Vrij Nederland – השבועון הנדיר "הולנד חופשית" אשר הוציאה תנועת ההתנגדות ההולנדית בשנות מלחמת העולם השנייה – 25 גיליונות רצופים החל מגיליון 9 באוגוסט 1941 עד 21 בינואר 1942 (כל גיליונות שנת 1941) – הכוללים דיווחים על רדיפת היהודים בהולנד הכבושה בידי הנאצים, ודיווחים שוטפים על פעילות ההתנגדות, קריקטורות אנטי נאציות, ואזהרות לציבור על פעולות הנאצים. הולנדית.
בגיליונות השונים התייחסות נרחבת לאנטישמיות ששטפה את הולנד, ושאר ארצות אירופה. בין היתר מדווח באופן שוטף על הגזירות שניתכו על יהודי הולנד: פיטורי עובדי מדינה ומורים יהודים, ויישום חוקי נירנברג. בנוסף, בגיליונות קריקטורות אנטי-נאציות, אזהרות לציבור מפני כוונות הנאצים, ומאמרים המעודדים התנגדות אקטיבית לכיבוש. הגיליונות הנדירים שמשו כקול חופשי להולנדים, סיפק מידע אמין מול תעמולת השקר של הכיבוש הגרמני, וקידם ערכים של דמוקרטיה, חופש, צדק ושוויון.
כך למשל בגיליון מיום 15 בנובמבר 1941 מדווח על "השנאה הפתולוגית של היטלר ליהודים", מתואר כיצד "באיטליה… הם עוקבים אחר ההנחיות שהמפלצת הקטנה גבלס שרטטה – תחילה לעטות פנים "לברליות", אחר כך לגלות שהאוכלוסייה היהודית מתנהגת רע… ולבסוף שהם ארגון חשאי פלילי…. הגענו לשלב השלישי בהולנד… אנשים מתחילים להשמיע בקול תרועה שהיהודים אשמים בגילויי חוצפה נגד שאר האוכלוסייה… התוכנית האנטי-יהודית של היטלר-גבלס דורשת כעת הוקעה של "היהודי". וכל המגזינים… היכו יחד על התוף…". הגיליון אף מדווח על הפקודות האנטישמיות הניתכות בזו אחר זו: "הפקודה שפורסמה אתמול… אשר באופן עקרוני ותחת איום בעונש אוסרת על יהודים להיכנס לאולמות קונצרטים, דאגה לכך שסצנות לא מכובדות כאלה לא יחזרו על עצמן…". באותו גיליון תחת הכותרת "היטלר" מדווח על כך ש: "עשרה מיליון גברים גרמנים יולבשו כחיילים ויועדו למלאכת השמדה…".
כמו"כ מדווח באופן שוטף על התארגנות צבאות בעלות הברית ורוסיה למלחמה באויב הגרמני, על הנעשה ביחידות השונות של הצבא ההולנדי, על הדרכים בהן יש להתמודד מול הגסטפו הגרמני, התארגנות האיגודים המקצועיים בהולנד ודיווחים על האופן בו הנאצים מנסים לגרום לסגירתם, דיווחים שוטפים על פעילות המחתרת ההולנדית (בפעילות מוסווית וגלויה כגון תלייה כרזות V ברחובות), על מראות ההרס בערים ההולנדיות לאחר הפצצות הנאצים, ועוד.
