון לאשה המשכילה, או המשכילה למחצה, בת המעמד הבינוני היהודי. המדובר בעקרת בית או בעלת מקצוע חופשי, נשואה או רווקה, אשר בנוסף לעיסוקיה היומיומיים מתעניינת בעבודה חברתית התנדבותית ואמורה להיות מעורבת בענייני קהילתה: הילד, הנערה במצוקה, הזקן, הנצרך, הפליט, הנכה והחריג. היא בעלת התעניינות תרבותית…, אך מעל לכל היא אמורה להיות ערה לבעיות האקטואליות של העולם היהודי: ההתבוללות, האנטישמיות, הציונות וארץ ישראל" (חוה דינר, "האשה – עתון נשים ייחודי"; מתוך כתב העת "קשר", גיליון מס' 12, נובמבר 1992).

מקור: אוסף ווילי לינדוור עם תו הספר הפרטי שלו בעמודי הקדם שער.

95 גיליונות בשבעה כרכים, 27 ס"מ בקירוב. דפים ספורים עם קרעים חסרים או פיסות גזורות. מצב כללי טוב.

Sahib ve Bas Muharriri ILYAZER MENDA LA VERA LUZ- 'אור אמיתי' – "עיתון יהודי טורקי פוליטי שבועי" – כרך גיליונות – 180 גיליונות רצופים כרוכים שיצאו במשך ארבע שנים, החל מ 1 באוגוסט 1968 עד ה 27 באוקטובר 1972. עיתון יהודי שיצא בתורכיה בעריכת אלעזר מנדה. בדף השער של כל גיליון נכתב הפסוק בעברית: "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" ונושא העיתון: “Haftalık Siyasi Türkçe Musevice Gazete” – "עיתון יהודי טורקי פוליטי שבועי". ספרדית, טורקית, ומעט עברית. העיתון ראה אור אחת לשבועיים ביום ששי (בכל גיליון מופיעים זמני כניסת השבת וזמני התפילה). נדיר ביותר.

העיתון אשר החל את דרכו בנובמבר 1950 עסק דרך קבע בענייניה הפנימיים של הקהילה היהודית בתורכיה, במועדים היהודיים, ביחסים בין העדות היהודיות השונות, וביחסים בין יהודים לשאר העמים בתורכיה ומחוצה לה, שירה וספרות עברית, ההתפתחויות המדיניות בישראל, ועוד. מאמר המערכת נכתב בידי הבעלים אלעזר מנדה, ובין הכותבים נמנו משה לוי, בלמן, ואיסק מיסיסטראנו. כן כתבו בו, עורכי דין רבים, רופאים וסופרים מוכרים. בכל גיליון שיצא לקראת חג יהודי נכתב בגדול באותיות עבריות: "מועדים לשמחה", ולקראת הימים הנוראים הופיעה הכותרת: "תזכו לשנים רבות" בעברית. העיתון מלווה בפרסומות רבות של בעלי עסקים יהודים בתורכיה, מסעדות כשרות, פרסומות של חברות ישראליות, ועוד. בחלק מהגיליונות הודבקו בולים תורכים בעמוד השער.

כרך: 49 ס"מ. 180 גיליונות כרוכים. כריכת קרטון קשה. מצב כללי טוב מאד.

לוח כיס לשנת תרכ"ו (1865), אמשטרדם, אצל יוחנן יאאכימסטאהל, דפוס ישרל לעוויססאן, פירמא דוד פרופס. עברית והולנדית. בדף הפרוזץ כתיבת יד אודות "נס חג הסוכות", שהתרחש באותה שנה במטרה לפרסמו לדורות עולם: "למען ידעו דור אחרון בשנה הזאת נעשה נס גדול לאחב"י [לאחינו בית ישראל] פה בעיר אמסטרדם שאחרי נפל מטר על הארץ בכל יום ויום כמעט מר"ח [ראש חודש) אלול והלאה, פסקו הגשמים ליל א' של סכות לשמחת בני ישראל המקיימים מצות סוכה וכל ימי חג הסוכות לא נפל רבים ארצה עד יום א' חשון תרכ"ז".

לצד התאריכון השנתי והמועדים מופיעים תפילת הדרך, המולד, תאריכון היסטורי הכולל את ציון השנים לביאת הספרדים לכאן אמשרטדם, לביאת האשכנזים לכאן אמשטרדם, לבנין בית הכנסת, לוח יציאות ספינות הקיטור, ועוד. שני שערים – עברית והולנדית.

[98] עמ'.11 ס"מ. כרוך בכריכה חדשה עם כיתוב מוזהב בשדרה. מעטפת קלף פנימית מקורית. מצב טוב.

