Изгуби ли осовина рат… "אם הציר יפסיד במלחמה… – אם הציר יפסיד במלחמה הזו, היהודים באמת יפגעו פגיעה אנושה באירופה ובתרבותה ובציוויליזציה הנוכחית!" – חוברת אנטישמית בסרבית שיצאה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה המציגה את הפסדן של מדינות הציר במלחמת העולם כתרחיש האימים שיביא סוף על אירופה כולה שעתידה להימסר בידי היהודים. תומכי מדינות הציר בסרביה נאבקים למען גרמניה הנאצית בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. סרביה, ראשית שנות ה־40. נדיר.
החוברת נכתבה ברוח אפוקליפטית ואכזרית, תוך הטחת האשמות מרושעות כי מלחמת העולם השנייה היא "מלחמת קודש" של גרמניה ואיטליה במטרה "לשחרר" את ההון הבינלאומי מידיהם של היהודים, אשר לטענת הכותב "אוחזים בו בחמדנות ובכוחניות". הניצחונות המהירים של גרמניה הנאצית בחזיתות השונות מוכיחים שהצדק עמה, ולמעשה רק טובה תצמח לעמים הנכבשים תחת עולה של גרמניה הנאצית: " אירופה כולה, למעט ברית המועצות, מצאה עצמה במחנה גרמניה ואיטליה בכוח או בחסד." הכותב מזהיר כי אם מלחמת העולם תסתיים בתבוסתן של מדינות הציר זו "תהיה זהה לתבוסה הסופית ובלתי ניתנת לתיקון של אירופה כולה". אירופה תשלט על ידי היהודים: "היהודים מתפארים שבמהלך חייה ההיסטוריים הרסה היהדות שלוש אימפריות, שלוש תרבויות: בבל-פרסית, מצרית ורומית. אם הציר יפסיד במלחמה הזו, היהודים באמת יפגעו פגיעה אנושה באירופה ובתרבותה ובציוויליזציה הנוכחית!". ומוסיף כי: "גרמניה ואיטליה נלחמות בו-זמנית על ניצחון כל הלאומיות האירופית, על הניצחון הכללי של אירופה, על שחרורה מעול הפלוטוקרטיה הבינלאומית, היהדות, הבונים החופשיים וכל שאר השותפים הגלויים והבלתי נראים. ."
עוד הוא כותב כי: "לא משנה באיזו אירוע נסמוך, תבוסת הציר תהיה קטסטרופלית עבור אירופה כולה, עבור התרבות שלה, עבור המרכיבים העיקריים של החברה שלה, במיוחד עבור העובד והאיכר האירופאים". הכותב משווה את מעמד העובד בגרמניה הנאצית לעומת מעמד העובד ברוסיה, באנגליה ובארצות הברית: "העובד באנגליה תמיד היה עבד ההון וכשההון לא היה זקוק לעובד הוא זרק אותו לרחוב לכן האבטלה באנגליה הפכה למחלה חשוכת מרפא, באמריקה הפלוטוקרטיה שומרת על כל כח העבודה האמריקאי שלא יוכל לפתח שום תנועת עבודה בת קיימא, ברוסיה העובדים עם עבדים של הדיקטטורה היהודית. לעומת זאת מאז עצם עליית הפשיזם והסוציאליזם הלאומי לשלטון, האיכר והפועל בגרמניה ובאיטליה אינם עבד ההון או עבד המדינה. קודם כל, הנציונל-סוציאליזם והפשיזם הגנו על פועליהם ואיכריהם מפני ניצול ההון הזר, הפלוטוקרטיה הבינלאומית. בראש ובראשונה, המדינה הנציונל-סוציאליסטית (והפשיסטית) דואגת לאיכרים…".
החוברת נכתבה בעילום שם אך מהקטעים האחרונים ניכר שהכותב הינו תועמלן נאצי ששהה בסרביה באותה העת שכן נכתב: "בסופו של יום, אנחנו האירופים עדיין משפחה אחת, משפחה ארית, המחוברת בדם, גדלה על אותם מקורות תרבות, שגדלה בחיים משותפים של אלף שנים. בזמן שהיינו האדונים של כל הגלובוס, יכולנו אפילו לריב זה עם זה מתוך כעס; עכשיו אנחנו כבר לא אדוני הארץ, עכשיו אנחנו בסכנה להפוך למשרתים, אפילו עבדים, מאדונים, אז הסכנה הזו חייבת להביא אותנו להרמוניה ושיתוף פעולה, כדי שלפחות על אדמתנו באירופה עצמה, היא תישאר שלנו. אחרי הכל, הרצון הקיסרי של הציר המנצח יאחד אותנו! וכי תיאום כוחות אירופה יועיל לכל עמיה ולכל אירופה במונחים גשמיים ורוחניים, מיותר להוכיח לכל בר דעת!".
החוברת מלווה בתצלומים מגמתיים המציגים לכאורה את מצבם העגום של האיכרים באנגליה ובאמריקה, ואת רוסיה כ"ארץ הרעב" שאיכריה רעבים ללחם, לעומת "העתיד המבטיח" שעתידות גרמניה ואיטליה להביא לאיכרים.
חוברת נדירה ביותר. איננה מופיעה בקטלוג הספריות העולמי World cat.
28 עמ'. מצב טוב מאד.
