"אל העם ואל הנוער!" כרוז דו צדדי תקיף שהוציא ארגון האצ"ל נגד הקוראים לנקוט בדרכי שלום ומשא ומתן להשגת מטרות הציונות, ולחיזוק המאבק המזויין, אשר רק באמצעותו תושג המולדת. אדר תש"ז (מרץ 1947).
"בתוככי ציון הנצורה שוב מנסים אנשי האנכיות הטמאה להרים אולם ולהסית למלחמת אחים. הם – ששקרו לנפשם ורמו את העם, הם – שטעו והטעו והבילונו מדחי אל דחי…". הכרוז מאשים את הצבועים שבפיהם קוראים למאבק בכובש הבריטי, אך כאשר הוא מכה בהם הם רצים לפריז וללונדון לנסות להביא השגים באמצעות שיחות, אותם צבועים טוענים כי התקפותיו של ארגון האצ"ל הם שנתנו תואנה לאויב להטיב מצב צבאי בארץ ישראל, ותוקף אותם: "אכן טענה מעניינת, אם כך יש לומר… סרובם של היוונים להכנע למוסוליני נתן לו "תואנה" לצאת למלחמה נגד יוון. מלחמת הפרטיזנים נגד הפולש הנאצי ברחבי אירופה נתנה "תואנה" להיטלר לרדוף את האוכלוסיה המשועבדת בארצות הכבושות…", וממשיך וטוען כי
"המוחות העקומים הללו… אינם מבינים כי אנו עומדים במלחמה לחיים או למות, במלחמה על עצם קיומו של עמנו, וכי במלחמה זו יש להקריב קרבנות רבים, ולהתייסר ביסורים אל אנושיים", וטוען כי אלמלא דרך המלחמה של האצ"ל :היו ממליכים עליכם בעוד שנתיים, שלוש את המופתי בתור נשיאה של "המדינה הפלשתינאית"…, וכי מלחמת האצ"ל היא שהצילה את העם היהודי מיאוש, והיא שתביא לניצחון. וחותמים "אנו מאמינים!"
הכרוז פורסם בחודשים האחרונים לפני סיומו של המנדט הבריטי, בתקופה זו האצ"ל היה בעיצומו של המאבק המזוין בבריטים כאשר הוא ממשיך לפעול לבדו במתקפות ישירות נגד שלטון המנדט, במיוחד נגד יעדים בריטיים, משטרתיים וכלי תחבורה צבאיים, ומאידך מסקל כל התנגדות מבית למאבק מזויין בדמות הכרוז שלפנינו.
[1] דף מודפס משני צדיו 33×22 ס"מ. קרע עם חסרון קל עם פגיעה קלה בשתי מילים בגב הכרוז. פרט לכך מצב טוב.
