Der SS-Staat: Das System der deutschen Konzentrationslager – ״מדינת האס אס: מערכת מחנות הריכוז הגרמניים״ מהמחקרים הראשונים, והמעמיקים שפורסמו בגרמניה מיד לאחר המלחמה על מבנה המערכת הריכוזית של הרייך השלישי. מאת אויגן קוגון (Eugen Kogon) – אסיר מחנה בוכנוואלד לשעבר. הוצאת Frankfurter Hefte. ברלין, 1947 – מהדורה שנייה עם קטעים שנוספו כאן ולא הופיעו במהדורה הראשונה. עותק מוקדש וחתום בידי המחבר.
ספרו של אויגן קוגון, "מדינת ה-SS", שנכתב מיד לאחר שחרורו ממחנה הריכוז בוכנוואלד ב-1945, מהווה את אחד המחקרים הראשונים והמעמיקים ביותר על מנגנון ההשמדה והדיכוי הנאצי. את הספר כתב קוגון בין 15 ביוני ל 15 בדצמבר 1945. לאחר השלמתו הוא הועבר לקבוצת הארמיה ה-12 האמריקאית, ושימש כבסיס לחקירות כמה מפושעי המלחמה בנירנברג שנאלצו להתמודד עם מבול של עובדות שלא היה להם מושג כיצד כוחות הברית השיגו אותן בזמן כה קצר.
אויגן קוגון היה אסיר בבוכנוואלד במשך שש שנים (1939–1945)! משנת 1943 עבד כפקיד אצל רופא האס-אס ארווין דינג-שולר במחנה, וניצל את הקרבה המאולצת כדי לסייע להצלת אסירים, בין היתר באמצעות החלפת זהויות עם נפטרים. באמצעות הידיעות הנרחבות שהשיג במשך שנותיו במחנה הוא מנתח את מבנה האס אס הנאצי לא כארגון צבאי רגיל, אלא כ"מדינה בתוך מדינה" – מערכת טוטליטרית עצמאית שפעלה מעל לחוק וניהלה כלכלה, היררכיה ואידיאולוגיה רצחנית משלה. קוגון מפרט את מטרות וארגון מדינת האס אס, הקטגוריות של אסירי מחנות הריכוז, חיי היום יום במחנות, תיעוד של סוגי העונשים השונים בהם נקטו הנאצים כלפי האסירים, תזונתם של האסירים, כיצד היתה קבלת כסף ודואר במחנה הריכוז, תנאי הסניטריה במחנות, הקרבות הסמויים בין האס אס לכוחות האנטי פאשיסטים במחנה, הפסיכולוגיה של האס אס, הפסיכולוגיה של אסירי המחנות, כיצד פעלו המשרפות והמתקנים המיוחדים במחנה, רישום שמות האסירים והסתרת תיעודי הזוועות, ועוד.
דרך נקודת מבטו כניצול שהיה מעורב במנהל הפנימי של המחנה כמזכיר, הוא מתאר כיצד מחנות הריכוז שימשו כמיקרוקוסמוס של השלטון הנאצי, שנועדו לשבור את רוח האסיר, לנצלו ככוח עבודה זול עד מוות ולחסל אויבים פוליטיים וגזעיים. הספר מתמקד באופן ייחודי בסוציולוגיה של המחנה, ובמיוחד במערכת ה"שלטון העצמי" שהשליט ה-SS כדי לסכסך בין האסירים. קוגון מפרט את המאבק המתמיד בין האסירים ה"ירוקים" (פושעים פליליים) לבין ה"אדומים" (אסירים פוליטיים), ומסביר כיצד האחרונים ניסו לעיתים לתפוס עמדות כוח מנהלתיות כדי להציל חיים ולמתן את האכזריות של השומרים, כל זאת בתוך מציאות בלתי אפשרית של רעב, עינויים, ניסויים רפואיים מזעזעים ומוות יומיומי. מעבר לתיאור הזוועות הפיזיות שתופס חלק נרחב בספר, קוגון בוחן את האחריות המוסרית של החברה הגרמנית, בטענה כי מערכת המחנות לא הייתה סוד אטום אלא חלק בלתי נפרד מהמבנה החברתי והכלכלי של גרמניה הנאצית, דבר המטיל צל של אחריות גם על אלו שבחרו להסיט את מבטם. בנוסף להיותה עדות אישית מפורטת של קוגון עצמו המשופה באינספור פרטים על הנעשה במחנה, הספר גם מנתח בצורה נוקבת את האופן שבו ביורוקרטיה ואידיאולוגיה יכולות להפוך למכונת רצח משומנת.
אויגן קוגון (1987–1903) היסטוריון, אינטלקטואל ופעיל פוליטי גרמני שהתפרסם כמתנגד נאצי נחוש וכאחד מ“האבות הרוחניים” של גרמניה הדמוקרטית שלאחר 1945 ושל הרעיון האירופי הפדרלי. הוא נולד במינכן, גדל חלק מנעוריו בסביבה קתולית, למד כלכלה וסוציולוגיה במינכן, פירנצה ווינה, וקיבל דוקטורט ב-1927 בנושא המדינה הפשיסטית התאגידית. בשל עמדותיו האנטי-נאציות נעצר כמה פעמים על ידי הגסטפו, וב-1939 גורש לבוכנוואלד, שם שהה שש שנים. במחנה עבד מ-1943 כפקיד אצל רופא האס-אס ארווין דינג-שולר, וניצל את הקרבה המאולצת כדי לסייע להצלת אסירים, בין היתר באמצעות החלפת זהויות עם נפטרים. ערב שחרור המחנה נכלל ברשימת אסירים שיועדו לחיסול, אך דינג-שולר הבריח אותו והציל את חייו. מיד לאחר המלחמה שב לעיסוק עיתונאי ואינטלקטואלי, שיתף פעולה עם הצבא האמריקאי והחל לכתוב את “מדינת האס-אס”. במקביל פעל לבניית סדר חברתי-פוליטי חדש בגרמניה, המשלב יסודות נוצריים וסוציאליים, וחתר ל“דרך שלישית” בין קפיטליזם ללאומנות מתוך לקחי הנאציזם היה בין המקדמים הראשונים של רעיון הרפובליקה האירופאית ושל שילוב גרמניה במסגרת פדרליסטית על-לאומית; הוא עמד בראש איחוד הפדרליסטים האירופאים בשנים 1949–1954 וכיהן גם כנשיא המועצה הגרמנית של התנועה האירופית. מ-1951 לימד מדע המדינה בדרמשטאדט עד פרישתו, נטל חלק בשיח הציבורי באמצעי התקשורת, ותמך במדיניות הפיוס המזרחית בשנות ה-60.
נדיר ביותר. עותק אחד בלבד רשום בקטלוג הספריות העולמי WorldCat.
384 עמ׳. 17 ס״מ. מצב טוב – טוב מאד.
