גיליון השבועון האנטישמי – אמריקאי Social Justice בעריכת הכומר הקתולי האמריקאי צ'ארלס קוגלין, מאשים את היהודים כי הם פועלים להביא לסגירתו של העיתון – כותרת הגיליון: "Jews Plot to Ban Social Justice" – "מזימת היהודים לסגור את "צדק חברתי" – 30 במרץ 1942 – כחודש לפני שממשל ארצות הברית הורה על סגירתו הסופית בשל תכניו האנטישמים.
בפתח הגיליון (עמ' 3) מובאת מודעה רשמית שפרסמו "היהודים" בעיתון Jewish Survey בה הם קוראים לסגור לאלתר את הפצת השבועון Social Justice ומאשימים את העיתון בפרסום כתבות התומכות בגרמניה הנאצית ובהיותו "השופר של הגייס החמישי בארצות הברית", עקב רצף של פרסומים פרו נאצים מובהקים. בעמוד הבא מובאת תגובת המערכת לדרישה היהודית. בה נטען כי זהו מסע הכפשה חסר כל בסיס וכי היהודים משתמשים בטקטיקות ישנות לשם האינטרס האישי שלהם, וכי המזימה של "היהודים הקומוניסטים" לא תצלח. ההכחשה לא מנעה מהעיתון להכניס בגיליון זה (בעמודו האחרון) מאמר אנטישמי שכותרתו: And They Killed Christ – "והם הרגו את ישו", המביא את סיפור ישו והיהודים כפי שהוא מופיע ב"ברית החדשה" וטוען כי המניעים של היהודים שהרגו את אותו האיש לאחר שלא הצליחו להכריעו בטענותיהם, הם אותם בריונים המנסים לקבוע עובדה כיום בדרכים אלימות משום שאינם מסוגלים להתמודד עם האמת: "פגישה זו בין המשיח לבין הפרושים הסתיימה בכך שהאחרונים נטלו אבנים כדי להטיל עליו. זה תמיד היה כך. מתנגדיו של ישו פונים תחילה לשימוש בטקטיקות השטניות של מריחה, ולאחר מכן, בשימוש באבן הריסוק או בפגיון החד כדי לקיים את הטיעון שלהם" ורומז למאבק הנוכחי של היהודים בניסיונם לסגור את העיתון: "זה תמיד היה כך, זה תמיד יהיה כך".
השבועון Social Justice, הוקם בשנת 1936 על ידי הכומר הקתולי האמריקאי צ'ארלס קוגלין (Father Charles Coughlin). העיתון שיקף קו אידאולוגי שנע בין פופוליזם חברתי-שמרני לבין אנטישמיות בוטה. בשנות ה-30 המוקדמות, קוגלין נודע כתומך ברפורמות כלכליות שנועדו להגן על האדם הפשוט בתקופת השפל הגדול. הוא: תקף את הבנקים הגדולים ואת "הקפיטליזם החזירי", דרש הלאמה של המערכת הבנקאית, וקידם עקרונות של "צדק חברתי" על פי התפיסה הקתולית (Social Doctrine of the Church). בהדרגה, ובמיוחד לאחר 1936, העיתון Social Justice החל לקדם רעיונות קונספירטיביים ולאומניים, כגון פרסום של טקסטים אנטישמיים רבים, כולל קטעים שלמים מהפרוטוקולים של זקני ציון. העיתון האשים את היהודים בהשתלטות על הבנקים, התקשורת ויצירת הקומוניזם. ב-5 בדצמבר 1938, פרסם העיתון מאמר של קוגלין שכלל קטעים שהועתקו כמעט מילה במילה מנאומו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס, בו תקף את היהודים והקומוניסטים. לאחר אירועי "ליל הבדולח" בנובמבר 1938, קוגלין טען שהאלימות הנאצית נגד היהודים הייתה תגובה לרדיפת נוצרים על ידי היהודים. העיתון הביע אהדה לרעיונות הפאשיסטיים באירופה, ומפעם לפעם הפגין סימפטיה לגרמניה הנאצית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה קוגלין תקף את מדיניותו של רוזוולט ואת בריתו עם ברית המועצות, ותמך במדיניות של אי-התערבות במלחמה באירופה תוך ניסיון לשכנע שהמלחמה משרתת אינטרסים של "היהדות הבינלאומית". הצהרות אלו עוררו סערה ציבורית, ובתחילת שנות ה-40, בעקבות לחץ ציבורי וגינויים מהכנסייה הקתולית, הורה הארכיבישוף של דטרויט לקוגלין להפסיק את פעילותו הפוליטית. לאחר התערבות ממשל ארצות הברית שהחליט לשים סוף לתעמולה האנטישמית של העיתון ממשל רוזוולט הורה על סגירתו. בחודש מאי -1942, בוטל רישיון הדיוור שלו (second-class mailing permit) — מה שבעצם שיתק את הפצתו הארצית, וגרם לסגירתו בפועל, והוא חדל מלהופיע. קוגלין חזר לעסוק בענייני דת בלבד, וירד מהבמה הציבורית.
גיליון שלם. 16 עמ'. מצב טוב מאד.
