מכתב בכתב ידו וחתימתו של זאב ז'בוטינסקי אשר נשלח אל מנהל מחלקת הכספים של הנהגת התנועה בלונדון. במכתבו מתווה ז'בוטינסקי את הדרך לבניית תשתית ארגונית ופיננסית לתנועה הציונית הרוויזיוניסטית באירופה, ומסביר כי המבנה הפורמלי של ההנהגה המדינית חייב להשען על מנגנון כלכלי עצמאי יעיל, אחרת הוא יקרוס. ללא ציון תאריך. (שנות ה־30 בקירוב). גרמנית.
לשון המכתב:
"לכבוד המנהל בפועל של מחלקת הכספים,
משרד, לונדון, ד"ר דנזן הנכבד,
בהעדרו של ד"ר וייל, שמסור כמיטב יכולתו אך אינו יכול לבדו לטפל בהכנות לפרויקט "רגֶר", אני שולח לך תזכיר זה על תכנית לביסוס המערכת הכספית.
העתיד של כל תנועתנו תלוי בארגון הכספים. הארגון הכספי מהווה את הבסיס הראשי של כל הפעילות.
אין בסיס אחר שיכול לבוא במקומו. אנו עומדים בפני הצלחה או כישלון. לא נוכל להשיג את מטרותינו אם לא נצליח להקים מערכת גבייה מהשטח. אי אפשר יותר להסתפק במבנה הפורמלי של הנהגות מדיניות– חייבים להקים מנגנון כלכלי עצמאי, שתהיה לו סמכות מלאה מצד התנועה, ותיפתח גישה ברורה ליחסי תיאום עם האיגוד העולמי של הציונות החדשה.
יש להקים מנגנון כזה מיד – הצעד הראשון חייב להיעשות כבר בפראג. עלינו למסור את האחריות לעניין הזה לידי מחלקת הכספים תוך שמירה על גמישות מרבית, אך עם אחריות ברורה וניהול מדויק.
כך נוכל להעביר את הסמכויות למרכזי האזורים, במיוחד לסניף המרכזי של נ.צ.ח. (הסתדרות הציונים הרוויזיוניסטים), וכן למחלקת החָרשָׁה (כנראה שם קוד או שם מחלקה פנימית). כדי לקדם את העניין – יש להקים ועדה מיוחדת בפראג, שתפקידה יהיה לפעול מול הרשת הקיימת, ולשלוח ממנה אנשים לשטח עם פקודות ברורות. במיוחד יש לפנות למרכזי האזורים ולהסביר שעתה חובה עליהם להיכנס לתהליך הביסוס הכספי, ואם לא – יש לשלול מהם סמכויות. כל אזור שלא יוכל להבטיח בסיס מספק לא יוכל להשתייך לתנועה.
בברכה,
ז. ז'בוטינסקי".
זאב ז'בוטינסקי (1880–1940) מדינאי, סופר, עיתונאי ומנהיג ציוני מרכזי, מייסד הציונות הרוויזיוניסטית ומפלגת הצה"ר (הסתדרות ציונית רוויזיוניסטית). בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עמד ז'בוטינסקי בראש מאבק מדיני נמרץ להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל "בזמן הקרוב ביותר האפשרי", והוביל קו תקיף כלפי הנהגת ההסתדרות הציונית, שנחשבה לדעתו פשרנית מדי. עם התגברות האיום הנאצי והתגברות האנטישמיות באירופה, הקדיש ז'בוטינסקי מאמצים רבים להקמת תשתית ארגונית ריכוזית לתנועתו בגולה, ובמיוחד למיסודה של התנועה בלונדון ובאירופה. הוא שאף ליצור מערכת כספית עצמאית ומתפקדת, שתוכל לתמוך בפעילות פוליטית, בהגנה העצמית ובחינוך הלאומי. בשנים אלו חיזק את מעמדו כמנהיג לא רק רעיוני אלא גם מנהלי, ופעל להקמת התגייסות יהודית לצבא הבריטי, רעיון שהבשיל ביוזמתו להקים את הלגיון היהודי (Jewish Legion). במקביל, ניסה לארגן מפעל חירום לעלייה המונית לארץ ישראל שהיה מנוגד למדיניות הספר הלבן הבריטית. ב־1940, בעיצומם של מאמצים אלה, נפטר בניו יורק באופן פתאומי – אך השקפתו ודרכו היוו בסיס אידאולוגי ומוסדי ליצירת תנועת החרות ולאחר מכן לליכוד הלאומי במדינת ישראל.
[1] דף. כתוב משני צידיו. סימני קיפול וחיזוקים בהדבקות דבק נייר. לאורך המכתב תיקן ז'בוטינסקי את הנוסח המקורי, ואף מחק כמה מילים. מצב טוב.
