תצלום ממצלמה נסתרת שנעשה בידי הצלם ג'ורג' קדיש (צבי קדושין) בו נראה יו"ר האלטסטנראט בגטו קובנה ד"ר אלחנן אלקס לצד ד"ר משה ברמן – השניים עם טלאי צהוב בבגליהם. גטו קובנה, ראשית שנות ה־40.
ד"ר אלחנן אלקס [1879-1944] רופא, פעיל ציוני ויו"ר האלטסטנראט בגטו קובנה. נולד בקלווריה שבליטא, אביו היה רב וממנו קיבל בילדותו חינוך מסורתי. ב-1923, מונה כמנהל המחלקה הפנימית בבית החולים היהודי "ביקור חולים" שבקובנה. בנוסף עבד כרופא בשגרירות הגרמנית בקובנה והיה רופאו האישי של השגריר. נחשב אחד הרופאים הטובים ביותר בליטא. אלקס היה פעיל בתנועה הציונית, בעל קשרים בתנועת הנוער החלוץ, והיה מעורב בפעילות התרבותית של הקהילה היהודית. לאחר פלישת הסובייטים לליטא ביוני 1940 השתמש בקשריו עם הממשל הסובייטי כדי להנפיק אלפי אשרות יציאה לפליטים יהודים מפולין שנמלטו לליטא בעקבות הפלישה הנאצית בספטמבר 1939. ב-24 ביוני 1941 נכבשה קובנה בידי הנאצים. למרות שדיפלוטים זרים הציעו לאלקס אשרת יציאה, הוא סירב והחליט להישאר בעיר. לבקשת רבה של העיירה שאנץ אלקס קיבל על עצמו את תפקיד יו"ר האלטסטנראט בגטו, תפקיד בו כיהן במשך כל תקופת קיומו של הגטו וזכה להערכה רבה. מועצת היהודים הפעילה מערכת שירותים ומוסדות למען אוכלוסיית הגטו, וכן קיימה קשר הדוק עם הנהגת המחתרת האנטי-נאצית שפעלה בגטו ואף הגישה סיוע ממשי לחברי המחתרת הפרטיזנים שיצאו ליערות. אלקס עמד גם בראש מצו"ק – "מרכז ציוני ויליאמפולה קובנה" שהיה ארגון על שריכז את פעולתן של התנועות הציוניות הבלתי לגאליות בגטו. ב-1944, משהתקרב הצבא האדום לקובנה, הועברו היהודים שנותרו בגטו אחרי האקציות, לשלוחה של מחנה הריכוז דכאו בקאופרינג שבבוואריה. שם מונה ד"ר אלקס כאחראי על צריף החולים, חלה בעצמו ונפטר. רעייתו מרים הועברה למחנה הריכוז שטוטהוף, שם שרדה עד שחרור המחנה.
הצלם צבי קדושין [1915-1997] תושב העיר קובנה, היה חובב צילום שהצליח לצלם בסתר ובאופן פרטי כ – 6000 תצלומים בגטו קובנה. עבודתו כטכנאי רנטגן בבית חולים צבאי גרמני העניקה לו גישה לחומרי צילום ולאמצעי פיתוח. הוא פיתח טכניקות שונות להסתרת המצלמה ולצילום בהסתר מבעד לבגדים. בתצלומיו המפורסמים נראים היהודים שרוכזו בין גדרות הגטו, יהודים עם מטלטליהם, אנשים בעבודות הכפייה, מעשי רצח, ילדים ונשים זקנות, ועוד. בחלקם נראים המצולמים כשהם מישירים מבטם למצלמה. כמו כן צילם קדושין את שילוחם של היהודים למחנות העבודה בריגה ואסטוניה ולמחנות הריכוז. קדושין החביא את תצלומיו והסתתר בעצמו לפני חיסול הגטו. הודות לכך הוא וחלק מתצלומיו שרדו. לאחר כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945 נסע מליטא לאזור הכיבוש האמריקני בגרמניה והגיע למחנה העקורים לנדסברג, שם שהה עד 1946. בלנדסברג הוסיף לתעד את החיים במחנה. בהמשך היגר לניו יורק ועבד כמהנדס מכונות וממציא. בשנת 1982 תרם לארכיון בית התפוצות חלק ניכר מהאוסף שלו, ובו כ-2,000 תשלילים שצילם בגטו קובנה בין השנים (1944–1942) וכ-1,000 תצלומים ממחנה העקורים בלנדסברג (1946–1945).
17×11 ס"מ. מצב טוב.
