שלשה מכתבים מוקדמים וחשובים מאת הגר"י הרצוג, שנים שונות. בשניים מהמכתבים בנוסף גם חתימת ידו של הראשון לציון הגרב"צ עוזיאל.
* מכתב מוקדם ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגר"י הרצוג מזמן שכיהן כרבה הראשי של יהדות אירלנד – תרצ"ג [1933]. המכתב בנוגע להצעת שידוך של בתו של יהודי גביר מפורסם ועשיר בדובלין – מר האריס, תחת הכותרת הבולטת: "בסוד גמור" . במכתבו מפרט הגר"י את מדותיו הטובות של אבי החתן, אך מגלה למבקשים פרט חשוב שלא ידעו: אבי החתן והחתן עצמו אינם שומרים שבת! בתי המסחר שלו פתוחים בשבת, והוא איננו מגיע להתפלל בבית הכנסת במשך ימות השנה. [2] עמודים. נייר מכתבים רשמי של הגר"י הרצוג כ"רב הראשי למדינת אירלנד החפשית דובלין".
* מכתב הזמנה היסטורי בו קורא הגר"י הרצוג לגאון רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי לבוא לישיבה חשובה בענין בנין לרבנות הראשית בירושלים . חתימות הגר"י הרצוג, והראשון לציון רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל. כ"ה ניסן תש"ו [1946]. [1] דף. נייר מכתבים רשמי של הרבנות הראשית לארץ ישראל.
* מכתב חשוב בחתימת הגר"י הרצוג לרי"מ טוקצינסקי. במכתבו מזמין אותו הגר"י לבוא להשתתף בישיבה במלון אמדורסקי: "לשם התיעצות בדבר הדרכים לטהור עיר קדשנו מהנגע של אטליזי הטרפות שהחל להתפשט בירושלים באופן מבהיל". ומחזק את דבריו ומוסיף: "כבוד היהדות וכבוד ירושלם דורשים שאף אחד מהמוזמנים לא ימנע מלהשתתף באספה זו". ז' טבת ת"ש [1940] חתימות הגר"י הרצוג, והראשון לציון רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל.
רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג [תרמ"ט – תשי"ט 1888-1959] הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. בשנים 1915 עד 1936 כיהן כרב באירלנד: 3 שנים כרבה של בלפסט, אחר כך כרבה של דבלין ומשנת 1925 כרבה הראשי של יהדות אירלנד.
מצב כללי טוב.
