קול ציון הלוחמת תחנת השדור של הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל – הודעה אשר שודרה ביום ד' כ"ה תמוז תש"ו 14 ביולי 1947 – יומיים לאחר פיצוץ מלון המלך דוד בידי אנשי האצ"ל. כרזה נדירה בה טוען ארגון האצ"ל כי התריע במספר דרכים לפני פיצוץ המלון, וכי הוא מביע צער אך ורק על היהודים שנהרגו שלא בכוונה בפיצוץ, ואלו הבריטים הם האשמים הישירים במותם של הקרבנות הבריטים והערבים משום שלא שעו לאזהרות האצ"ל המפורשות שנשלחו קודם הפיצוץ.
לאחר שלשכת המודיעין של הממשלה הבריטית פרסמה הודעה על פיה לא ניתנו כל התראות לפני פעולת פיצוץ המלון יצא האצ"ל בתגובה בכרוז שלפנינו. אנשי הארגון טוענים בכרוז כי חצי שעה לפני הפיצוץ נתנו שלוש אזהרות טלפוניות למרכז הטלפונים של המלון, וכן למערכת העיתון "פאלסטין פוסט" ולקונסוליה הצרפתית. עוד הם טוענים כי חומרי הנפץ הוכנסו לבנין תוך כדי קרב מול העמדה הבריטית אשר ידעה על המתקפה חצי שעה לפני הפיצוץ. האזהרות נתנו אפשרות לפנות לחלוטין את הבנין המותקף מעובדיו ודייריו, והעובדה כי הפינוי לא בוצע, הינה אשמת הבריטים בלבד. עוד מתייחס הכרוז לעובדה כי פרסם בהודעה הקודמת כי הוא מתאבל על הקרבנות היהודים בלבד, ומטרת ההתקפה היתה "החרבת האובייקט עצמו" בלבד, הבריטים מצידם לא התאבלו על ששת מיליוני היהודים "שנרצחו באשמתם בזמן המלחמה… הם לא התאבלו על "סטרומה" ועל "פאטריה", הם לא התאבלו על מאות היהודים שנרצחו בפולין מפני שהבריטים לא הכניסום למולדת השדודה", וחוזרים להדגיש כי רק על הקורבנות היהודים הם, אנשי האצ"ל מתאבלים.
פיצוץ מלון המלך דוד היה פיגוע תופת שבוצע על ידי אנשי האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל ב-22 ביולי 1946 (כ"ג בתמוז ה'תש"ו), לאחר "השבת השחורה". האצ"ל פוצץ את האגף הדרומי של מלון המלך דוד, שבו שכנה המפקדה הצבאית של שלטון המנדט הבריטי ובו שהו אנשי מנהל של השלטון המנדטורי. בפיצוץ נהרגו כ-91 אנשים, רובם ערבים ובריטים, וכן 17 יהודים. כ-45 אנשים נפצעו. השאלה האם נתנה אזהרה טרם ביצוע הפיצוץ ובאיזה אופן נתנה הינה בגדר תעלומה היסטורית שלא נפתרה עד היום. על פי המקובל האצ"ל פעל למסירת הודעה טלפונית על הפיצוץ כפי שנטען בכרוז שלפנינו, אך הבריטים היו למעשה אלה שלא שעו לאזהרות. לפי טענה אחת היינריך ריינהולד, סוכן בריטי שפעל בשורות האצ"ל והיה שותף לביצוע הפעולה, לא הספיק להעביר בזמן אזהרה למפעיליו אודות ההתקפה הצפויה על המלון, והללו העדיפו שלא לפעול כל עוד לא הגיעה התרעה מפורשת. בשעה 12:10 הודיע הארגון על הטמנת הפצצות למרכזיית המלון, למערכת העיתון "פלסטיין פוסט" ואף לקונסוליה הצרפתית הסמוכה, שעובדיה פתחו את חלונות הבניין על מנת שלא יתנפצו מהדף הפיצוץ הצפוי. הנהלת המלון החליטה לפנות את המלון מאורחיו חוץ מאלה ששהו באגף הדרומי בו קבעו הבריטים את מושבם. הממשלה הבריטית טענה שההודעה התקבלה "לא על ידי מי שהדרג שלו איפשר לגרום לפינוי המלון". על פי אחת העדויות, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, ג'ון שו, הגיב על ההודעה: "אני נמצא כאן לא כדי לקבל פקודות מאת היהודים; אני נותן להם פקודות". שו, מצדו, טען כי "שום אזהרה לא נמסרה לי או למישהו אחר בבניין. אפילו נניח שקיבלתי, לא הייתי יכול לפנות את האנשים בזמן שעמד לרשותי". בשעת הפיצוץ התקיימה בלשכתו ישיבה של כל מנהלי המחלקות.
גודל: 40×26 ס"מ. סימן קיפול. מצב טוב מאד.
