גלויה שנשלחה מברלין לירושלים מהסופר המתרגם והפילוסוף יוסף הלר בה הוא מבקש סיוע לעלות לארץ ישראל, מהממוען ד"ר ינוביץ. במכתבו מספר הלר על תנאי החיים בברלין שהשתנו לרעה (זמן קצר לאחר עליית היטלר לשלטון) ברלין, 20 במאי, 1933.
במכתבו כותב הלר כי הוא מקווה להשיג רישיון עליה לארץ ישראל בזמן הקרוב "ולהסתדר" שם באיזה אופן שהוא, ומוסיף: "כידוע לך נשתנו תנאי החיים כאן לרעה במובן החמרי ויש בשבילי גם סכנה של בטלה מוכרחת והתנוונות רוחנית", ומתאר את הקשיים העומדים בפניו בנסותו לעלות ארצה: "העלייה קשה לי ביחוד מפני שלא עלה בידי להשתחרר מן הפספורט הרוסי-סובייטי שהבאתי איתי לכאן כשיצאתי לפני עשר שנים מרוסיה, ושהוא לי תמיד כספחת ממארת), ומבקש את עזרתו של ד"ר ינוביץ בענין קבלת רשיון כניסה לארץ ישראל "שיש בזה מעין מצות פדיון שבויים", ומברכו בברכת חג שמח (היום בו נכתב המכתב היה ל"ג בעומר, ואולי הכוונה לחג השבועות הקרב).
יוסף אליהו הלר [1888-1957] סופר, מתרגם, עורך ומרצה. התמחה בפילוסופיה בכלל ובהגות יהודית בפרט. כמו כן עסק בהיסטוריה של הציונות ובשפה העברית. עקר לגרמניה מפוניבז' בשנת 1920 ולמד באוניברסיטת ברלין ובהמשך באוניברסיטת היידלברג והשיג תואר דוקטורט בפילוסופיה ובמשפטים. הלר השתתף בכתיבת אנציקלופדיה יודאיקה בגרמנית עד שהעבודה זו נעצרה על ידי הממשל הנאצי. תחת השלטון הנאצי הוא מצא עצמו ללא עבודה והחל ללמוד עברית. כמורה לעברית פגש בין תלמידותיו את פרדריקה שרלוטה הנדל, בתו של מבקר התיאטרון והסופר היהודי-אוסטרי וילי הנדל, השניים נישאו בשנת 1936. ב-1938 הצליח הלר להימלט עם משפחתו מגרמניה הנאצית והתיישב בלונדון. משהגיע לאנגליה לא הותר לו לעבוד על אדמתה בשל אזרחותו הרוסית – ברית המועצות בתקופה זו צידדה בעד הנאצים (פרט שעיכב בעדו מלעזוב את גרמניה מלכתחילה כמפורט בגלויה שלפנינו) ולכן נחשב הלר לתושב זר עוין (Enemy Alien). ביוני 1941, כשנפתחה החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה והרוסים והנאצים הפכו לאויבים, האזרחות הרוסית שלו כבר לא הייתה לו למכשול והותר לו לעבוד והוא החל ללמד רוסית בבית הספר למבוגרים מרי ווארד סנטר. לאחר המלחמה קיבל הלר אזרחות בריטית. ביושבו בלונדון שימש הלר כמזכיר לענייני ספרות (Literary Secretary) של הפדרציה הציונית של בריטניה הגדולה ואירלנד ופרסם חוברות בענייני יהדות וציונות מטעם הפדרציה. במהלך השנים פרסם הלר מאמרים בכתבי עת שונים בתוכם הג'ואיש כרוניקל, השילוח, הדואר והעולם. בנוסף, לאחר תום המלחמה, החל הלר ללמד ב-Jews' College, בית הספר ללימודי יהדות של לונדון, ובין השנים 1953 — 1949 הרצה במחלקה העברית של היוניברסיטי קולג' לונדון. בשנת 1957 נפצע ברגלו בתאונת דרכים ואושפז בבית חולים בלונדון, שם נפטר כעבור עשרה ימים ב-13 באפריל 1957 בעקבות קריש דם שחדר לריאותיו.
[1] גלויה. חורי תיוק. מצב טוב.
