Adolphe Valse chantée – Paroles de Marcel Houdin Musique de Camille Jolin et Marcel Houdin – אדולף – שירת ואלס – הוצאה חד פעמית. שיר סאטירי על עלייתו ונפילתו של אדולף היטלר – נכתב בחייו לפני תום המלחמה. מילים: מרסל הודין, לחן: קמיל ז'ולין ומרסל הודין. דפוס R. Leclerc, צרפת 1945 – פרסום נדיר ביותר.
בלדה סאטירית עוקצנית המתארת את עלייתו ונפילתו של אדולף היטלר, מראשית דרכו כאמן כושל ועד סופו כפושע נרדף. השיר מציג אותו כאדם שזכה להערצה לא מוצדקת, שסחף המונים בעיוורון והפך את הפוליטיקה לקרקס קטלני. לאורך השיר מובאת השתלטותו הכוחנית על מדינות אירופה, תוך ביטול גבולות, זלזול באומות, והתעלמות מאזהרות. ההתרברבות והשאפתנות מובילות לקריסה מול ברית המועצות ולכניסת מעצמות המערב לזירה, עד שהעולם כולו מתאחד נגדו. הפזמון החוזר מבטא הבטחה לנקמה – חשבון שהאנושות כולה עתידה לפרוע על פשעיו הברבריים. השיר משלב לגלוג, מחאה וזעם, וחותך את דמותו של היטלר באמצעים פיוטיים אך חדים כתער.
מלות השיר:
א. היה פעם צייר של בניינים
לא בדיוק כוכב עליון
היה טוב – אולי – אבל לא בזמן
לעבוד בציור המוני.
אך חבריו מהפרוור
ראו בו טמפרמנט נדיר,
הם הפכו אותו לאליל
והעלו אותו השמיימה.
פזמון (רפרן):
אדולף, אדולף,
הצלחת לגרום לנו לבכות,
על כל פשעיך הברבריים –
נשלם לך את החשבון, כולנו,
ונפרע את החוב.
ב. הוא התחיל "להמיר" את כל האווזים שלו,
וזה נחשב להצלחה.
כולם צעדו לפי הקצב,
גם בלי מכשירי התעמלות.
ואז – אש ברייכסטאג!
איזו פוליטיקה יפה…
בברכטסגאדן עם העלמות הגרמניות,
הוא שר על שמחה ויין בווינה.
ג. יום אחד, בלי לדעת למה,
הוא אמר בלי בושה בכלל:
"אוסטריה, צ'כוסלובקיה – שלי הן!"
ואז הגיע תורה של פולין.
הפולנים, עם לב נרגש,
שנאוהו בשאט נפש.
הוא נתקל ב"באק"
שרצה לנקום את הצ’כים –
והמלחמה החלה מייד.
ד. מפולין הוא עשה ביס אחד,
ומיד עבר לצרפת.
בבלקנים, יוון כבר בערה,
וה"פריץ" רוקדים שם במעגל.
בכרתים חשב לנוח,
הלב מלא תקווה.
אבל בבת אחת ספג הכול,
דלק שהשאיר אותו מטורף –
ואמר: "אמשיך עד באקו!"
ה. ואז – הברית עם רוסיה נגמרה.
היא הזהירה את אדולף:
"תעצור, או שאקח לך את שלזיה!"
הוא לעג לה,
אך היא לא צחקה.
באמת חשבת שתכבוש את כל אירופה?
האדם השאפתן הזה,
בלי לשאול אף אחד,
הסתער על אוקראינה כמו אריה.
ו. אה, אידיוט מסכן, קיבלת את המכה,
מהמדינה הגדולה של הנפט.
מאותו יום – נגמרו האשליות שלך,
ואיבדת את ההילה שלך.
גמיש כמו גומי – התחלת לסגת.
החלומות שלך עפו ברוח.
הגמישות הזאת…
היא תכף תיעלם,
והחבל יהיה מוכן לנקמה.
ז. אחר כך הגיע אגרוף של אמריקה,
אתה בורח מהאנגלים,
אבל אנחנו, הצרפתים,
נשבור את גבולות הריין שלך.
נכה בך עד שתיעלם,
מהצד הרוסי גם לא תתחמק.
העולם כולו יתאחד,
להיפטר
מהפושע הכי גדול של המלחמה.
פזמון חוזר:
אדולף, אדולף,
הצלחת לגרום לנו לבכות,
על כל פשעיך הברבריים –
נשלם לך את החשבון, כולנו,
ונפרע את החוב."
נדיר ביותר. עותק אחד בלבד רשום בקטלוג הספריות העולמי WorldCat.
[4] עמ'. מצב טוב מאד.
