The Decay of Czarism: The Beiliss Trial – "דעיכת הצאריזם: משפט בייליס", מאת Alexander B. Tager- פרסום מוקדם בפרשת בייליס עם גילויים חדשים שמקורם במסמכים מקוריים מתקופת שלטון הצארים ברוסיה בצל רדיפות היהודים בידי הנאצים בזמן פרסום הספר. הוצאת The Jewish Publication Society of America, פילדלפיה 1935 – מהדורה אנגלית ראשונה.
דוח היסטורי מעמיק על אודות אחד המקרים האנטישמיים החמורים ביותר בראשית המאה ה־20 – משפט בייליס (Beiliss Trial) ועל שקיעת שלטון הצארים ברוסיה שבאה בעקבותיו. הספר מבוסס על הארכיונים הסודיים של ממשלת רוסיה שנפתחו לאחר המהפכה. הוא מביא ראיות דוקומנטריות ששופכות אור חדש על משפט בייליס. הספר תורגם מאת המחבר מרוסית לאנגלית לראשונה בפרסום זה. מדובר בעבודה מחקרית מהימנה ומקיפה אשר בנוסף לתיאור פרטי הפרטים של המשפט, חושפת את מנגנוני התעמולה, השחיתות והרדיפה הפוליטית של משטר הצאר ניקולאי השני בשנותיו האחרונות.
משפטו של מנחם מנדל בייליס, יהודי שהואשם על לא עוול בכפו ברצח פולחני של ילד נוצרי בקייב בשנת 1911, שימש נקודת שיא בגל אנטישמיות ממוסדת ברוסיה. אף שמדובר היה בעלילה שקרית מובהקת, השלטונות פעלו כדי להרשיעו בכל מחיר – אך בייליס זוכה לבסוף בשנת 1913 לאחר משפט דרמטי.
הספר נחשב לאחת העבודות החשובות הראשונות שניתחו את המשפט כסימפטום פוליטי לשקיעת הצאריזם ולא רק כעלילת דם מובהקת. תיעוד מוקדם, עשיר ומקורות נדירים לתולדות האנטישמיות ברוסיה.
הכותב מתייחס לזמנים הטרופים בהם נכתב הספר: "ספר זה נכתב זמן רב לפני עלייתם של הלאומנים-סוציאליסטים (הנאצים) לשלטון בגרמניה, אשר הביאה גל של מעשי אלימות, ברוטליות והשפלות על האוכלוסייה היהודית בגרמניה. לחוקרי ההיסטוריה המודרנית נראה כי חיסולו האלים של הצאריזם הרוסי סימל גם את סוף האנטישמיות המיליטנטית כמדיניות ממשלתית ואת ביטול ההגבלות החוקיות נגד היהודים. עם זאת, אירועים גרמניים אחרונים הוכיחו כי מסקנות אלו היו מוקדמות מדי. נראה כי תנועות ריאקציונריות במדינות שונות מתחזקות ועולות, והן מלוות על ידי בת הלוויין הבלתי נפרדת שלהן, האנטישמיות המיליטנטית והמעוררת הפוגרומים. שנאת יהודים ורדיפות יהודים מועלות על ידי הנאצים בגרמניה למישור של דוקטרינה ממלכתית ושל יסודות הממשלה, אפילו במידה רבה יותר מאשר ברוסיה הצארית. זמן קצר לאחר מינויו של היטלר לקנצלר גרמניה, אחד הביוגרפים שלו הזהיר את כל מי שחושב שהעוינות כלפי יהודים היא רק מאפיין זמני וחולף בתוכנית הנאצית, כי הם טועים, וכי הנאציזם אינו עוין יהודים רק ברגע זה, אלא תמיד ימשיך להיות כזה". הוא משווה את נאומיהם של התועמלנים הנאצים עם נאומיהם של הראקציונרים בתקופת פרשת בייליס, ומצביע על קוי דמיון זהים לחלוטין של שנאת יהודים. ומוסיף כי אין מה להשוות את התפרצויות הזעם כלפי היהודים בגרמניה הנאצית של שנות השלושים עם אלו של רוסיה הצארית, ההתפרצויות בגרמניה הנאצית חמורות מהן בהרבה.
ב-20 במרץ 1911, גופתו של אנדריי יוסטשינסקי התגלתה על ידי ילדים במערה בפאתי קייב. ב-21 ביולי, מנדל בייליס, עובד צנוע של מפעל לבנים, נעצר והוגש נגדו כתב אישום ברצח. ב-28 באוקטובר 1913, זיכה חבר המושבעים את בייליס. משפט בייליס (1913) היה אחד המקרים האנטישמיים הבולטים בראשית המאה ה־20, וביטוי חריף למשבר המוסרי והפוליטי של רוסיה הצארית ערב התפוררותה. מנחם מנדל בייליס, פועל יהודי מקייב, הואשם על לא עוול בכפו ברצח פולחני של ילד נוצרי – עלילה שהוזנה על ידי כוחות ריאקציונריים במשטר הצארי ונועדה להסית את ההמונים נגד היהודים. חרף הלחצים הפוליטיים והקמפיין האנטישמי הנרחב, המשפט הסתיים בזיכויו של בייליס – הישג נדיר לאמת בתקופה של רדיפה ממסדית. הפרשה עוררה הד בינלאומי רחב, חשפה את עומק השחיתות האידאולוגית של השלטון הרוסי, והפכה לסמל לחשיבותה של התנגדות מוסרית ונחישות ציבורית מול עיוותי הדין.
XXI, 297 [1] עמ'. כריכה קשה עם מעטפת הנייר המקורית. קרעים קלים במעטפת הנייר. מצב טוב.