Passover – המצפה לשלחן אחרים עולם חשך בעדו – הוצאת United jewish Education Board, מלבורן (אוסטרליה), 1933.

חוברת שנייה בעריכת מנהל מועצת החינוך היהודי המאוחד במלבורן מר ניומן, העוסקת בחג הפסח. החוברת עוסקת במנהגי ליל הסדר ולמעשה רבי ניומן מסביר את מקורם של הדינים והמנהגים סביב ליל הסדר על פי סדר ההגדה כאשר השעבור של עם ישראל גם בגלויות ימי הביניים בידי עמי אירופה לוקח אף הוא חלק בהגדה. במבוא לחוברת הוא מסביר אודות בדיקת חמץ, ספירת העומר ומקורם של דיני האבלות הנהוגים בה, ועוד. העמוד האחרון הינו היתולי משהו והוא מתאר כיצד נראתה קריעת ים סוף בעיני המצרים.

14, [2] עמ'. מצב טוב מאד.

"החרב המתהפכת וזועת מלחמה עולמית מאיימים להחריב ולהשמיד את הכל…". הגדה לא מסורתית, קבוץ גבעת השלשה, פסח תרצ"ט (1939) – קטעים רבים העוסקים במאבק ובקשיים של חברי הקבוץ להקמתו, המאבק באויב הערבי, יהדות אירופה הנרדפת בידי גרמניה הנאצית, המאבק לפתיחת שערי הארץ לעלייה, ההתמודדות עם הפרחת שממות הארץ, כיצד נוסד הקבוץ, ועוד. הדפסת סטנסיל עם איורים. נדיר.

בפתח ההגדה: פסח! עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים ודרך נחילות העבוד והאונס והאינקויזיציה והשמד והפרעות…", לאחר מכן מופיע הקטע: "כי כה יאמר המעורר:" … כיום הזה יום אשר עוד לא הָיָה כְמוֹהוּ. לָרוֹעַ מִיוֹם אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בַּגְוֹלָה; יצאנו לשנות פני עולם, מה אקונן ולא קונן האיש שלבו בו הושבר בו באסון", קינת צ'אפק.
בהמשך מופיע קטע שלם העוסק בשיתוף הפעולה בין גרמניה הנאצית לצ'כיה (אירוע שהתרחש זמן קצר לפני פרסום ההגדה): "אך צחוק הוא להאמין כי אפשר לנצח במלחמה במצב שאליו הביאו את העם הגרמני. אך הברברים הפשיסטים מצחצחים חרבות. הם ערכו משחק של שפלות עם הרפובליקה הצ'כוסלובקית. אנו רוצים לומר לצ'כים, כי בושנו מהמשחק הזה, כי מאות אלפים מאזרחי מולדתנו מתביישים בו, וכי היו מתביישים בו הרבה יותר גרמנים. אילו לשם השכלתם הושקע לפחות חלק מן המרץ המושקע לשם טמטומם. ההסתה ששוקדים עליה ברנשים, המכנים את עצמם בשם "נציגי גרמניה" נגד עמם של הוסקומנסקי ומסריק אינה יכולה לפגוע בצ'כים. הסתה זו ממיטה חרפה על הגרמנים בלבד".
מופיע קטע הפותח במלים 32 חדשים ו 9 ימים ארכה המערכה בספרד, המדבר על 1.3 מיליון ההרוגים בקרבות, ועל הנזק העצום שחולל הגנרל פרנקו :"גם ההרוגים והמעונים תוסס ויתסוס ולא ירגע", וקריאת עדוד ללוחמי החופש בספרד.
לאחר מכן מופיע הקטע: "חושך ללא מוצא ליהודים" המתאר את סבלם של יהודי גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, פולין, ורומניה ה"חיים חיי דכאון בלבד", לעומת חיי היהודים בארץ ישראל שהם "בטוי להתאמצות של כח יהודי גדול", בהמשך: "בימי מצור ובצרון" המתאר את ההתמודדות של העולים הקשיים בארץ ישראל ואת ה"להט להשתרשות וליציבות המאיץ ומלווה את הישובים החדשים בעלותם על אדמתם… אות ועדות כי לא נואשנו ולא רפו ידינו",

לאחר מכן מופיעה הכרזה תקיפה נגד נעילת שערי הארץ על ידי הבריטים והמשך המאבק לעלייה : "גם אם נהיה צפויים לרצח בשעת עליתנו, נתבצר ונאחז בכל כברת קרקע יהודית בארץ. לא נשאיר בור ושממה קרקע שנרכשה על ידינו, מוטב שעל הקרקע ימצאו יהודים שירצו לגרש אותם ממנה, משלא יעלו עליה מלכתחילה… לא נקבל דין השערים הנעולים…":
לאחר מכן מופיע הקטע: "אל על העם העברי" העוסק בקריאה לקום ולהצטרף למלחמת הקיום היהודי בעולם כולו, ובפרט בארץ ישראל – "בני מולדת אנו יחד… אנו נבנה את עתידנו נכונה יחד זקן, צעיר, עד יבוא יום נצחוננו וצדקנו כשמש יאיר…".

