14 מכתבים שנשלחו מאסיר בשם אדוארד קארי Cary Edouard אשר שהה במחנה השבויים סטאלג 3. המכתבים ממוענים לאמו לאונטין קארי Cary Leontine ונכתבו על פני תקופה של כ 3 שנים בין 1941-1944. המכתבים נכתבו על ניירות מכתבים רשמיים של המחנה, ובהם חותמת דיו של מחנות סטאלג השונים 3 A 15 ו 3 A 16, וחתומים בחותמת דיו אדומה: "besetztes Gebiet" – "שטח כבוש", ומתוארכים. צרפתית.
במכתבים הוא מתאר את מצבו האישי במחנה, מבטא שוב ושוב את הגעגועים לאמו, מבקש כי תשלח לו חבילות שונות, ומתעניין מאד על פרטים באשר לסופה של המלחמה.
בזמן מלחמת העולם השנייה ביקשה גרמניה הנאצית לשמור על מראית עין של קיום החוק הבינלאומי ולפיכך הוקמו בה מחנות ייעודיים לשבויי מלחמה מצבאות בעלות הברית ממדינות המערב שכונו סטלאג (StaLag, קיצור של Stammlager – מחנה ראשי אשר לו תת מחנות). על פי אמנת ז'נבה השלישית משנת 1929 מחנות אלו יועדו רק לשבויי מלחמה, לא לאזרחים. שבויי מלחמה רוסים ופולנים נשלחו פעמים רבות מסטאלג למחנות ריכוז, כולל אושוויץ. הרעבה הייתה מדיניות מכוונת בסטלאגים, במיוחד לגבי שבויי מלחמה סובייטים. המחנות כללו שדה שסביבו תיל דוקרנים, בו נדחסו אלפי אנשים, בו בדרך כלל לא היה מקום לשבת או לשכב. כמו כן, לעתים קרובות לא היה מחסה ממזג האוויר הקר מאוד בחורף הפולני והבלארוסי. המזון שסופק היה מעט מדי כדי להשאיר את האסירים בחיים. אסירים בני לאומים שונים הופרדו בדרך כלל זה מזה על ידי גדרות תיל שחילקו כל סטאלג לאומה בנפרד. בכל סטאלג הקים הצבא הגרמני מחנות משנה בשם Arbeitskommando כדי להחזיק אסירים בקרבת מקומות עבודה ספציפיים, בין אם מפעלים, מכרות פחם, מחצבות, חוות או תחזוקת מסילות ברזל, בהם הועסקו רוב שעות היום בעבודות כפייה.
תוכן המכתבים לא נבדק על ידינו ביסודיות.
[14] מכתבים. מצב טוב מאד.
