Vrij Nederland – השבועון הנדיר "הולנד חופשית" אשר הוציאה תנועת ההתנגדות ההולנדית בשנות מלחמת העולם השנייה – גיליונות 1-25 ברצף הכוללים דיווחים על רדיפת היהודים בהולנד הכבושה בידי הנאצים, ודיווחים שוטפים על פעילות ההתנגדות, קריקטורות אנטי נאציות, ואזהרות לציבור על כוונות הנאצים. החל מגיליונות ה"קדם" הנדירים (ראה להלן). תאריכים: 3 באוגוסט 1940 – 25 בינואר 1941 – הולנדית.
הגיליון הראשון של "הולנד החופשית" יצא ב 3 באוגוסט 1940 ומכריז על גבי עמוד השער כי הוא פונה לכל מי שהוא הולנדי או מבין את השפה ההולנדית בכל מקום שהוא: "מגזין זה רוצה להיות הקול של הולנד החופשית… עבור אלה שבזכות מקום מגוריהם או דרך בחירת הגלות נסוגו מעריצותו של המדכא, של האויב שהכריע את מולדתנו האהובה באופן חסר תקדים ובאמצעים בוגדנים… בהולנד החופשית יש יותר מ 65 מיליון תושבים המאוחדים בימים אלה בנאמנותם למלכה ולדגל וברצונם הנלהב לרגע שחרור המולדת…". גיליון זה פותח ב"דבר המלכה" על מצבה הקשה של הולנד הכבושה ועל המאבק באויב הנאצי. כמו"כ מופיע בו "מסר אישי ל"הולנד החופשית" מאת וינסטון צ'רצ'יל: "אני מברך בחום על ההחלטה לפרסם בארץ עיתון הולנד שבועי. הפלישה האכזרית להולנד עוררה בכל הולנדי ראוי לשמו את הנחישות הנחרצת לא להיכנע לתוקפן ולהילחם עם בריטניה הגדולה ובעלות בריתה עד שעצמאותה של הולנד תוחזר במלואה. במאבק המשותף מלחים הולנדים, חיילים, אנשי אוויר, ימאים סוחרים ואזרחים בכל רחבי העולם ממלאים תפקיד ראוי ולמעשה אצילי. העיתון הזה יתרום, אני בטוח, רבות למאמץ המלחמתי של הולנד ואני מאחל לו הצלחה. וינסטון צ'רציל" 29 ביולי 1940".
על פי המקובל הגיליון הרשמי הראשון שהוציאה המחתרת יצא ב 31 באוגוסט 1940 (גיליון זה מופיע לפנינו כגיליון מס' 5) על גבי השער הופיעה תמונת מלכת הולנד. לפנינו בנוסף ארבעת גיליונות ה"קדם" שהחלו לצאת בתחילת אותו החודש ב 3 באוגוסט. גיליונות אלה אף נחשבים נדירים יותר.
הגיליונות השונים מתריעים על הנעשה במחנות ריכוז, על טרור הגסטפו, ורדיפות היהודים – כך למשל בגיליון מיום 30 בנובמבר 1940 מדווח: "ב-26 באוקטובר נכנסה לתוקף תקנתו של נציב הרייך לשטח הכבוש, שמטרתה דיכוי חיי העסקים היהודיים. התקנה נקראת "בעניין הצהרת חברות", והיא קובעת בראש ובראשונה על אילו "מפעלים" יש להצהיר. מסתבר שזה כולל את כל חברות המסחר, הקרנות, חברות החקלאות, הגננות והדייג, ואפילו חברות רוכלות. ומהי חברה יהודית? התקנה נותנת חמש הגדרות: כאשר יש רק בעלים אחד, שהוא יהודי; כאשר אחד השותפים האחראים ביחד ולחוד הוא יהודי; כאשר יש ליהודים חלק "מכריע" בהון, ולפי תקנה גרמנית זו, זה המצב אם רבע מההון נמצא בידי יהודים. לבסוף, כדי למנוע את כל העקיפות, התקנה קובעת כי יש להכריז על כל החברות "שהן למעשה תחת השפעה יהודית" -הגדרה רחבה מאד המקנה לגרמנים את כל האפשרויות הרצויות…". בהמשך נכתב כי הגדרת "יהודי" לענין זה הינה כל מי שמוצאו לפחות משלושה סבים יהודים, או הנשואים ליהודי, או אשר השתייכו לקהילה היהודית מ 9 במאי 1940. וכי העונש על דיווח כוזב הינו חמש שנות מאסר וקנס כספי. גיליון מיום 26 באוקטובר 1940 מדווח על פיטורי עובדי המדינה היהודים, פיטורי המורים היהודים, והחלטות על ישומם המלא של חוקי נירנברג.
