L'enfer de Breendonck – souvenirs vecus – הגהנום של ברינדוק – מזכרות מהחיים שהיו, מאת אסיר המחנה Frans Fischer הוצאת Labor בריסל, 1944 – מהדורה ראשונה. עותק עם הקדשת המחבר. צרפתית.
עדות מפורטת של אסיר ששהה במחנה ברנדונק במשך ארבעה חודשים, הספר יצא לאור ב 1944 מיד לאחר שחרור בלגיה והינו מן העדויות הראשונות שהתפרסמו מאת אסיר ששהה במחנה ברנדונק. בספרו תיאור מזעזע של התנאים האכזריים והזוועות שהוא וחבריו האסירים ספגו במחנה. בפעם הראשונה מתעד אסיר לעולם הגדול את המבנה ואת סדר היום האכזרי במבצר שהפך למחנה מוות נאצי, הוא כותב על הרעב והצמא המתמידים, על אבוד תחושת הזמן, היחס האכזרי שקיבלו היהודים יותר מיתר האסירים, המכות והעינויים, התנאים האיומים בצינוק שבמחנה, וההוצאות להורג שביצעו שומרי האס-אס. כמו"כ הוא מתאר את החוסן והאומץ של האסירים, שמצאו דרכים לתמוך זה בזה ולהתנגד לשוביהם.
ברנדונק שמש לפני פרוץ המלחמה כבסיס צבאי מבוצר של הצבא הבלגי בין הערים אנטוורפן ובריסל שבבלגיה. בזמן הכיבוש הגרמני בבלגיה במלחמת העולם השנייה שמש כמחנה מעצר, שבו נכלאו גם יהודים מקהילת בלגיה. ב-20 בספטמבר 1940 הגיעו האסירים הראשונים למבצר. נכלאו בו קומוניסטים בלגיים, אנשי מחתרת, בני ערובה שנתפסו על ידי הגרמנים, יהודים מקהילת בלגיה וגם פושעים פליליים. בשנה הראשונה לקיום המחנה היו היהודים כמחצית אוכלוסיית האסירים בו. הם הוחזקו בו בהפרדה מן האסירים האחרים. בין השאר נכלאו במבצר הרב שלמה אולמן, הרב הראשי לקהילת יהודי בלגיה, וראשי איגוד יהודי בלגיה. האסירים שהו במבצר בממוצע כשלושה חודשים לפני שנשלחו למחנות ריכוז בגרמניה, אוסטריה ופולין. האסירים סבלו מתנאי חיים קשים, הרעבה, מניעת טיפול רפואי ויחס אכזרי מצד סגל המחנה, והם הועבדו בעבודות כפייה. הגרמנים גם קיימו במבצר חקירות, עינויים והוצאות להורג בתלייה. במחנה נחקרו אסירים פוליטים שונים תחת עינויים קשים. המפקד הגרמני הראשון של המבצר, פיליפ שמיט, הועמד לדין בבלגיה ב-1949, הורשע, נדון למוות והוצא להורג ב-1950.
156 עמ'. כתמים קלים בכריכה. כתמים בחלק העליון של דף השער ובמספר דפים ראשונים. מצב טוב.
