Lidé beze jména – "אנשים ללא שם" מאת אסיר פוליטי ששהה במחנות דכאו ובוכנוואלד František Loubal (פרנצ'ישק לובאל). הוצאת Novela Brno, צ׳כיה, 1945 – מהדורה ראשונה. הקדמה חשובה על חשיבות עדותו של אסיר מחנות שהגיע מהעולם הפוליטי. צ׳כית. מלווה בתצלומים קשים לצפייה. נדיר.
״מחבר ספר זה, אשר, כמו ספרים רבים אחרים אשר בוודאי יתפרסמו בשפות כל אומות אירופה, מתאר את החיים מאחורי גדרות התיל של מחנות הריכוז הנאציים… אין מדובר רק בדיווח מיומן, שכן לובל אינו נוטש נימה רגועה ומאופקת בעמוד אחד בספרו, גם כאשר הוא מתאר את סיפוריהם האפלים ביותר של אסירים חפים מפשע, שהופכים לעדרים של אנשים אנונימיים בצריפים של מחנות הריכוז, ומגביל את עצמו במודע לתיעוד קפדני של העובדות…״.
המחבר František Loubal (פרנצ'ישק לובאל; 1893–1950) – סופר, היסטוריון, פוליטיקאי ואיש חינוך צ'כי, אסיר פוליטי של הנאצים וניצול מחנות ריכוז כתב אוטוביוגרפיה מרטיטה בה הוא מתאר את מסלול הרדיפה והמאסר שלו עצמו ושל חבריו – אסירים צ'כים אחרים במהלך הכיבוש הנאצי. החל מרדיפות הגרמנים בצ׳כיה עצמה עם כיבושה ואזלת היד של העם להגן על עצמו, והחיפושים המידיים שהחלו אחר היהודים בעיר. באותה העת ״העם הצ׳כי היה מרוסק״ הוא כותב. הוא עצמו עוד הספיק להיות נוכח בתהלוכה שהתקיימה כאשר אדולף היטלר עבר עם רכבו ברחובות ברנו ככובש מנצח: ״אדולף היטלר עמד זקוף במכונית ליד הנהג והצדיע בידו הימנית המורמת״, וזמן קצר לאחר מכן נעצר בביתו על ידי שני סוכני גסטפו. בספרו הוא מתאר את התחנות שעבר לאחר שנתפס: מבצר שפילברק (Špilberk) בברנו: ששימש כבית כלא ידוע לשמצה של הגסטפו עבור אסירים פוליטיים ואנשי המחתרת הצ'כית. ובהמשך העברתו בקרון בקר ביחד עם עוד כ 700 עצורים למחנה הריכוז דכאו, שם קיבלו את פניהם האסירים שנתפסו זה מכבר: ״ראינו את הצריפים הקרובים ביותר מתחילים להיפתח ודמויות במדים מוזרים מגיחות מתוכם. דמויות בד קנבס עם פסים רחבים לבנים וכחולים, ראשים מגולחים ומספרים על מעיליהם ומכנסיהם. כמו כן, היו להם כל מיני משולשים תפורים על מעיליהם ומכנסיהם מתחת למספרים. הבטנו בהם בסקרנות, בדיוק כפי שהם הסתכלו עלינו… השתכנענו מיד שמצבם של היהודים הוא באמת הגרוע ביותר במחנה הריכוז ״. לאורך כל הספר הוא מתאר את האלימות הקשה שחווה במחנה, הענישה הגופנית הקשה, עמידה של שעות ארוכות במסדרים בתנאי מזג אוויר קיצוניים ובאפיסת כוחות מוחלטת: ״העבודה במחנה הריכוז לא היתה מטרה בפני עצמה, אלא רק אמצעי של עינויים״, הוא כותב. לאחר תקופה בדכאו הוא הועבר למחנה בוכנוואלד – את העינויים שעברו הוא וחבריו האסירים בבוכנוואלד הוא מתאר לפרטים בחלקו השני של הספר.
בסוף הספר מופיעים לוחות תצלומים קשים לצפייה המתעדים מראות קשים ממחנות המוות – ערימות של גופות הנספים, הקרמטוריום ועוד, אשר צולמו בידי בעלות הברית בעת שחרור המחנות. העטיפה הנדירה עוצבה בידי א. מילן בצורת פסי בגדי אסיר תכלת-לבן, המדמים את בגדי הפסים של אסירי מחנות הריכוז וחותמת דיו שחורה עגולה עם עיט הרייך וצלב קרס, של Kommandantur Buchenwald (מפקדת מחנה בוכנוואלד).
נדיר ביותר. שלוש רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי WorldCat.
107 [5] עמ׳. + [14] לוחות תצלומים. מעטפת נייר מקורית. מצב טוב מאד.
