Buchenwald les horreurs des camps de torture nazis – בוכנוואלד – זוועות מחנות העינויים הנאצים – דוחות צילום. numero special – "הוצאה מיוחדת". פרסום ראשון של תצלומים קשים ממחנה בוכנוואלד כפי שנגלה לעיני בעלות הברית בעת שחרור המחנה. צרפת, מאי 1945 – המהדורה הראשונה והנדירה.
"גרמניה, בית ספר למוות…" – חוברת נדירה שיצאה כחודש בלבד לאחר שחרור המחנה בידי צבא ארצות הברית, במטרה לפרסם לעולם לראשונה את גודל הזוועות שהתרחשו במחנה. בחוברת תצלומים קשים מיום שחרור המחנה כפי שמצאוהו החיילים האמריקנים לוחמי הדיוויזיה המשוריינת השישית בפיקודו של ג'ורג' פאטון, מלווים בטקסט מפורט המתאר את התופת שעברו אסירי מחנה בוכנוואלד שבגרמניה. כאשר הגיעו הכוחות האמריקאים למחנה הם מצאו כ 21,000 אסירים מורעבים ומוכים במצב של בין חיים למוות, וניגשו באופן מיידי להציל את מי שהיה ניתן. בתצלומים מתועדות סצינות שההיסטוריה האנושית לא ידעה: משרפות המוות, אסירים במצב גופני קשה, תצלומים של קברי אחים מלאים בגופות הנספים ביניהם גופות של ילדים ותינוקות, אסירים עם מבט של אושר על פניהם בפגשם את המשחררים, אסירים המסבירים לחיילי בעלות הברית על האופן בו פעלו מתקני העינויים של המחנה ועל הקרימטוריום, הכוחות האמריקאים בסיוע ראשוני במתן אוכל לאסירים, ג'ורג' פאטון בוחן את מתקני המחנה, ועוד. התצלומים מלווים במשפטי הסבר קצרים על גודל הזוועה, כגון: "בתמונה מופיעים גופות שלמות לצד גופות שרופות, האם אפשר להאמין למראה עיניך?" בפתח החוברת דבריו של Roger Minne תחת הכותרת "נקמה": "אנחנו חושבים על כל מקרי המוות האלה, על כל העיניים האלה מלאות היסורים המופנים לשמים… שתצא זעקה אחת מלאה בדם מכל הגרונות. השעה אינה שעת סליחה, גם לא שעת דמעות. הגיע הזמן לעונש… נקמה! נקום את מתינו…".
ימים ספורים לאחר שחרור המחנה, ב-15 באפריל, שידר כתב הרדיו אדוארד מורו שידור מבוכנוואלד, ובו תיאר למאזיניו את הזוועות שהתגלו לעיניו. דבריו התפרסמו מאד, ונחתמו במילים: אני מתפלל שתאמינו למה שסיפרתי על בוכנוואלד. 'דיווחתי על מה שראיתי ושמעתי רק באופן חלקי. על רוב מה שראיתי, אין לי מלים….'.
בוכנוואלד, מהמחנות הגדולים בגרמניה הנאצית, אליו היו מסונפים כ־138 מחנות משנה. בבוכנוואלד נרצחו כ-65,000 בני אדם, כולל האסירים שנרצחו בצעדות מוות עם ההודעה על התקרבות כוחות בעלות הברית, מעט לפני שחרור המחנה, וזאת מבלי למנות את האסירים שנשלחו מבוכנוואלד למחנות ההשמדה ולמתקני תוכנית "T4" (מבצע אותנסיה), בטירת זוננשטיין ובאתרים אחרים. יחסם של הגרמנים ליהודים במחנה היה קשה מכל. היהודים הוחזקו בתנאים קשים מאד, וסבלו מהתעללויות, רעב, וניסויים רפואיים על גופם. על פי רישומי המחנה מתו ב-1941 כרבע מהם, וב-1942 הגיע אחוז האסירים היהודיים שמתו ליותר מ-38%.
16 עמ'. מצב טוב מאד.