ששת הדפים האחרונים של ההגדה, תחת הכותרת "מגילת הגבעה" מגוללים את האתגרים והקשיים שעמדו בפני מקימי הקבוץ גבעת השלושה החל משנת תרפ"ג (1923) כיצד בזמן מצוקת הישוב העברי קמו קומץ מאמינים ועזבו את "אכולת הדכאון ויסתער מחדש על העמדות הנעזבות", ובנו את ישובם נוכח כל האתגרים הקשים שעמדו בפניהם בסיוע העלייה מגרמניה ומפולין, במלחמתם נגד האויב הערבי, והאבדות הקשות שספג הקבוץ בשנות הקמתו, עד לעת הדפסת ההגדה כאשר "החרב המתהפכת וזועת מלחמה עולמית מאיימים להחריב ולהשמיד את הכל…", וקריאה לקליטת הגולה היהודית בארץ ישראל להצלתה הדחופה.

קבוץ "גבעת השלושה" נוסד ב-1 במאי 1925 על ידי גרעינים שהשתייכו לתנועת "החלוץ": גרעין 'אחווה', פלוגת עין חרוד וקבוצת 'מעבר' (שאנשיה ברובם היו אף הם יוצאי 'אחווה'). בסוף שנות ה-20 וראשית ה-30 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של פועלים מ"קיבוץ חוצבי האבנים" בקלוסובה שבפולין. היה זה אחד הקיבוצים הפעילים ביותר במאבק לעצמאות ישראל, ובתקופה שקדמה להקמת המדינה התאמנו ועבדו בו הכשרות הפלמ"ח, ובסליקים שבקיבוץ הוסתר נשק של ההגנה. (הבריטים פשטו עליו, ועל קיבוצים נוספים, באירועי ה"שבת השחורה").

38 עמ'. כתם עוקב בדפי ההגדה. קרעים קלים בשולי החלק העליון של מעטפת ההגדה, כתמים בכריכה. מעטפת אחורית חסרה. מצב טוב – בינוני.

הגדה לא מסורתית – נחל קליה. מרבית הקטעים בהגדה עוסקים בהווי המתיישבים הראשונים בהיאחזות קליה בים המלח לפני שהפכה לקיבוץ, קטעי הומור רבים. ללא תאריך הוצאה.

"הנני מוכן ומזומן לקיים מצוה לספר ביציאת מצרים יחד עם כל בית ישראל בקליה…".
במקום מעשה ברבי טרפון נכתב: "מעשה ברבי איציק, ברבי מנחם…שהיו מסובין בבית קליה והיו מספרים ומדברים בעתידה כל אותו הלילה. ושבו והשיחו בדבר מזגני אויר, מים קרים, בית ספר שדה, חקלאות עניפה". ארבעת הבנים מופיעים בדמות סוגים שונים של עובדים, הקטע "והגדת לבנך" עוסק בשמירות ובהתקוטטויות בין החברים, עשר המכות מתארות את תחלואי האזור החם – יתושים, שושנת יריחו, זבוב החול, כאשר מכת בכורות – "איך נפלו גבורים במכת החום". השיר "ויהי בחצי הלילה" עוסק בלילות הכוננות, "כמה מעלות טובות למקום עלינו" הוא קטע הודאה על עצם הקמת ההאחזות בקליה, אחד מי יודע עוסק בשומרי הקידוח, בתנובת השדה ובשומרים, וקטעים נוספים מ"ציפי לבנצי", "אריאלה לדרור" ועוד.

22 עמ'. 22×17 ס"מ. קרע חסר באמצע עמוד 5. מצב כללי טוב.

שתי הגדות לא מסורתיות – ישראל, שנות ה־50 ושנות ה־80.

הגדה לא מסורתית. הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל מועצת פועלי תל אביב-יפו – המחלקה לתרבות ונוער. הדפסת סטנסיל עם איורים (כפי הנראה 1950). לצד קטעים מההגדה המסורתית, מה נשתנה, עבדים היינו, כנגד ארבעה בנים וכו', מופיעים קטעים עכשויים – קטע ממגילת העצמאות ב"כוס שלישית" עם איורי דגל ישראל ומגן דוד, בכוס רביעית הקטע "מגש הכסף" – "… אנחנו מגש הכסף שעליו נתנה מדינת היהודים… והשאר יסופר בתולדות ישראל".

