ביטוח חבות (צד ג') ותאונות עבור בעל רכב, שהוגשה על ידי אוסקר שינדלר בשנת 1929 – חתומה בידי שינדלר – חתימת יד מוקדמת ונדירה של שינדלר בהיותו בן 21!. המבטחת: חברת Magdeburger Lebens-Versicherungs-Gesellschaft 0 חברת מגדבורג לביטוח חיים. פלאואן, חבל פוגטלנד – סקסוניה. גרמניה, 4 בספטמבר 1929.
בתעודת הביטוח מופיעים פרטי הרכב המבוטח מסוג קרייזלר, מספר רישוי: B 2698. ופרטי הפוליסה. למטה בסוף חתימת ידו של שינדלר כ״מבקש הביטוח״. בסעיף 7 מצויין כי הביטוח מכסה סכום של "Begrenzt auf RM 100,000" (מוגבל ל-100,000 רייכסמרק), סכום הכיסוי של 100,000 RM לנזקי גוף היה סכום אסטרונומי באותה עת (שווה ערך למאות אלפי דולרים במונחי כוח קנייה של היום) – בתעודה עצמה מופיע בדפוס בסעיף זה המלצת החברה המבטחת סכום הכיסוי הסטנדרטי הינו 25,000 RM בלבד. שינדלר מופיע בתעודה תחת השם Fa. Oskar Schindler, Möbelgeschäft – ״חברת אוסקר שינדלר, עסקי ריהוט״, וכתובת העסק שינדלר Hammerstr. 4 (האמרשטראסה 4), בעיר Plauen (פלאואן). כידוע שינדלר ניסה את מזלו באינספור מיזמים עסקיים בשנות ה-20 וה-30 (כולל חוות עופות מאוחר יותר, והיה שותף פעיל בעסקיו הרבים של אביו).
בשנת 1929, אוסקר שינדלר הוא צעיר בן 21 בלבד (יליד אפריל 1908) התגורר בעיר צווittאו (Svitavy) שבחבל הסודטים, אז חלק מצ'כוסלובקיה, ובעל זיקה תרבותית ועסקית עמוקה לגרמניה. את הביטוח עשה שינדלר בעיר פלאואן (Plauen) שבסקסוניה, גרמניה – עיר תעשייתית קרובה מאוד לגבול הצ'כי אשר הייתה מרכז תעשייה חשוב. באותן שנים תחביבו של שינדלר היה מרוצי אופנועים (הוא רכב על אופנוע Moto Guzzi אדום), והקרייזלר הפרטית שהחזיק באותה העת הינה עדות מרתקת לחיבתו למכוניות יוקרה בצעירותו. שנה קודם לכן, ב-1928, הוא התחתן עם אמילי פלזל. אמילי הגיעה ממשפחת חקלאים אמידה, ואוסקר, בדרכו המניפולטיבית משהו, השתמש בחלק גדול מכספי הנדוניה שלה כדי לרכוש את המכוניות היוקרתיות שלו ולממן את סגנון חייו הראוותני, מה שגרם למתחים עזים עם אביו. התאריך ספטמבר 1929 היה שיא תקופת "רפובליקת ויימאר" לפני קריסתה. פחות מחודש לאחר חתימת הטופס הזה, יתרחש השפל הכלכלי הגדול (אוקטובר 1929), שיחריב את הכלכלה הגרמנית ויוביל בסופו של דבר לעליית הנאצים לשלטון ב-1933.
בשנות ה-30 היו בבעלותו של אוסקר שינדלר (1908-1974) מספר חברות גרמניות כשהוא מחליף תדיר את מקור פרנסתו. בעקבות השפל הגדול אף הגיע לפשיטת רגל. בפרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין על ידי הגרמנים בספטמבר 1939 עבר שינדלר לקרקוב שבפולין בחיפוש אחר הזדמנויות עסקיות. באוקטובר השתלט על מפעל לייצור אמייל בזבלוצ'ה (Zablocie) הסמוכה לקרקוב, בו העסיק בשנות המלחמה כ 1200 עובדים יהודים אותם הציל ממוות. מעשה הצלה נוסף של שינדלר ואשתו היה קליטתם כפועלים של מעל ל-100 יהודים ששולחו ברכבת משא ממחנה גולשוב, הסמוך לאושוויץ. היהודים הגיעו בינואר 1945 בקרונות סגורים, לאחר מסע של מספר שבועות, לתחנת הרכבת של צוויטאו. בגלל מצבם הגופני הירוד סירבו מפעלים אחרים לקבלם. כדי לקבלם למפעלו שיחד שינדלר את מנהל תחנת הרכבת. קליטתם לעבודה נעשתה על אף שסבלו חרפת רעב וכוחם הדל לא הספיק כדי שיוכלו לשמש כפועלים. במהלך זה הציל אותם שינדלר מהשמדה בטוחה. אוסקר שינדלר הוא חסיד אומות העולם המוכר והמזוהה ביותר עם הצלת היהודים בשנות השואה עם אינספור ספרים שנכתבו אודותיו, ופרסומי קולנוע אודות סיפור הצלתו את היהודים בשואה. בשנת 1962 בעת ביקורו בישראל אמר עליו יצחק שטרן: "אחי, בשפה העברית קיימים שלושה ביטויים, שלוש דרגות: אדם, איש, אנוש. דומני שדרושה עוד דרגה: "שינדלר"".
[1] דף כתוב משני צידיו. חורי תיוק. מצב טוב מאד.
