אוסף גדול של מכתבים, מסמכים, ותצלומים מתקופת המלחמה של ניצול שואת אוסטריה, אלכסנדר זינגר

אוסף של כ 140 פרטי נייר מתקופת מלחמת העולם השניה מעזבונו של ניצול השואה היהודי אלכסנדר זינגר מוינה, המספרים את סיפורו. מתוכם כ 100 מכתבים שכתב ותעודות אישיות שלו בין השנים 1936 ל 1945, והיתר כ – 40 תצלומים מזמן המלחמה ולאחריה, בהם נראה זינגר ויהודים אחרים במקומות שונים. בין היתר מופיעים תצלומים של מקומות יהודים בוינה בהם שהה כגון בית כנסת, בתי קברות יהודים (זינגר עצמו ליד מצבות אבותיו הקבורים), תצלומים של חבריו של זינגר אשר ניצלו, וכאלה שניספו, ועוד. וינה, דונאיסקה סטרדה, ומקומות נוספים: 1936-1945. על פי העולה מהמכתבים הרבים זינגר נתפס בידי הנאצים, והובל למספר בתי סוהר בתוך שטחה של אוסטריה, תוך ניסיונות להפעיל קשרים להשיג ויזת הגירה לארצות הברית. בשלב מסוים בראשית שנות ה־40 הצליח זינגר להימלט משטחה של אוסטריה, ולאחר שהייה בכמה מקומות מסתור להגיע לארצות הברית. רבים מהמכתבים כתובים בצורה מוצפנת, והפרטים המופיעים בהם אודותיו ואודות יהודים אחרים אשר הכיר ושידע על גורלם, שונו במכוון על מנת שלא להסגיר עצמו ואותם לאויב הנאצי. בין היתר מופיעים: הזמנה להתייצב בתחנת המשטרה הוינאית, מכתבים רבים שכתב זינגר ממאסרו לקרוביו, לאשתו, ולילדיו בזמן המלחמה עם חותמות דיו נאציות, וכן מכתבים ששלחו הם אליו בשלב בו ידעו היכן הוא נמצא (בהם הם מביעים את תקוותם כי לאחר המלחמה יזכו להיפגש), מכתבים שכתב ממקום מסתור כלשהוא באזור דונאיסקה סטרדה שבסלובקיה, מכתבים רבים ששלח לחבריו ולאנשים שהכיר בניסיון לאתר את בני משפחתו אשר נלקחו כל אחד למקום אחר, תעודת זהות אוסטרית התקיפה רק בשטחי גרמניה הכבושים, מספר מסמכים מוקדמים של זינגר מלפני המלחמה כגון תעודת גמר הלימודים שלו בגמנסיה בוינה, מכתבים שכתב מכלא כלשהוא עם הוראות צנזורה חמורות ביותר, תצלומים בהם הוא נראה בפעילות גופנית לאחר המלחמה מחזק את גופו הפצוע, מכתבים שכתב לאחר המלחמה בהם הוא מביע כמיהה לנוח לאור שמים כחולים ולשכוח את זוועות המלחמה, ועוד מסמכים ומכתבים רבים מתקופת הישרדותו, אשר לא נבדקו על ידינו ביסודיות. עם סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית, ה"אנשלוס" ב- 13 במרץ 1938, השתנה גורלם של יהודי אוסטריה מן הקצה אל הקצה. עד 1942 נאלצו כמעט כל היהודים ( כ 220,000 במספר) להגר. לאחר ליל הבדולח אלפי משפחות פונו מבתיהן. באוגוסט 1938 הוקם בווינה "המשרד המרכזי להגירה יהודית", בפיקודו של אדולף אייכמן. המשרד ארגן הגליה, רדיפה וגירוש של יהודים אוסטרים, וכן הוקם גוף מיוחד אשר הופקד על העברת הרכוש היהודי לידיים אריות. לאחר כשנה הודיע אייכמן ל IKG שכל היהודים אשר לא יהגרו בתוך שנה אחת – יגורשו אל שטחי פולין הכבושים. החל משנת 1941 גורשו יהודים לאזור לובלין, לגטו לודז', לגיטאות במינסק ובקובנה, ולבסוף למחנה מאוטהאוזן. זינגר הצליח לזמן מה להסתתר תחת זהויות שונות, ובכך ניצלו חייו. כאמור, האוסף לא נבדק ביסודיות (בפרט תוכנם של המכתבים הרבים), מצב כללי טוב מאד.