אחת מני אלף – מיומנה של רופאה בברגן בלזן מאת ולריה שטארק, הוצאת "ניאוגרפיקה" תל אביב תשי"א 1950 – מהדורה ראשונה בעברית אשר תורגמה מכתב היד ההונגרי, כריכה קשה עם מעטפת הנייר המקורית המאוירת הנדירה עם ציור המזרק מאחורי גדר התיל אשר עוצבה בידי פסח עיר שי.
יומנה של אסירה, רופאה יהודיה בברגן בלזן ילידת פרישוב (צ'כוסלובקיה). לאחר שבשנות המלחמה השתתפה בפעולות הצלה בבודפסט, נלקחה למחנה ברגן בלזן בשנת 1944 ושרדה בזכות תפקידה כרופאה. את יומנה החלה לכתוב כשנתיים קודם ב 1942, והיא מגוללת מעל דפיו גם את הקורות אותה באותן שנתיים תחת ההתקפות והכיבוש הגרמני. כאשר חלק נרחב מוקדש לחודשים בהם שהתה במחנה. התיאור הראשון אשר מופיע בזמן שהותה במחנה הוא של סלקציה שנערכה בו כאשר הגיעה. ולריה נלקחה למרפאה במחנה משום שהנאצים כבר ידעו כי היא רופאה במקצועה. תפקידה היה לבדוק את הנשים ההרות אשר הגיעו לברגן בלזן מאושוויץ. ביומנה היא מתארת מחזות קשים של הצלפה בשוט שחטפו הנשים בידי קצין אס אס בהגיען ל'בית החולים'. אותן נשים הגיעו למחנה באפיסת כוחות לאחר חודשים שהוטלו ברעב באושוויץ. בעבודתה כרופאה שיקרה עשרות פעמים באשר לדיאגנוזה של הנשים במטרה להציל את חייהן. ככל שחודשי ההריון היו מתקדמים כך קיבלה האסירה יותר אוכל, וכך בכל פעם הוסיפה ולריה חודשים להריונן של הנשים כדי שתקבלנה יותר מזון. בספר אף תיאורים קשים של הסאדיזם הגרמני, ושל ניסיונותיהן של הנשים כל העת לשרוד בתנאי המחנה הקשים, והמאמצים שלה עצמה לסייען להן. ולריה אף עבדה בתור מילדת והשתתפה בלידות רבות במחנה. פרקי הזיכרונות הכאובים אשר יצאו כספר בפרסום שלפנינו הופיעו בעיתון "דבר" כפרקים בהמשכים בשנים 1946-1947.
המחברת ד"ר ולריה שטארק נולדה בפרישוב (צ'כוסלובקיה), בכ"א אייר תרע"ח (3.5.1918). לאביה ז. שטארק אשר היה מהנדס ומנהל חברת החשמל בעיר, ולאמה דבורה בת יצחק לנג'על – שניהם היו עסקנים ידועים בקהילה היהודית. אביה יסד בית מלאכה לחברת הג'וינט, אשר בו קיבלו החלוצים את הכשרתם לפני עליתם לא"י. אמה הייתה המייסדת של ארגון הנשים הציוניות "דבורה" בעירם. ולריה סיימה את לימודיה ברפואה באוניברסיטה פראג (צ'כוסלובקיה). בשנת 1935 נישאה לעורך דין ד"ר אוסקר וייס. משנת 1935 היתה פעילה בתנועה הציונית בצ'כוסלובקיה. בשנות מלחמת העולם השנייה השתתפה בעבודת הצלה בבודפסט. גורשה לברגן-בלזן ועבדה כרופאה במחנה. שרדה את השואה ובשנת 1945 הצליחה להגיע לשוויץ, משם לאיטליה, ועלתה לארץ ישראל לחופי חיפה. במשך מספר שנים עבדה בפרקטיקה רפואית בתל אביב. בשנת 1952 נשלחה ע"י ארגון הרופאות כנציגת הרופאות הישראליות לארצות-הברית לעבודה רפואית בבית חולים ניו-יורקי.
מעצב מעטפת הנייר של הספר פסח עיר-שי [1968 – 1896] מעצב גרפי, צייר קוביסטי וטיפוגרף ישראלי-הונגרי. נמנה עם הגרפיקאים המובילים בארץ, יצר סגנון עיצוב מודרני חדשני, תרם רבות לגרפיקה הארץ-ישראלית בראשיתה ועיצב את גופן האות העברית המודרנית, "חיים". בין היתר עיצב כרזות של הנהגת היישוב ומוסדות המדינה, סמלילים של חברות, כרזות פרסומת ותעמולה ועוד.
[1] 202 עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב מאד.
