Mit offenen Augen durch Belgien – דרך בלגיה בעיניים פקוחות – חוברת תעמולה גרמנית במסווה של מדריך לתייר לאחר כיבושה של בלגיה בידי הנאצים – הטוענת כי אופיה הטבעי וההיסטורי של בלגיה הוא יותר "גרמני" מאשר "צרפתי", וכי גרמניותה של בלגיה היא למעשה חזרה למקור האמיתי שלה. הוצאת Druckerei, Steenlandt – מחלקת התעמולה של בלגיה אצל המפקד הצבאי לבלגיה וצפון צרפת, בריסל תחת הכיבוש הגרמני, סביב 1941 – מהדורה ראשונה, גרמנית.
חוברת תעמולה במסווה של מדריך תיירות, המתאר עבור ה"תייר" את בלגיה כארץ גרמנית על פי ההיסטוריה והווה שלה, על מנת להציג מצג שווא כי כיבושה של בלגיה בידי הגרמנים הוא לא אקט כוחני בלתי מוסרי, אלא הוא חזרתה של הארץ למקורות הגרמנים האמיתיים שלה, וכי חזרתה של בלגיה למקורותיה הגרמנים הינו חלק חשוב בעיצובה מחדש של אירופה. החוברת כולה כתובה בשפה הגרמנית במכוון (ראה להלן). המדריך עוסק בהכרת הארץ מבחינה גאוגרפית, היסטורית ותרבותית, מלווה במפות ובתרשימים שונים כאשר בתיאורים הנלווים למפות הוא מדגיש את "גרמניותה" של הארץ. כך למשל בתיאור הגבולות: "לארץ גבול בין גרמניה למערב עם היסטוריה רבת אירועים, מדינה שחשובה כלכלית ופוליטית לעיצוב מחדש של אירופה…" . עוד נטען כי בלגיה עשירה בתעשיית פחם משום ש"המדינות הגדולות גרמניה וצרפת העדיפו התפתחות זו" וכי עדין היא אינה יכולה להשתוות לכמות יצור הפחם ברייך הגרמני המייצר פי 7 פחם, וכן משווה תדיר את בלגיה לגרמניה, כך למשל: "עם שטח של 30,000 מ"ר בלגיה אינה גדולה בהרבה ממחוז הריין והיא כ 1/20 מגודלו של הרייך הגרמני… יותר מ – 8 מיליון חיים בבלגיה. צפיפות האוכלוסין גבוהה במידה ניכרת מאשר בגרמניה".
כשהמדריך עובר לתאר אתרים חשובים שכדאי לבקר בהם בוחר דוקא אתרים שהינם "מעוזות הרוזנים הפלמיים" ומציין את עובדת היותם בעלי היסטוריה "פלמית" המזוהה את התנועה הלאומית שהתנגדה לשלטון צרפת. בסופו של פרק זה כותב המדריך: "אנחנו פוסעים על האדמה ספוגת הדם של אותם גדודים מתנדבים צעירים שהסתערו כאן עם שמה של גרמניה בשפתותיהם, גיבורי מלחמת העולם הראשונה הותירו לנו מורשת מחייבת. אנחנו ננצח היום בקרב שהם לא יכלו לנצח אז".
המדריך משכתב מחדש את ההיסטוריה העתיקה של בלגיה ומתאר אותה כהיסטוריה של האומה הגרמנית, באופן שלאחר שהשלטון הרומי לא היה יציב, היו אלה השבטים הגרמנים הקדומים, ובעיקר הפרנקים אשר שמרו על האופי הגרמני של הארץ, וכי המנזרים החשובים ביותר בבלגיה הוקמו בתקופת הקיסר הפרנקי קרל בשנת 800 לספירה. "בכל מקום אנו פוגשים את היצירות המפוארות של האמנות הגותית".
פרק מיוחד במדריך עוסק בדרישה לחזור לדבר גרמנית בבלגיה ולהפסיק לדבר בשפה הצרפתית. המדריך כותב כי "ממלכת בלגיה החדשה עד מלחמת העולם היתה מבריקה מבחוץ, אבל היא הכילה הרבה חיידקים לא בריאים, הבעיה הבוערת ביותר היתה שאלת האתניות והשפה. פרק מיוחד בספרנו הקטן מספר כיצד נראו הדברים ב"מדינה דמוקרטית חופשית" הנשלטת כולה בהשפעה צרפתית". נטען כאן כי הקמתה של מדינת בלגיה נפרדת על ידי ריסוקה של הולנד היה תכסיס של הדיפלומטיה הצרפתית, כאשר בשנת 1830 הוכרז על הצרפתית כעל השפה הרשמית היחידה בבלגיה, ובכך הכריחו את 250,000 הגרמנים שחיו בה לאמץ את השפה הצרפתית הזרה להם, ונאלצו לדבר בשפת האם שלהם הגרמנית רק בבתיהם פנימה. "שפתם דוכאה, תרבותם וזהותם הלאומית נמחקה" . וכך נכתב: "הגרמנים ממש לא צריכים להתבייש בשפתם הגרמנית, למעשה היא הרבה יותר יפה ועשירה מצרפתית, ומדוברת הרבה יותר מצרפתית, לא רק באירופה אלא בכל העולם…" וכבכול חוברת תעמולה נאצית אי אפשר שלא להזכיר את היהודים, וכך נכתב באותו פרק: "היהודים מרוסיה ועד ספרד זיהו מבעוד מועד שזה הרבה יותר מתאים להבנה… בתקשורת הבינלאומית שלהם הם משתמשים בשפה הגרמנית, האם עלינו כבעליה של השפה הזו ליפול מאחוריהם? האמונה הרווחת שבלגיה היא מדינה דוברת צרפתית היא טעות גדולה… קל מאוד להסתדר עם השפה הגרמנית בבריסל…זכרו חברים שהשפה הצרפתית שמשה במדינה זו כדי להילחם בגרמניה, זכור ששפת האם הגרמנית שלך היא הרכוש היפה ביותר שלך, לכן אל תדבר צרפתית אלא אם כן זה הכרחי לחלוטין ומסיים: Lasst "man" franzosisch sprechen, wir sprechen deutsch" – "חדלו לדבר צרפתית, אנחנו מדברים גרמנית!".
לקראת הסוף המדריך מזמין את התייר והמבקר לבוא ולהתארח ב"בית החיילים" על מנת לספוג את האוירה המתאימה, "איפה אתה שר בשמחה שירים גרמנים, איפה אתה פוגש חברים שוב? איפה אתה יכול לעשות משהו למען האנשים שלך? אנו מזמינים אתכם באהבה: בואו לבקר אותנו בבית החיילים!"
32 עמ'. 17 ס"מ. כתמים בכריכה. מצב טוב.