לאורך כל הגיליונות מופיעים דיווחים שוטפים על כיבוש אמשטרדם בידי הגרמנים החל מה 16 במאי 1940 ותגובת האוכלוסייה ההולנדית, ניסיון לרתום את האוכלוסייה האזרחית בהולנד למאבק בנאצים, ניסיונות ההשתלטות של הנאצים על הרדיו ההולנדי, מאמרי עידוד לניצחון במלחמה, מסירת כתובות של משרדים העוסקים באיתור בני משפחה וקרובים שנעלמו, דיווחים על הנעשה בבתי הספר ברחבי הולנד, דיווחים על הנעשה ביחידות הצבא השונות, מאמרים וקריקטורות בגנות היטלר וראשי האס אס, מסרים בכתב ובעל פה מוילהלמינה מלכת הולנד, דיווחים שוטפים על גזירות הנאצים – כגון האיסור על מכירת ירקות בנובמבר 1940, השתלטות הנאצים על הקולנוע ההולנדי, העיצומים שהטילו הנאצים על בית העירייה, הגבלה על תנועה ברכבות בשעות הערב, הפסקת יבוא הנפט להולנד, החרמת הכסף המזומן, האיסור על הפעלת רדיו חופשי, התראות מפני שימושה של גרמניה בגזים רעילים במלחמה, חשיפת מכונת התעמולה השקרית של גרמניה הנאצית, ועוד. העיתון העלה על נס דרך קבע את הצורך בהתנגדות אקטיבית, והופיעו בו חדשות מחזיתות שונות של המלחמה, דיווחים על מהלכים פוליטיים ברחבי העולם, וכן מידע על פעילויות המחתרת עצמה.
Vrij Nederland נפתח בהולנד כעיתון התנגדות במהלך הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. השבועון נוצר בהשראת תחנת הרדיו Radio Vrij Nederland על ידי מספר צעירים פרוטסטנטים, ביניהם פרנס הופקר, יאן ואן דר נויט, דאן לבנדיג (אשר נעצרו בתחילת 1941), קיס טרוסט, אן קויסטרה ווים ספלמן. והוא היהי למעשה אחד הערוצים הבולטים ביותר של ההתנגדות ההולנדית לשלטון הכיבוש הנאצי בהולנד בין השנים 1940–1945. מטרתו העיקרית הייתה להוות קול חופשי של ההולנדים וליצור מקור מידע אמין למול תעמולת השקר של הכיבוש הגרמני. כותבי ומפיצי העיתון היו חברי מחתרת הולנדיים שהתנגדו לשלטון הנאצי. ההוצאה לאור החלה באוגוסט 1940, ואחת מהאידיאולוגיות המרכזיות של העיתון הייתה שיתוף פעולה בין כל הקבוצות המתנגדות לכיבוש הנאצי, ללא הבדל פוליטי או חברתי. רבים מהכותבים היו עיתונאים ואינטלקטואלים לפני הכיבוש, ותרמו מכישוריהם ליצירת עיתון שקידם ערכים דמוקרטיים, חופש, צדק ושוויון. הפצת העיתון הייתה סיכון עצום עבור העוסקים בכך. אנשי המחתרת נאלצו להתמודד עם מעקב צמוד של הגסטפו ושל משתפי פעולה מקומיים. הדפסת והפצת העיתון נעשתה במקומות סודיים ביותר, ובמקרים רבים המחתרת השתמשה באמצעים מגוונים על מנת להסתיר את ההפצה מהנאצים. לאורך שנות המלחמה, העיתון הופץ בעותקים מוגבלים (ומכאן נדירותו) אך למעשה נחשף לאלפי קוראים.
בשנת 1941 נערך גל מעצרים בקרב העורכים כאשר המייסדים נעצרו על ידי הגרמנים. והיתר ממשיכים להדפיס את העיתון בתנאי מחתרת. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ושחרור הולנד, הפך Vrij Nederland לעיתון לגיטימי, והמשיך להופיע בהולנד. העיתון שמר על ערכיו הדמוקרטיים והליברליים, והפך לאחד מהעיתונים המשפיעים ביותר בהולנד של אחרי המלחמה.
25 גיליונות שלמים. בחלק מהגיליונות דפים מנותקים. בגיליון מיום 7 בדצמבר 1940 החלק של שם העיתון בעמוד השער חתוך בחלקו העליון. מצב כללי טוב.