כמו"כ בגיליונות השונים מופיעים דיווחים שוטפים על התקדמות הנאצים אל תוך הולנד והלחץ הגובר על האוכלוסייה האזרחית. כך למשל בגיליון מיום 6 בספטמבר 1941 נכתב: "כל קציני המקצוע והמילואים ההולנדים, לרבות אלה שכבר אינם בשירות פעיל, מחויבים כעת למסור את כל הנשק שברשותם. קנסות על כניסה ויציאה: "כל מי שנכנס או יוצא משטח הולנד הכבוש ללא רשות ייענש בעונש מאסר של לא יותר משנתיים או קנס…". מדווח כיצד הנאצים משתלטים על האוניברסיטאות ההולנדיות, ועוד. בגיליון מיום 13 בספטמבר 1941 מדווח בהרחבה על "התקנה השמינית לשטח הולנד" לפיה ראשי הערים ההולנדיות הפכו להיות כלי שרת בידי הכובש הנאצי, בגיליון 27 בספטמבר 1941 מדווח על ההשתלטות של הנאצים על הכנסייה הנוצרית. התייחסות נרחבת לנאום ברלין של היטלר מופיעה בגיליון 11 באוקטובר 1941: "להיטלר יש רק אויבים. כפי שבעבר הוא יכול היה לשלוט רק בטרור בגרמניה, כך כעת הוא יכול לשמור על עצמו רק בטרור בכל המדינות שהוא עצמו מפרט", ועוד. בגיליון 25 באוקטובר 1941 מדווח על פשעי הגרמנים בבלגיה, ועוד.
בין היתר מופיע כאן גיליון ה 31 באוגוסט 1941 המוקדש ליום הולדתה של מלכת הולנד וילהלמינה באולם המלכה בלונדון (היה זה לאחר שהמלכה גלתה בעקבות הכיבוש הנאצי). לגיליון זה שער צבעוני מיוחד, ותצלומים נדירים מאירועי החגיגות. פרסומות רבות ברוח פטריוטית.
Vrij Nederland נפתח בהולנד כעיתון התנגדות במהלך הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. השבועון נוצר בהשראת תחנת הרדיו Radio Vrij Nederland על ידי מספר צעירים פרוטסטנטים, ביניהם פרנס הופקר, יאן ואן דר נויט, דאן לבנדיג (אשר נעצרו בתחילת 1941), קיס טרוסט, אן קויסטרה ווים ספלמן. השבועון שימש כאחד הערוצים הבולטים ביותר של ההתנגדות ההולנדית לשלטון הכיבוש הנאצי בהולנד בין השנים 1940–1945. מטרתו העיקרית הייתה להוות קול חופשי של ההולנדים וליצור מקור מידע אמין למול תעמולת השקר של הכיבוש הגרמני. כותבי ומפיצי העיתון היו חברי מחתרת הולנדיים שהתנגדו לשלטון הנאצי. ההוצאה לאור החלה באוגוסט 1940, ואחת מהאידיאולוגיות המרכזיות של העיתון הייתה שיתוף פעולה בין כל הקבוצות המתנגדות לכיבוש הנאצי, ללא הבדל פוליטי או חברתי. רבים מהכותבים היו עיתונאים ואינטלקטואלים לפני הכיבוש, ותרמו מכישוריהם ליצירת עיתון שקידם ערכים דמוקרטיים, חופש, צדק ושוויון. הפצת העיתון הייתה סיכון עצום עבור העוסקים בכך. אנשי המחתרת נאלצו להתמודד עם מעקב צמוד של הגסטפו ושל משתפי פעולה מקומיים. הדפסת והפצת העיתון נעשתה במקומות סודיים ביותר, ובמקרים רבים המחתרת השתמשה באמצעים מגוונים על מנת להסתיר את ההפצה מהנאצים. לאורך שנות המלחמה, העיתון הופץ בעותקים מוגבלים (ומכאן נדירותו) אך למעשה נחשף לאלפי קוראים.
בשנת 1941 נערך גל מעצרים בקרב העורכים כאשר המייסדים נעצרו על ידי הגרמנים, והיתר ממשיכים להדפיס את העיתון בתנאי מחתרת. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ושחרור הולנד, הפך Vrij Nederland לעיתון לגיטימי והמשיך להופיע בהולנד. העיתון שמר על ערכיו הדמוקרטיים והליברליים, והפך לאחד מהעיתונים המשפיעים ביותר בהולנד של אחרי המלחמה.
25 גיליונות שלמים. בחלק מהגיליונות דפים מנותקים. מצב כללי טוב.
