Oswiencim, hrobka štyroch miliónov ľudí - אושוויץ - קברם של ארבעה מיליון איש - היסטוריה קצרה על החיים בגיהנום של אושוויץ בשנים 1945 - 1942 מאת Jozko Lanik - אסיר מחנה אושוויץ היהודי, שהצליח לברוח ולספק דוח מפורט לבעלות הברית על זוועות המחנה בחודשים בהם מכונת המוות פעלה במלוא עוצמתה והביא להצלתם של רבבות מיהודי הונגריה. הוצאת SNR - סלובקיה, 1945 - מהדורה ראשונה. נדיר ביותר.
"בעמודים הבאים תקראו על אירועים שיעצרו לכם את הנשימה...". המחבר Alfréd Israel Wetzler אשר כתב בשם העט Jozef Lánik היה יהודי סלובקי, מהבודדים שהצליחו להימלט ממחנה ההשמדה אושוויץ. וצלר נשלח למחנה בירקנאו (אושוויץ השני) מסלובקיה, ב 13 באפריל 1942 והצליח להימלט ממנו ביחד עם חברו רודולף ורבה ב-7 באפריל 1944. במהלך בריחתם ווצלר וחברו כתבו את הדו"ח המפורט הראשון שנכתב אי פעם על הנעשה במחנה אושוויץ והציגו אותו למערב. בחלקו הראשון של הספר עדותו של לניק, ובחלקו השני עדותו של חברו רודולף ורבה. הדוח כולל את המבנה האירגוני של המחנה, מיקומם המדויק של המבנים, תיאור מפורט של תאי הגזים והאופן בו נשלחו יהודים אל מותם, הוא תאר לראשונה את המשרפות ואת פעילות יחידת הזונדרקומדו שעסקה יום יום בשריפת הגופות, את השימוש שעשו הנאצים בגז הציקלון B להמתה, את האופנים בהם העלימו הנאצים ראיות להרג ההמוני, את העינויים הקשים והעונשים שקיבלו האסירים, ועוד. לניק היה הראשון שדיווח על המתה בגז במשלוח הראשון של 8000 היהודים שהגיעו לאושוויץ מגטו קרקוב. הוא תאר כיצד בפעם הראשונה שתאי הגזים פעלו השתתפו אישיים גרמנים רמי דרג מברלין שצפו בתהליך כולו, וכיצד השתתפו כולם בטקס חגיגי לרגל פתיחת משרפות בירקנאו. כמו"כ הוא היה הראשון שסיפר על המשלוח של 45,000 היהודים שהגיעו מסלוניקי לאושוויץ בתחילת אפריל 1943. הדוח אותו מסר לבעלות הברית בזמן המלחמה נחשב לתיעוד הראשון אליו התייחסו בעלות הברית כדוח אמין, וקיבלו החלטות מעשיות בעקבותיו. כמסקנה ישירה מהמידע החשוב שהופיע בדוח של יוסף לניק נקטו בעלות הברית בפעולות יזומות שכללו הפצצה של בנייני ממשלה בהונגריה, והרג של פקידים נאצים שהיו אחראים על גירושם של יהודים לאושוויץ דרך מסילות הברזל. כתוצאה מפעילות זו של בעלות הברית, הגירושים למחנות עצרו, וניצלו חייהם של 120,000 מיהודי הונגריה.
בריחתם של השניים מתוארת לפרטים בחלקו השני של הספר. באחת הפעמים שהגיע הימלר למחנה הוא הכריז כי נדרשים 1500 אסירים לעבודות ביצור בפולין. השניים שהיו חזקים בגופם נבחרו למשימה. מכיוון שהיו עיכובים ביציאות ובחזרות הם ניצלו את הזמן לחפור בור מכוסה בקרבת המחנה. באחד הימים בחזור מהעבודות הם פשוט נכנסו לבור שהכינו מבעוד מועד, כיסו אותו בקש והמתינו בו מספר ימים, כשכל העת הם שומעים את האזעקות במחנה המדווחות על העלמותם, ואת נביחות הכלבים המתקרבים לבור בו שהו. כעבור כמה ימים בשעת לילה מאוחרת הם יצאו מהבור, והלכו רגלית לכיוון נהר הויסלה. השניים צעדו רגלית במשך עשרה ימים ולילות כשבדרך סיפק להם פרטיזן שפגשו מזון ומים. כעבור כמה ימים השניים חוצים את הגבול הסלובקי בחשאי אל החופש כשאיכר מקומי מטפל בגופם השדוף. הם פוגשים את חיילי בעלות הברית ב 6 ביוני 1944 ומספרים להם על זוועות אושוויץ. הדוח עצמו על זוועות אושוויץ, כפי שנמסר לכוחות האמריקאים (אשר כלל במקור 32 עמ' עם מספרים, תאריכים, שמות, ותיאורים מפורטים) מופיע בחלקו האחרון של הספר, ומסיים את סיפורם ההירואי של השניים.
ההיסטוריון סר מרטין גילברט כותב: "אלפרד וצלר היה גיבור אמיתי. בריחתו מאושוויץ, והדו"ח שעזר ללקט, שסיפר לראשונה את האמת על המחנה כמקום של רצח המוני, הובילו ישירות להצלת חייהם של אלפי יהודים - יהודי בודפשט שעמדו להיות מגורשים אל מותם. שום מעשה אחד אחר במלחמת העולם השנייה לא הציל כל כך הרבה יהודים מהגורל שהיטלר קבע להם" . לאחר המלחמה עבד וצלר כעורך בברטיסלבה בשנים 1945-1950. נפטר ב 1988.
על גבי הכריכה איור של ארובות משרפות אושוויץ, אסירים נופלים במסדר לצד חייל שומר גרמני, וחוט תיל (עיצוב: cechov).
נדיר ביותר! איננו מופיע בספריה הלאומית. ואיננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat.
73 עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב מאד.
