Dokumente der Nazi-Barbarei DAS MENSCHENSCHLACHTHAUS TREBLINKADrei Millionen sterben in den Gaskammern – "בית המטבחיים של טרבלינקה – שלושה מיליון מתים בתאי הגזים", הוצאת Stern. וינה, 1946. דוח מפורט שנעשה על ידי ו. גרוסמן, על תהליך ההשמדה שביצעו הנאצים במחנה טרבלינקה. יצא בעיצומם של משפטי נירנברג במטרה להפריך לעיני כל את הכחשת הפושעים הנאצים את המעשים הנוראים שביצעו. גרמנית. נדיר.
"הדיווח הזה הוא סיפורו של מחנה ההשמדה הגרמני טרבלינקה, שהאס אס והגסטאפו כינו אותו בית המטבחיים. זהו תיעוד של פשעים איומים, אינספור רציחות… אכזריות בלתי אנושיות וצער אנושי שעשו הפשיסטים הנאצים באנשים חסרי הגנה ותמימים. השפה האנושית אינה מספיקה כדי לתאר את כל הסבל הנורא שעברו הקורבנות האומללים בשעות שבין הגעתם לקבר האחים. העולם כנראה לעולם לא יידע את מלוא היקף הפשעים שבוצעו במחנה הזה. אם מישהו היה מסוגל לרשום בפירוט את כל עדי הראייה, הוא היה ממלא ספרייה שלמה. כי האס אס והגסטאפו השתוללו בטרבלינקה ללא גבולות וללא מעצורים. הם היו ממשיכים להשתולל ללא הגבלת זמן וללא גבולות אם המחנה הזה לא היה נהרס על ידי התקוממות מאסיבית של האסירים הנואשים, שנגזר עליהם גורל…טרבלינקה חייבת להיות תזכורת ומחויבות עבור כל עמנו להילחם ללא רחמים וללא הפוגה בפשיזם על כל סוגיו. אחד-עשר מיליון האנשים שמתו במחנות הריכוז הגרמניים קוראים לנו: היו ערניים, הגשימו את מורשתנו וחסלו את שרידי הפאשיזם. מנע מהאנושות ליפול שוב לברבריות!". (מהמבוא).
גרוסמן ראיין עדי ראיה לזוועות טרבלינקה, חלקם אסירים נמלטים, וחלקם אסירים משוחררים בתום המלחמה, אשר תיארו את תהליך ההשמדה במחנה לפרטי פרטים. היו אלה אסירים שברחו ממחנה מס' 1 עם התקרב הכוחות הסובייטים ביולי 1944 אשר מסרו הצהרות מפורטות בתום המלחמה. הם סיפרו על שיטות העינויים הסאדיסטיות של הנאצים, מסרו שמות של קצינים וספרו על מעשי ההתעללות שביצעו באסירים בפרטות. כמו"כ מובאות כאן עדויות של אסירים יהודים ממחנה מס' 2 הידוע לשמצה בו שכן הקרימטוריום, ממנו כמעט לא שרדו ניצולים. (הגרמנים אסרו כל התקרבות למחנה, עוברי אורח שעברו לידו ברדיוס של קילומטר נורו במקום, ונאסר על מטוסים גרמנים לטוס מעל האזור). היה זה שטח סטרילי של רצח יומיומי. לקורבנות היהודים שהובאו במשלוחי הרכבות בנות ששים הקרונות לאזור זה לא היה שום מושג שהם דקות לפני המוות. הדוח מפרט כיצד טרבלינקה שימש הלכה למעשה למקום השמדה לכל האוכלוסייה היהודית של פולין, גרמניה, והאזורים המערביים של בלארוס בגטאות. התקבלו כאן עדויות כיצד יהודי ורשה, ראדום, צ'נסטוחובה, לובלין, ביילסטוק, גרודנה ועוד עשרות עיירות קטנות הובאו למיידנק – פועלים, בעלי מלאכה, רופאים, פרופסורים, אדריכלים, מהנדסים, אמנים, אנשי עסקים – כולם עם כל בני משפחותיהם הובלו ברכבות המוות לטרבלינקה. כמו"כ מתואר כיצד בשלב ב' של התכנית הרכבות ממערב אירופה – מצרפת, בולגריה, ואוסטריה הגיעו לטרבלינקה עמוסות ביהודים. הדוח מתאר את כל השלבים החל מהגעת היהודים למחנה, המוסיקה שהתנגנה ע"י קבוצת נגנים, בזיזת הרכוש, גזיזת השיער, שילוח הכלבים באסירים שרק הגיעו למחנה, שיטות העינויים המחרידות, והשילוח לתאי הגזים למיתה. כמו"כ מפורטות כאן הדרכים בהן ניסו הגרמנים להעלים את הראיות של הפשעים שבצעו במחנה על ידי פיצוץ תאי הגזים, הרס מבנה התחנה ומסילת הברזל.
בזמן צאתו לאור של הפרסום שלפנינו יצא הסרט התיעודי "טחנות המוות" אשר הוקלט על ידי בעלות הברית במהלך שחרור מחנות הריכוז והוצג בבית המשפט בנירנברג. העדים אותם ראיין ספקו מידע משלים לזה שהוצג בסרט.
עיצוב מרשים של הכריכה בידי BF – רכבת המוות בכניסתה למחנה ואסירים עולים בלהבות מהקרימטוריום.
53 [3] עמ'. מצב טוב מאד.
