מכתב מרטיט מאסיר מחנה סטאלאג 6 ב' בשם משה (מואיז) גרונצוויג – מספר אסיר 52.077, נשלח לאדם בשם אהרון אפשטיין ב 27/10/1941. במכתב שנכתב על גבי גלויית דואר רשמית של המחנה, מתאר הוא את הזוועות המתרחשות יום יום בקיצור נמרץ, וכותב כי המכתב עצמו עשוי לעלות לו בחייו. צרפתית.
תרגום המכתב מצרפתית: "אני כותב לך את הדברים הבאים בגילוי לב, ויודע שהדבר עלול לעלות לי בחיי. החיים כאן הם ממש לא מה שאתם חושבים. מעירים אותנו מהשינה בכל יום בשעה 4 בבוקר. מסדר הבוקר נמשך כ 5 שעות. צפיפות נוראית במיטות. אין מה לאכול. אנחנו עומדים בקור המקפיא ומחכים לפקודה. בכל יום הם רוצחים לפחות אסיר אחד. לפני חודש יצא משלוח לאושוויץ. הוגו סיפר שהם הלכו מאות קילומטרים ברגל. רבים מתו בדרך. האוקראינים משתפים איתם פעולה בשביל טובות הנאה. אם המכתב יגיע אליך תנסה לדבר עם עורך דין פולק. אולי הוא יכול לעזור. אני לא יכול לפרט יותר".
מצאנו במאגר השמות ביד ושם את השם משה גרונצוויג. על פי הנכתב שם הוא נולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1913, ונספה בשואה (לא ידוע היכן).
במחנות "סטאלאג" נאסרו במהלך מלחמת העולם השנייה מיוני 1941 ועד לאוגוסט 1944 כ־54,000 איש, ביניהם: אסירים פוליטיים, קומוניסטים ויהודים. כ־45,000 אסירים גורשו מהם למחנה ההשמדה "אושוויץ" ולמחנות ריכוז והשמדה נוספים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הקימו הצרפתים בית חולים צבאי בכמה צריפים לבנים ישנים בעיר קומפיין. שנה לאחר מכן, משנכבשה צרפת על ידי גרמניה, הפכו הגרמנים את המתקן למחנה שבויים לאסירים "עויני המשטר". החל מפברואר 1942 הועיד צו רשמי מקום ליהודים במחנה "למטרות גירוש" ו"כבני ערובה ליישום העתידי של צעדי תגמול". היהודים רוכזו בחלק מהמחנה והופרדו מהצרפתים והרוסים אשר שהו בו קודם לכן, על ידי גדרות תיל. מעל 45,000 איש – לוחמי התנגדות, יהודים, אנשי איגודים מקצועיים ואחרים – נשלחו ממחנה קומפיין וסטאלאג למחנות ריכוז וההשמדה בשטחי גרמניה הנאצית.
[1] גלויה רשמית ממחנה השבויים סטאלאג עם חותמת דיו של המחנה. כתמים. מצב טוב.
