מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שבתי יגל ראש ישיבת סלונים ערב פרוץ השואה, בו הוא מתייחס למאורעות הזמן הקשים לעם ישראל. ירושלים, כ"ח תשרי תרצ"ט (23 באוקטובר 1938). נייר מכתבים רשמי של הגאון בהיותו ראש ישיבת סלונים בירושלים.
במכתב שמוען לבני משפחתו מתייחס הגאון לאירועים הקשים העוברים על עם ישראל באירופה עם התחזקות השלטון הנאצי: "עלילות כבירות התחוללו בחודש זה… דרך רשעים צלחה, הצדיק נכנע לפני הרשע…", ומעודד אותם: "ואני אומר הפוך, אל תתן ה' מאווי רשע להרשעים מאשכנז… עכשיו השעה משחקת להרשעות… המה יפולו ואנחנו נתעודד בארץ ישראל…", ומיחל כי בעזרת ה' הימים הללו יעברו ותבוא ישועה לעם ישראל, ומוסיף בעניינים משפחתיים. בסוף המכתב הוסיפה רבקה (כפי הנראה אחותו של הגאון) דברים בכתב ידה לבני המשפחה.
הגאון רבי שבתי יגל [תרל"ה – תשי"ח 1875-1958] ראש ישיבת סלונים, וחבר מועצת גדולי התורה. נולד בעיירה פיאסק שליד וילקובישק, למד ב״קיבוץ הפרושים״ בעיירה איישישוק ולאחר מכן בישיבת וולוז'ין עד שנסגרה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לוילנה, ומשם הגיע לארץ ישראל. התיישב ברמת גן והקים בה ישיבה בה לימד במשך 17 שנה עד פטירתו.
[1] דף. כתוב משני צדיו. מצב טוב מאד.
