אוסף מכתבים ומסמכים מניצולים במחנות העקורים אשר נשלחו לד"ר אריה באומינגר במסגרת תפקידו כמזכיר הוועד המרכזי ליהודי פולין לאחר השואה, בבקשת סיוע דחוף ליציאה מאירופה ולעלייה לארץ ישראל. ומכתבים מקרוביהם של בני שארית הפליטה המחפשים את יקיריהם שאבדו עקבותיהם. איטליה ופולין, שנים 1944-1947. אוסף המשקף נאמנה את הלך הרוח ואת המצב המתוח בחודשים שלאחר השחרור.
מגוון רחב של מכתבים אשר נשלחו לד"ר באומינגר מגורמים שונים בניסיון לאתר את קרוביהם שנעלמו בשואה וגורלם לא נודע, ומכתבים מניצולי שואה ברומא ובמקומות אחרים אשר ביקשו סיוע לרישיונות עלייה מהסוכנות היהודית ופנו אליו כמנהל המשרד הארצישראלי של הסוכנות היהודית באיטליה לאחר השואה בבקשת עזרה: "האם שלחה הסוכנות רישיונות עלייה לי ולמשפחתי כאשר הובטח לי?… אני עושה הכל למען סיכום הפעולה כאן כדי שאוכל בכל יום (כיהודי המחכה לביאת המשיח) להיות מוכן לעליה לכשיגיעו הרשיונות עבורנו…" . מופיעים מכתבים מבני משפחה הדואגים לקרוביהם שנשארו ברומא: "חכיתי לך בכל אניה אשר הגיעה לארץ מאיטליה. הייתי בטוחה כי הנה, הנה אתה בא, הייתי מאוכזבת מאד כשלא באת וגם מכתבים ממך לא נתקבלו… על כן אינני יודעת מה מצבך כיום. מגיעות לכאן שמועות כי מצב הפליטים באיטליה בכל רע, אכן אין פלא כי אני דואגת לך, לייבוש…" (מכתב מיום 8 באוגוסט 1945) . במכתב אחר שנשלח אליו מד"ר יעקב פרי בניסיון לאתר ניצולה מקרקוב : "נמצאת במילאנו בחורה אחת, ילידת קרקוב… היא היתה פעם בגמנסיה העברית וב'עקיבא', אחותה גרה בחיפה והבחורה רוצה לעלות כמובן. על כן אני מבקש אותך עד מאד שתעזור לה כל מה שאפשר. זה חודשים מספר היא עזבה את פולין וישבה במחנות אוסטריה…". במכתב מחודש אוקטובר 1945 אשר נכתב מניצול אשר שהה בסאן מריה נכתב: "בסאן מריה אין המצב בעדי… אני נמצא באיטליה במצב קשה מאד, מצבי קשה… בבואי לכאן נודע לי שיש מספר סרטיפיקטים בעד ילדים… ונשים הרות… האם אי אפשר ליהנות מסרטיפיקטים אלה? הילדים נוסעים ביחד עם הוריהם… ואני נמצא בגלות איטליה במצב קשה מאד ולי אין את האפשרות לעלות… אני מבקש ממך שיתנו לי את האפשרות לעלות…" . במכתב אשר שנכתב בדצמבר 1945 מתאר הכותב את תלאותיו בנסיעתו לארץ ישראל דרך מצרים מנמל טרנטו "היחידה הצבאית העברית עזבה כבר מזמן את טרנטו…". כמו"כ מופיע מכתב מרתק מחודש ספטמבר 1946 מאדם המספר כי קבוצת בריונים התנפלה עליו ( "כנופיה בת ארבעה אנשים ובראשה בורבסקי, והרשפונג הנמצאים כעת באיטליה ורוצים לחדור לארץ") וגנבה לו את כל כספו שהוטמן בנעליו ומבקשת באמצעותו לעלות לארץ ישראל. במכתבו הוא מבקש מהמשרד הארץ ישראלי המרכזי באיטליה שימנע את הסיוע בידם לעלות לארץ ישראל, ומבקש מהם כי יחקרו את המעשה הנפשע שעוללו לו. כמו"כ מופיעות טלגרמות בהולות שנשלחו לבאומינגר מניצולים ומפעילים בקונגרס הציוני, מכתבים אל 'מרכז החלוץ ברומא', מכתבים הקשורים בארגון רישיון עליה לארץ ישראל לבאומינגר עצמו, ומכתבים מקרוביו הדואגים לשלומו, תעודות, ומסמכים שונים, ועוד.
אריה באומינגר [1913-2002], יליד קרקוב. בזמן מלחמת העולם השנייה הצליח לצאת משטחה של פולין ולהגיע לקובנה שבליטא שם ניתפס עם השתלטות הנאצים על העיר ונלקח לעבודת כפייה. באומינגר הצליח לברוח והסתתר במרתף ביתו של איכר מקומי, ומשם ברח יחד עם הפרטיזנים ליער. משפחתו כמעט כולה נספתה בשואה. לאחר השואה חזר באומינגר לורשה שם שימש כמזכיר הוועד המרכזי ליהודי פולין, לאחר תקופת מה בתפקיד זה שהה באיטליה שם ניהל את המשרד הארצישראלי של הסוכנות היהודית – המכתבים שלפנינו נשלחו אליו בתוקף תפקידו זה. לאחר עלייתו ארצה שימש מנהלו האדמיניסטרטיבי של מוזאון יד ושם ועסק רבות בריכוז שמות הנספים ובהנצחת יהדות קרקוב.
37 מכתבים ומסמכים בסה"כ. מצב כללי טוב- טוב מאד.
