"חדשות מהארץ התוצאה העברית של שבועון המשלחת הצבאית המצרית אשר למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשה" – ארבע גיליונות ׳The Palestine News – חדשות מהארץ׳, אשר הוקם על ידי המנדט הבריטי ולימים הופרט והפך לעיתון "הארץ". שנה א' – גיליונות מחודשים אוגוסט ונובמבר 1918.
שנה א':
גיליון י"ט 16 באוגוסט 1918: התפתחויות במלחמת העולם הראשונה, ודיווחים על הנעשה בארצות אשכנז.
גיליון ל"ב 15 בנובמבר 1918: לקראת כניעת גרמניה, דיווחים על סבל היהודים תחת שלטון הגרמנים והאוסטרים.
גיליון ל"ג 22 בנובמבר 1918: גרמניה נכנעת ותנאי שביתת הנשק, וכן על חיי המושבות בארץ ישראל.
גיליון ל"ד 29 בנובמבר 1918: כתבות נרחבות על "עם גמר המלחמה", ו"לקראת השלום".
מיד עם כיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית, הקים המנדט הבריטי את העיתון. מטרתו המוצהרת של העיתון הייתה לאחד ולפנות לשלושת הקהלים הבולטים שנמצאו בתקופה זו בארץ ישראל – החיילים הבריטים, האוכלוסייה הערבית, והיישוב העברי. באמצעות העיתון רצו הבריטים לייסד הנהגה אחת אשר תכתיב את סדר היום לכל אוכלוסיות הארץ, ותהפוך את המנדט הבריטי בארץ ישראל לשלטון לגיטימי ולעובדה שאין להרהר אחריה. לשם מטרה זו העיתון פנה בשפות שונות לקהלים הבולטים בארץ ישראל בתקופה זו. מערכת העיתון מומנה, הופעלה ונכתבה על ידי נציגי השלטון הבריטים, כאשר ליישוב היהודי ולאוכלוסייה הערבית היושבת בארץ לא ניתנו ייצוג או זכות לביטוי עצמי. הסיבה העיקרית לכך הייתה החשש הבריטי מפני סחיפת דעת הקהל לכיוון עוין לממשל, וחוסר רצונו של הממשל לתת במה לקולות שאינם עולים בקנה אחד עם המסר המאחד.
ב-4 באפריל 1918 ראתה אור בירושלים גרסתו העברית של שבועון הצבא הבריטי בארץ ישראל, "חדשות מהארץ הקדושה – The Palestine News", שנשא את כותרת המשנה "ההוצאה העברית של שבועון המשלחת הצבאית אשר למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשה". בימיו הראשונים חולק העיתון חינם לחיילים היהודים בצבא הבריטי, ובמקביל הוצע למכירה לקהל הרחב ביפו ובירושלים. החל מהגיליון השני קוצר שמו העברי, בהוראת הצנזורה הבריטית, ל"חדשות מהארץ". חרף מקורות המימון הממסדיים שלו, כבר מראשיתו סבל העיתון מקשיים כלכליים, ולאחר חמישה גליונות הועברה המערכת לקהיר, שם יצא לאור הגיליון השישי ב-16 במאי 1918. בשנת 1918 הבין הממשל המנדטורי כי מעמדו ושליטתו על הארץ בוססו דים, והחליט להעמיד את השבועון למכירה, ולהפסיק את פרסומו, כמו גם את פרסום גרסאותיו בערבית ובאנגלית. היישוב היהודי, שפעל ליצירת תקשורת אוהדת ראה בקניית השבועון נכס לאומי.
בעידוד הסוכנות היהודית קנה גולדברג את השבועון, וכחודשיים וחצי לאחר שנפסקה הופעתו, ב-18 ביוני 1919, החל לצאת לאור היומון "חדשות הארץ". ב-2 בדצמבר 1919 (י' בכסלו תר"פ) קוצר שמו ל"הארץ". בכך פתח גולדברג את השער לעיתונות מסחרית, בבעלות פרטית, הכתובה בעברית. מטרתו המוצהרת של העיתון המשיכה להיות מטרה שיווקית, וקבעה כי "העיתון ישמש להפצת מסרים לאומיים". "הארץ" היה עיתון בוקר, היחיד שמראשית קיומו לא השתייך למפלגה פוליטית, אם כי היה מזוהה עם החוגים ה"אזרחיים".
עיתון "הארץ" החל את הסחף והמעבר מעיתונות מפלגתית, בעלת סממנים פוליטיים מובהקים, לעיתונות מסחרית, בעלת גוף מממן פרטי, והוא סימן למעשה את הדרך לכל עולם העיתונות עד ימינו.
הגיליונות שלמים. שניים מהגיליונות מחוזקים בנייר דבק בשדרה. מצב כללי טוב.
