11 תצלומים של שבויים סובייטים במחנה סטלאג גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה.
תצלומים המתעדים פעילות יומיומית במחנה - הליכה בחצר, התעמלות, אירועי ספורט, ועוד. חלק מהתצלומים חתומים בגבם בחותמת הדיו של סטלאג.
בזמן מלחמת העולם השנייה ביקשה גרמניה הנאצית לשמור על מראית עין של קיום החוק הבינלאומי ולפיכך הוקמו בה מחנות ייעודיים לשבויי מלחמה מצבאות בעלות הברית ממדינות המערב שכונו סטלאג (StaLag, קיצור של Stammlager - מחנה ראשי אשר לו תת מחנות). על פי אמנת ז'נבה השלישית משנת 1929 מחנות אלו יועדו רק לשבויי מלחמה, לא לאזרחים. לצלב האדום הותר לבקר במחנות והשבויים זכו ליחס סביר באופן יחסי. בשל תנאים אשר אפשרו שעות של "פנאי" במשך היום עסקו האסירים בפעילות תרבותית ובספורט. המחנות כללו שדה שסביבו תיל דוקרנים, בו נדחסו אלפי אנשים, בו בדרך כלל לא היה מקום לשבת או לשכב. כמו כן, לעתים קרובות לא היה מחסה ממזג האוויר הקר מאוד בחורף הפולני והבלארוסי. אסירים בני לאומים שונים הופרדו בדרך כלל זה מזה על ידי גדרות תיל שחילקו כל סטאלג לאומה בנפרד. בכל סטאלג הקים הצבא הגרמני מחנות משנה בשם Arbeitskommando כדי להחזיק אסירים בקרבת מקומות עבודה ספציפיים, בין אם מפעלים, מכרות פחם, מחצבות, חוות או תחזוקת מסילות ברזל, בהם הועסקו רוב שעות היום בעבודות כפייה. לרבים מהאסירים העיסוק בבילוי ופנאי היה ענין של הצלת חיים ממש, באשר הוא הוא הדבר היחיד אשר הרים את רוחם, להמשיך ולהאבק לחופש. איב דוראנד בספרו "חיי היומיום של שבויי מלחמה" (פריז 1987) כותב: "החיים הקולקטיביים של המחנות הולידו אירועים רוחניים, תרבותיים וספורטיביים, בדרגות שונות של תחכום אך לעתים קרובות באיכות מדהימה. אלו מעידים על המשאבים יוצאי הדופן שמהם יכולה הרוח האנושית לשאוב אפילו במצבים הקשים ביותר." (עמוד 173).
גודל זהה: 9x14 ס"מ. מחולקים מאחור לשימוש כגלויה. מצב טוב.
