"היהודי, בהיותו יצור בחילה ומסריח במובן המילולי של המילה, נהנה מלכלוך… בהיותו ספוג שנאה ועצבנות, הוא שונא באופן אינסטינקטיבי כל מה שהוא טהור, נכון, ואצילי…" – שני גיליונות של השבועון האנטישמי הקיצוני הצרפתי AU PILORI – "עמוד הקלון" – גיליונות התאריכים 13 בספטמבר ו 20 בספטמבר 1940. לכל אורך הגיליונות מאמרים וקריקטורות אנטישמיות בגנות היהודים המואשמים בכל תחלואי החברה הצרפתית, והקוראים מפורשות להביא לחיסולה של יהדות צרפת. בכל שנות המלחמה העיתון פרסם דרך קבע את שמותיהם של יהודים בעלי השפעה שיש לרדוף, וכן את שמותם של משתפי פעולה עם יהודים במטרה להביא למעצרם.
"עמוד הקלון" היה עיתון אנטישמי חריף שפורסם בצרפת הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה. העיתון נוסד ב-1938 וב 1940 עם התחזקות ממשלת וישי הפאשיסט הפך לאחד הפרסומים האנטישמיים החריפים ביותר בצרפת. בכל העמודים של שני הגיליונות שלפנינו כתבות אנטישמיות במטרה לעורר בפועל את רדיפת היהודים בצרפת. כל למשל נטען כי היהודים מחזיקים 95% מהזהב בעולם ובכך למעשה שולטים בכל הכלכלה שכן הזהב הינו "מטבע הביטחון" של כלל המדינות, ליהודים יש אינטרס במלחמה עולמית משום שכך גדל מספרם בעולם לעומת הלא יהודים, היהודים הם "אדוני העיתונות" בצרפת, יש להוקיע גם את הלא יהודים המשתפים פעולה עם היהודים המטיפים "סיסמאות בית הכנסת", וכן עם יהודים המושכים בחוטים של "הבנק הבינלאומי הגבוה" . כמו"כ מדווח על "בריחה נואשת של מספר מסויים של יהודים מפורסמים אשר חצו את הגבול הספרדי בשל פחדם מהסדר החדש של ממשלת וישי", כשהם גונבים עמם "כמות מספקת של זהב שתאפשר להם להתקיים זמן ארוך". כמו"כ מופיע מדור "שיחות של יהודים" בבית קפה פריזאי בו מובאים ציטוטים מדיאלוגים שנשמעו כביכול בין יהודים הם מנצלים את המדינה ומגינים על עורם על חשבון ההמון הצרפתי. עוד בכותרות הגיליונות: הרוטשילדים מלונדון מחזקים את קשריהם עם הממשל, סיפור אנטישמי על היהודי המסריח מהגטו:
"היהודי, בהיותו יצור בחילה ומסריח במובן המילולי של המילה, נהנה מלכלוך… בהיותו ספוג שנאה ועצבנות, הוא שונא באופן אינסטינקטיבי כל מה שהוא טהור, נכון, ואצילי …"
זאת ועוד, בעמוד השער של גיליון 13 בספטמבר מופיעה הצהרה בשם "המשמר הצרפתי":
"למשמר הצרפתי יש משימה: לפטור את המדינה מהקליקה של הבונים החופשיים והיהודיים. זו המשימה שמתבקשת מחברי המשמר. מנהיגים וחיילים לא יכולים לשכוח זאת, אחרת לא תהיה לקבוצה סיבה להתקיים". בקריקטורת עמוד השער של גיליון זה איור גדול של דמות חסונה מפרקת את עמודי הארמון שבראשם ראשים של יהודים מבצבצים מתוך מגיני דוד, וזרם של יהודים בעלי פנים סטריאוטיפיות בורחים מההמון הצרפתי העולה ומנופף בדגל צרפת. כמו"כ בראש הגיליון איור של אגרוף מוחץ דמות יהודי עם אף ארוך והכיתוב:
"אין יותר דיבורים, האגרוף הסופי!" . קריקטורה אחרת מציגה צרפתי מקומי מושך בזקנו של יהודי והכיתוב: "הפגנות אנטישמיות אלימות במרסיי ובניס". בגב הגיליון מופיעה קריקטורה בה נראית "אשת צרפת" מסמנת ליהודים "החוצה", והכיתוב:
"צו הגנת היהודים בוטל, זה טוב, אבל לא מספיק, אנחנו דורשים שזה יעשה!…" , ועוד.
בעמוד השער של גיליון ה 20 בספטמבר מופיעה "התנצלות" העורך Jean Lestandi על כך שבגיליונות הקודמים הותקפו אישיים שונים שנחשבו בטעות יהודים "מחוסר זהירות של כמה ממשתפי פעולה שלנו בהם נתנו את מבטחנו, הם אינם שייכים עוד לצוות המערכת שלנו", ומוסבר כי "הבעיה היהודית היא בעיה גלובלית, ו AU PILORI יפרסם רק עובדות שיש בהן דיוק מובטח". בעמוד השער של גיליון זה קריקטורה בה נראים היהודים מוליכים את המת "צרפת" לקבורה אל תוך מבנה "שגרירות אנגליה". בראש הגיליון נראה יהודי יושב על שקי הכסף ומעיין בגיליון של AU PILORI והכיתוב: "עם אלה… יהיה קשה "לפתור דברים". גם בגיליון זה שלל כתבות אנטישמיות – כבודה של צרפת יחזור רק כאשר יהרס כוחם של היהודים, אזהרה לשנחאי לאחר ש"משלחת מסין סיפרה שבבריחה מאירופה זה עתה נחתו יהודים רבים… לאחר שהיהודי העשיר את עצמו באמצעות רצח וגניבה…", ועוד. בגב הגיליון מאמר ארוך על סטביצקי היהודי הנוכל שהשתלט על צרפת באמצעות שוחד ששילם לאישיים שונים "שאת שמותיהם אנו מפרסמים כאן", ועוד שלל כתבות אנטישמיות.
במשך כל שנות המלחמה מערכת העיתון פרסמה גיליונות ממשכנה ברחוב rue Monceau 43, שברובע ה-8 של פריז. המערכת שמומנה ע"י הגרמנים פרסמה באופן קבוע כתבות תעמולה נגד אנשים ספציפיים, נגד אנשים ה"חשודים" כיהודים או תומכי יהודים, ונגד בעלי מקצועות שהיו מאופיינים כיהודים כגון רופאי עור. בין עורכי העיתון היו לוסיין פמז'אן, אורבן גוהייר, רוברט-ז'וליאן קורטין, פול ויגורו ופול ריץ', (Lucien Pemjean, Urbain Gohier, Robert-Jullien Courtine, Paul Vigouroux and Paul Riche) האחרון הינו שם בדוי של ז'אן מאמי (Jean Mamy – מפיק הסרט האנטישמי "כוחות הנסתר תחת השלטון"). מאמי נידון למוות בגין בגידה והוצא להורג במבצר מונטרוז' ב-29 במרץ 1949. קיים עיתון ימני שוויצרי דומה באותו שם, שנוצר על ידי ז'ורז' אולטרמארה, אך אין קשר בין השניים.
4 עמודים בכל גיליון. 58 ס"מ. גיליונות שלמים. סימני קיפול וקרעים קלים, כתמים קלים. מצב כללי טוב.