הגדה של פסח לסדר פסח שני לעולים תש"מ (1980) – עירית כפר סבא ועדת הקליטה. קטעים מודפסים מההגדה המסורתית קרע עוקב בחלק העליון של הדפים משמאל.

זמרו שיר לחג הפסח – חוברת שירים לחג הפסח בהוצאת קצין דת מחנה בסיסי 781, פסח תשל"ג (1973). נדיר.

שירי אביב ופסח מלווים באיורים: למנצח מזמור שיר, קול רינה, שישו את ירושלים, לא אגדה, ופרצת, בשנה הבאה, נצנים נראו בארץ, שירו של אבא, ושירים נוספים.

[12] עמ'. מצב טוב.

"בעיות קליטת העליה מעירק הן רבות וקשות והן בעיקר חברתיות – ציוניות, אבל אלו ודאי אינן מענינות את העשיר ממנצסטר…". מכתב רשמי מנציג ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ללשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל בירושלים העוסק ב"טיפולה" של ההסתדרות בעולי עירק שהגיעו לארץ ישראל. טו' מנ' אב תש"ג (16.8.43) – חותמת ההסתדרות וחתימת יד דהויה.

בראשית הדברים נכתב כי אומדן מספרם של עולי עירק באותה העת מגיע לכדי 10-12 אלף נפש. המכתב מפרט את חלוקת העבודה הפיסית של עולי עירק לפי מקומות – "יהודי בגדד ככל אנשי המסחר מבזים את העבודה הגופנית בכלל… לכן אין כמעט ביניהם יושבי כפר" במשך מתואר כי למרות זאת "זרם קטן של העולים מבגדד פנה באין ברירה לעבודה גופנית" אך "הסתגלותם לעבודה קשה מאד". הכותב מפרט את מקומות פיזורם של עולי עירק בערים השונות ומוסיף כי
"ההסתדרות מקיימת מועדון מיוחד לעולי עירק בו לומדים עברית, תנ"ך, תולדות התנועה הציונית וכו' שם גם מתקיימות אסיפות ומסיבות לעולי עירק" , וכן שעלה בידה של ההסתדרות להפנות כמה מעולי עירק להכשרה חקלאית במספר ערים. וכן לגבי מוסדות הלימוד של ילדי עולי עירק מפורט כי: "ילדי עולי עירק בדרך כלל לומדים בבתי ספר כלליים, וכי בירושלים בקרב הישוב הישן ישנם גם חדרים מן הטיפוס המזרחי". בסוף המכתב מצויין כי
"בעיות קליטת העליה מעירק הן רבות וקשות והן בעיקר חברתיות – ציוניות, אבל אלו ודאי אינן מענינות את העשיר ממנצסטר…".

[1] דף. קרע עם חסרון בחלקו התחתון ללא פגיעת טקסט. כתמים קלים. חורי תיוק. מצב טוב – בינוני.

The Nonnes Preestes Tale (אנגלית ימי ביניימית. באנגלית עכשווית: The Nun's Priest's Tale) – אגדת הכומר של הנזירה – מאת המשורר והסופר האנגלי בן המאה ה־14 ג'פרי צ'וסר Geoffrey Chaucer. כתב יד האגדה ואיור השער מאת ארתור שיק (לא חתום). כרוך בכריכת קלף ושרוך לקשירה. כתב ידו הנאה של שיק בדיו שחורה ואדומה, 19 שורות בעמוד (ניתן להבחין בשרטוט קווי השורות בעיפרון), עם ראשי שורות באות גדולה, ואות ראשונה של שם האגדה בדיו זהובה ירוקה ואדומה על גבי הכריכה.

אגדה אנגלית עתיקה מסיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר – סיפור עלילה באמצעות חיות מדברות. המסר של האגדה עוסק בגנות הגאווה והחנופה וערך השנינות והחכמה על פני גסות הרוח. (שם האגדה: "הכומר של הנזירה" מתייחס לנהוג בימי הביניים – נזירות שהיו גרות במנזרים לוו לעיתים בכומר צמוד, שתפקידו היה לספק את צרכיהן הדתיים והטקסיים, כמו לקיים מיסות ולהציע ייעוץ רוחני, האגדה קושרת את הסיפור עם סיפור הנזיר הקודם ומכאן שמה).

