"העיר התת קרקעית של היהודים" – גיליון Ilustratia saptamanii – "תמונת השבוע" מיום 23 במרץ 1941 – כתבה אנטישמית מרכזית המציגה את הגטו היהודי "העיר התת קרקעית של היהודים" – כמקום מחבוא הכסף של היהודים לאחר שנשדד בדרכי עורמה מאומות העולם, ועל חיי היהודים "המסריחים" בגטו לובלין. ה Ilustratia saptamanii הרומני היה עיתון פרו נאצי שפרסם כתבות בגנות היהודים.
לאחר שהנאצים סגרו את היהודים בגטאות ויצרו תנאי מחיה בלתי אפשריים עבור היהודים, הם סיקרו את חיי היהודים בגטו כאילו היה זה מקומו ה"טבעי" של ה"עם הנבזה" – שיטת תעמולה שקרית ונלוזה מבית היוצר של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס. עמוד השער והכתבה המרכזית מדווחים בלעג ובמלות שטנה נגד היהודים על פשיטה של המשטרה הגרמנית בגטו לובלין שבה נמצאו סחורות מוחבאות במרתפים. בשער הגיליון הכותרת : "העיר התת קרקעית של היהודים", מופיע תצלום גדול המתואר: "יהודי שנתפס באחת ממנהרות העיר התת-קרקעית של היהודים …ירדנו במדרגות, שלוש קומות, צבע לכל הכיוונים, ועוד מדרגות, חשבנו שהדרך הזו לא תיגמר לעולם עד שנגיע לפסי המבוך הזה, 25 מטר מתחת לגטו, בעיר התת-קרקעית של היהודים…" (ציטוט מתוך הדוח של חיילי האס אס שפשטו על הגטו).
בעמודי הפנים כתבה גדולה שכותרתה: "העיר מתחת לאדמה – ביקור בגטו" נכתב בלעג על הגטו היהודי המסריח ממנו יצאו היהודים להשתלט על הכלכלה העולמית: "גֶטוֹ! כולם רואים לנגד עיניהם שכונה עם רחובות מעוותים ומלוכלכים, בתים הרוסים, ילדים בסחבות, עם פרצופים שמנוניים ומשוטטים פה ושם, גברים עם זקן ופאות, הולכים כמו נמלים, עושים עסקים בתנועות ידיים, ברחוב המלוכלך. חנויות קטנות, שבהן אתה יכול להשיג הכל, ממסמר לאופניים, מקופסה לגלגל מכונית וכו', שכונה שהציוויליזציה לא יכלה לחדור אליה.
מהגטאות הללו יצאו רבים לעולם, עשו עסקים ואספו כסף, הפכו למגדלים שדיכאו מיליוני אנשים, שניהלו את ענייני המדינה באותה ערמומיות, מאחורי הקלעים ,
שהיו מובילי החברה, ששלטו בתרבות וכמובן שכחו לגמרי מאיפה התחילו פעם; הם נטמעו כדי להיות מסוגלים לעבוד טוב יותר להשגת היעדים הבינלאומיים שלהם. כיום עדיין כמעט בכל אירופה נבנות חומות עץ סביב השכונות היהודיות, הסוגרות את הגטאות.
כמה עיתונאים ביקרו בגטו כזה בעיר פולנית. מה שנראה לנו מאוד מוזר בהתחלה היו הדליים, שאצלנו זה משהו יוצא דופן, אבל בשכונות האלה בלי ביוב זה משהו מוכר. רצינו לבקר באחד הבתים שעמדו בשורה לאורך הרחוב, כדי שנוכל לתת לקוראים, לפחות באמצעות צילומים, מבט קצר על אורח החיים כאן. מהדלת, לעומת זאת, ויתרנו על ללכת רחוק יותר. ריח בלתי נסבל מילא את החדר, שבו אדם הלך לישון לבוש, אשתו וילדיו הביטו בנו באדישות. שוטטנו הלאה בגטו והתיאבון נעלם; קניות נעשו על המדרכות; הלקוחות היו שמים יד על הבשר מהסל, הופכים אותו ואם לא אהבו, היו זורקים אותו בחזרה, עד שלקוח אחר לקח אותו הביתה, ליהנות ממנו כמובן בהנאה רבה. זה ספציפי לגטאות שבכל מקום הם עושים עסקים, מוכרים וקונים כדי למכור שוב, ממש הכל, אוכל, כלים, ביגוד וכו'. כי ראינו הכל…".
