Adolf Heusinger contre la paix, contre l'humanité, criminel de guerre: documents traduits de l'allemand – אדולף הויזינגר נגד השלום, נגד האנושות, פושע מלחמה: מסמכים מתורגמים מגרמנית. הוצאת Éd. en langues étrangères. מוסקבה, 1962 – מהדורה צרפתית ראשונה. העותק של התובע הבריטי הראשי במשפטי נירנברג הארטלי שואוקרוס Hartley Shawcross עם חתימת ידו בעמוד השער.
אוסף גדול של מסמכים עליהם חתום אדולף הויזינגר מתכנן מבצעי הקרקע של גרמניה הנאצית בפולין, המוכיחים את פשעי המלחמה שבצע בעיקר נגד הסוביטים. מהמסמכים עולה כי הויזינגר ארגן מעשי טבח עקובים מדם באוכלוסייה האזרחית, הוא הורה לטבוח בשבויי מלחמה, לירות בבני ערובה כולל נשים, ילדים וזקנים, הורה לשרוף כפרים שלמים, ועוד. מופיעים מסמכים עליהם הוא חתום בהם הוא מורה להוציא להורג פרטיזנים בלא משפט, וכן הוראות ל"חיסול בשקט עדים לא רצויים", ועוד. במהלך חורף 1943-1944 עמד מאחורי מחלקת מהנדסים שמטרתה היתה יצור גז רעיל להשמדת פרטיזנים ותושבים שנמצאו בגזרת הארמייה ה־17, וכן פיקד על התליינים של האס אס, ועוד. מרבית המסמכים המופיעים כאן התגלו לאחר משפטי נירנברג בהם לא נשפט על פשעיו, ובדוח זה דורשת ממשלת ברית המועצות מארצות הברית להסגיר אותו (באותה העת הוא שהה בארצות הברית) על מנת להעמידו לדין על פשעיו.
אדולף הויזינגר [1897-1982] גנרל גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הויזינגר לקח חלק בתכנון המבצעים הצבאיים הקרקעים בפולין, צרפת וארצות השפלה. הוא קודם לדרגת אוברסט ב-1 באוגוסט 1940 ומונה לקצין המבצעים הראשי של ה-OKH באוקטובר 1940. לאחר המלחמה הוא שירת כמפקח הכללי (מקביל לרמטכ"ל) הראשון של הבונדסוור. אחרי שראש המטה של ה-OKH גנרל-אוברסט קורט צייטצלר נאלץ לפרוש מתפקידו מחמת בעיות בריאות ב-10 ביוני 1944, הויזינגר ירש אותו באופן זמני, הוא היה נוכח במפקדתו של היטלר ב-20 ביולי 1944 בשעה שהפצצה שטמן קלאוס פון שטאופנברג התפוצצה, הויזינגר נפצע בפיצוץ ואושפז בבית חולים. נפל בשבי בעלות הברית המערביות במאי 1945. הויזינגר העיד במשפטי נירנברג ושוחרר משביו בשנת 1947, הוא התמנה ליועץ ביטחון של קנצלר גרמניה המערבית קונראד אדנאואר בשנת 1950, כן שירת במשרד ההגנה הגרמני תחת השר תאודור בלנק. הוא התמנה למפקח הכללי הראשון של הבונדסוור בשנת 1957 ושירת בתפקיד זה עד מינויו ליושב ראש הוועדה צבאית של נאט"ו באפריל 1961. פרש מן השירות בשנת 1964. הויזינגר נפטר בקלן בשנת 1982, ולמרות הראיות הרבות שהצטברו עם השנים לחלקו בהשמדת יהודי אירופה, הצליח לחמוק ממשפט על פשעיו שבצע בזמן המלחמה.
התובע הבריטי הראשי במשפטי נירנברג הארטלי שואוקרוס [1902-2003] ידוע במסע ההסברה שלו בזמן עריכת המשפטים גם מחוץ לכותלי בית המשפט, במיוחד מפורסמת אמרתו על כך שאין לשמוע למנהיג כאשר הדבר סותר את מצפון האדם. בנאום התביעה שנשא אשר נמשך יומיים ב 26 ו 27 ביולי, ביקש לערער כל אמונה שמשפטי נירנברג הם "צדק של המנצח" במובן של נקמה שנעשית נגד אויבים מובסים. הוא מאריך בדבריו כי משפט זה הינו משפטה של ההיסטוריה לא רק כלפי הפושעים הנאצים עצמם שביצעו את הפשעים הנוראים, אלא הוא משפט לדורות הבאים, להראות שהעולם לא שתק ולא ישתוק נוכח פשעים כאלה, ולעולם המבצעים שלהם יתנו את הדין. הוא קושר בדבריו בין ביצוע הפשעים הנוראים של היטלר הימלר וגבלס לבין שיתוף הפעולה של העם הגרמני כולו. כמו כן הוא מאריך לפרט את הצעדים שנקטו הנאצים החל מראשית שנות ה-30 לחיסולה של האופוזיציה, צעדים דיקטטורים אשר נעשו באופן האלים ביותר שנעשה אי פעם.
חלק מרכזי בנאומו יוחד לרדיפת היהודים: "הפתרון הסופי של רצח המוני כבר נכתב ב"מיין קאמפף" של היטלר, התנ"ך של הנאצים… הטרור, הרצח, והרדיפה של יריבים פוליטיים, היו אלה רק המבוא לרדיפת היהודים…", והולך ומפרט את הפשעים שעוללו הנאצים ליהודים החל מחוקי נירנברג, ועד לשליחתם למחנות המוות, תוך שהוא מפרט את חלקו של כל אחד מהנאשמים במעשים הנוראים, ועוד. הארטלי עצמו נולד בגרמניה כבן להורים בריטים. בשנת 1945 זכה לתואר אבירות עם מינויו לתובע הכללי הראשי של הממלכה המאוחדת במשפטי נירנברג.
נדיר. רשומה אחת בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat.
245 [2] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב.