מחבר האגדה ג'פרי צ'וסר (Geoffrey Chaucer; 1340 -1400) משורר וסופר אנגלי; איש-חצר, פקיד מלכותי ודיפלומט; פילוסוף ואסטרונום. צ'וסר כונה במשך דורות "אבי השירה/הספרות האנגלית", ונחשב לאחד מגדולי המשוררים האנגלים. הוא מוכר לציבור הרחב בעיקר בזכות יצירתו "סיפורי קנטרברי", שחוברה, ככל יצירותיו, באנגלית תיכונה.

[35] עמודים כתובים. 20 ס"מ. כתמים קלים בשולי הדפים. מצב טוב.

"אדמתינו אש לוהבת" – סיפור שלא פורסם מעולם העוסק בהתמודדות של בני הנוער העבריים בארץ ישראל נוכח אתגרי פרעות הערבים ב 1936-1939 מאת איש ההגנה וממפקדיה הבכירים משה מטרי – דפים בכתב יד כרגע, והדפסת הספר במכונת כתיבה.

סיפור אודות מאבקה של התנועה הציונית לעצמאות מול הכרזת המלחמה שהכריזו ערביי ארץ ישראל על מפעל הבנין הציוני של העם היהודי. במבוא לסיפור מסביר מטרי כי הפקוד העליון של ה"הגנה" התלבט עדין בקונצפציות לוחמה מיושנות כשמולו מתייצבות כנופיות נועזות הלוחמות בהרים ברמה שהארגון לא הכיר קודם לכן. סיפור עלילה העוסק בהתמודדות של בני הנוער העבריים בארץ ישראל עם גל הטרור שלא ידעו מזה, אל מול הבטחות התנועה הציונית לעצמאות מדינית מזה. הסיפור עצמו מודפס במכונת כתיבה מתחילה ועד סוף (19 עמ'). דף התוכן ועוד 9 דפים העוסקים ביחסה של התנועה הציונית לספר הלבן בכתב ידו של משה מטרי משמשים כעין מבוא ורקע לסיפור.

משה מטרי היה מפקד בכיר בהגנה ואחד מהמפקדים בקרבות הבלימה נגד הערבים במלחמת העצמאות ב-1948. לאחר קום המדינה שימש ראש החטיבה האזרחית באגף התכנון בצה"ל, עסק רבות כל ימיו בתיעוד המאבק לעצמאות עם ישראל בארצו. בין הספרים שחיבר "כח שנים למגן וחרב חיפה" – 1988, ואחרים.

חק לישראל עם חמשה חומשי תורה ועם פירושים והוספות, ספר שמות, הוצאת לוין אפשתין ורשה, תרס"ח 1908 – בדף הפרוזץ שרטוט של בית מופגז ותיאור של יהודי שביתו נפגע בפרעות באוקראינה (1920–1918). שריד היסטורי חשוב מזמן מאורעות הדמים.

בראש העמוד נכתב: " לזיכרון י"ב שבט תרע"ט" וכן: "אונד השי"ת קונט מיר העלפען אונד מיר זינד מציל" ותיאור ההצלה המלווה בתרשים של הבית היהודי שהופגז.

מקבילו הלועזי של התאריך י"ב שבט הינו 13 בינואר 1919. הפרעות באוקראינה במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, הידועות כפרעות פֶּטְליוּרָה, היו סדרה של פוגרומים רחבי-היקף שהתחוללו נגד היהודים בשטח אוקראינה בין 1917 ל-1920, ובייחוד בשנת 1919. בראשית ינואר 1919 התחולל הפוגרום המשמעותי הראשון באוברוץ' שבווהלין, כשאנשיו של האטמן האוקראיני הלאומני אוֹלֶכּסי קוזיר-זירקה כבשו אותה מידי הבולשביקים. באותן הפרעות 80 יהודים נהרגו. בשבועיים הבאים חולל קוזיר-זירקה פרעות נוספות ביישובים סמוכים. מעשי טבח אחרים נערכו כמעט במקביל בז'יטומיר, בברדיצ'ב ובמספר כפרים על ידי האטמנים ווֹלִינֶץ וניקיפור הריהורייב. יומיים אחר כך ב-15 בפברואר 1919 אירע בפרוסקורוב אחד הפוגרומים הקשים ביותר במלחמת האזרחים, לאחר שהבולשביקים ניסו לארגן התקוממות. אנשי האטמן איוואן סמסנקו, שהיה נאמן לרפובליקה, טבחו בתוך מספר שעות יותר מ-1,600 יהודים ופצעו עוד אלף.

כריכה מעוטרת בהטבעת מונוגרמה עם השם "דוד טוך". בלאי בשדרה. מצב טוב.