הכותב ממשיך ומתאר על פי דוחות כתב האס אס כיצד נמצאו סחורות ומטבעות במנהרת היהודים בעומק הגטו: "…בעוד כמה דקות אנחנו יוצאים עם יחידה לגטו. זה היה לילה. אנחנו עוצרים מול אחד הבתים, שעברנו על פניו באדישות במהלך היום. איזה סוד אפשר להסתיר כאן? היהודי החשוד נצטווה להוליך אותנו למקום. אנחנו נכנסים. מבוך תת קרקעי נפתח לפנינו. אנחנו יורדים מדרגות, שלוש מדרגות, שלוש קומות, ושוב מדרגות, אנחנו חושבים שלנתיב הזה אין סוף. רק היהודי יודע לאן הוא לוקח אותנו, הדרך עלולה להיות מסוכנת. אבל השוטר הכיר מקרים כאלה בעבר, דמותו מלמדת על מתח, אך מלאת ביטחון ונחישות. אנחנו הולכים אחריו, 25 מ'. מתחת לגטו הגענו לבסוף לעיר המחתרת של היהודים.
כשהם שומעים צעדים, הם מפסיקים את עבודתם בפחד: הם היו עסוקים במיון כמה מטבעות סודיות, שנצברו… לעתות צרה, כמובן. לפנינו כמויות אדירות של בדים, תיקים עם מאכלים שונים, מגפיים. הם מרימים את ידיהם למעלה, על זרועם הימנית סרט הזרוע עם מגן דוד, סימן "העם הנבחר". הצלחנו לגלות את אחד המחסנים הגדולים בגטו… מתוך פתח בחומה המושחרת מופיע ראשו של יהודי בעל המראה האמיתי של אחשוורוש. לבסוף הסתיימה הבדיקה. האשמים נאלצים להעביר את הסחורה המאוחסנת אל פני השטח בעצמם. הם נושמים בחוזקה והזיעה ניגרת להם על המצח; אנו עולים במדרגות, כולנו עוזבים את הגטו, צופים כמובן בעיניים הסקרניות והמבוהלות מאחורי החלונות המלוכלכים והכהים. ואנחנו חושבים: כך חיים "בניו הנבחרים" של השם בעוני על פני השטח, ובמרתפים ובמנהרות כמויות אדירות של סחורה נסתרת…".
הכתבה מלווה בתצלומים המתעדים את האופן בו נתפסו היהודים בידי אנשי האס אס – יהודים נכנעים בהרמת ידיים, יהודי המתואר בכתבה כ"עכבר" יוצא ממחילה לצד שק של תפוחי אדמה, מוביל דליי מים יהודי בגטו והכיתוב הלעגני: "זה היה משהו מוזר עבורנו, אבל בשכונות האלה ללא ביוב זה משהו מוכר", מופיע תצלום של יהודים בודקים סחורה בשוק והכיתוב: "קניות נעשו על המדרכה. הלקוחות שמים את היד על הבשר בסלסילה, הופכים אותו ואם זה לא מוצא חן בעיניהם הם זורקים אותו", מופיע תצלום של חיילים נאצים מובילים יהודים החוצה מהמנהרה והכיתוב: "האשמים נאלצים להעביר את הסחורה בעצמם על פני השטח", מופיע תצלום של אם ובנה היהודים בביתם והתיאור: "מהדלת, אבל ויתרנו מלהכנס פנימה, ריח מסריח ממלא את החדר בו ישן הגבר בלבוש, אשתו וילדיו צפו בנו…".
בגיליון, כתבות נוספות על נשות האס אס במדים, מינכן – העיר הנאציונל סוציאליסטית, הגזעים האירופאים, קולנוע, ועוד.
יש לציין כי האירוע המדווח התרחש ב 4 בדצמבר 1940 כשלושה חודשים קודם פרסום הכתבה בגיליון זה. הוא פורסם לראשונה בעיתון הגרמני הנאצי Berliner Illustrierte Zeitung ב 5 בדצמבר תחת הכותרת: "עיר מתחת לעיר בגטו לובלין" בו פורסמה הפשיטה של משטרת הגסטפו על מנהרת הגטו. באותו גיליון גרמני פורסמו לראשונה אותן תמונות של יהודי הגטו כפי שהתפרסמו כאן. (הגיליון הגרמני מופיע בתצוגת הקבע במוזאון יד ושם).
24 עמ'. גיליון שלם. סימן קיפול במרכז. שדרה מחוזקת בנייר דבק. מצב טוב.
