Пресуда – "גזר דין" – סיפור תעמולה אנטישמי, שמציג יהודי כשליחו האכזר של משטר קומוניסטי רצחני, במטרה להציג את הדימוי של 'היהודי הבולשביקי' – אויבו של האדם הפשוט, המוציא לפועל של מדיניות הרדיפה אחרי אזרחים תמימים. סרביה, ראשית שנות ה־40. סרבית. נדיר ביותר.
העלילה סביב פאבל פטרוביץ' סמירנוב פקיד ברוסיה הצארית, בן למשפחת פועלים ענייה. חכם, ישר, חרוץ, ואידיאליסט נלהב שתומך בקומוניזם. הוא מצטרף לתנועה מחתרתית עוד בתקופת הצאר. לאחר המהפכה הקומוניסטית, סמירנוב ממשיך לשרת במסירות כמנהל ברשות המקומית. כולם מכבדים אותו – הוא מנהל הגון, חביב ומוסרי. פאבל נשאר בעבודתו גם כשאחרים ברחו מחשש לטיהורים.
מהיום שבו מתמנה קומיסר חדש במקום ראש העיר הכול משתנה. יום אחד מגיע אליו מזכיר המשרד ומודיע לו בתדהמה שסמירנוב מואשם בחתרנות נגד המהפכה ונידון להוצאה להורג! אף אחד לא מבין מדוע. גם הקומיסר בהלם. הקומיסר פונה למשטרה החשאית הסובייטית להגן על סמירנוב ומסביר שזו טעות, שסמירנוב אדם נאמן, עובד מסור וידוע כאיש ישר. אבל התשובה של הסוכנות: אין טעות, גזר הדין תקף – סמירנוב יירה. סמירנוב חוזר הביתה, שותק, שבור, יושב עם משפחתו בידיעה שזו שעתו האחרונה. ואז משאית עוצרת מול ביתו ממנה מגיח "יהודי טיפוסי" ((Један типичан Јеврејин) הנכנס ראשון ושואל: "אתה פאבל סמירנוב?", "כן." "אתה עצור. אנחנו הולכים." אשתו וילדיו מנסים לעצור אותו בבכי. היהודי דוחף אותם בגסות. והסוכן צוחק בזלזול: "ברור שהוא קונטררבולוציונר, רואים עליו." "אל תדאגו – נגן עליהם…" (בציניות מרושעת). למחרת, העיתון מדווח כי נחשפה קונספירציה נגד המשטר ו־40 איש הוצאו להורג. סמירנוב היה מהראשונים שבהם.
היהודי בסיפור מתואר כמי שמוביל את פעולת המעצרים. גס, ציני, חסר חמלה. הוא לועג לדתו של סמירנוב ואומר: "רואים עליו שהוא אויב של העם". המסר האנטישמי: היהודי מיוצג כסוכן/מוציא לפועל של הטרור הסטליניסטי. המסר הסמוי אך ברור: היהודים שולטים בחסות המשטר הקומוניסטי, והם האחראים לשפיכות הדמים של חפים מפשע. סמירנוב הוא "רוסי טהור", נאמן, מוסרי, אידיאליסט שמושמד דווקא על ידי המערכת שהוא האמין בה. היהודי הוא זה ש"חותם" את פסק הדין בפועל.
נדיר ביותר. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי WorldCat.
[4] עמ'. מצב טוב.
