L'INFERNO DI MAUTHAUSEN – הגהנום של מאוטהאוזן (איך מתו 5000 מגורשים) – סיפורו המזעזע של האסיר האיטלקי ולוחם ההתנגדות ג'ינו ולנזאנו על העינויים הבלתי נתפסים שחוו הוא וחבריו במחנה מאוטהאוזן. פורסם מיד עם תום המלחמה, בעוד הזיכרונות הקשים עודם טריים והכאב מהדהד. הוצאת S.A.N. טורינו (איטליה), 1945- מהדורה ראשונה – עותק מוקדש וחתום בידי המחבר.
המחבר, יליד 1920 שהה לפני המלחמה בטורינו, והיה קצין תעופה בצבא האיטלקי. ב 20 באוקטובר נודע לו שהמשטרה הרפובליקנית קבלה מרומא פקודה לעצור את כל החשודים האנטי פשיסטים ושגם שמו מופיע ברשימה. הוא מיהר לעזוב את רומא וחבר לקבוצת פרטיזנים לזמן קצר. בדרכו לנפולי נעצר על ידי אנשי האס אס ביחד עם אחיו. הוא נלקח לחקירה בכלא מקומי, ולאחר מכן כעבור כחודש וחצי נלקח ביחד עם אחיו ואסירים נוספים בקרונות בקר למחנה דכאו בגרמניה. לאחר שהיה של זמן קצר בדכאו הוא הועבר למאוטהוזן. שם נתקל לראשונה במראה המחריד של אסירים מוזלמנים. "הם נראו כמו שלדים מהלכים, פניהם לא היו יותר מאשר גולגולת מחוסה בעור כהה… כששאלנו מי אלו אותם אסירים השיבו לנו כי הם היו איטלקים כמונו שגורשו מהמולדת לאחר ה 8 בספטמבר". הוא הסתיר מהנאצים את עברו כקצין תעופה משום שידע כי הוא עשוי לעבור עינויים קשים אם הדבר יוודע לנאצים. מכאן הוא מתאר באריכות את מסכת העינויים שעבר במחנה – מכות השוט שחטף מדי יום בעבודות כפייה, הרציחות ההמוניות שלהן היה עד, אינספור הפעמים שניצל ממוות, סבלם של היהודים במחנה כיצד הם "נזרקו עירומים בשלג, מוכים בדם, ביסורי רעב…". בשלב מסויים הנאצים העבירו אותו לעבודה במחצבה הידועה לשמצה במחנה. בספר, תיאורים קשים של הזוועות והעינויים שעברו הוא וחבריו האסירים במחצבה. כעבור כמעט חודש במחצבה הוא התמוטט ונלקח לבית חולים. לאחר טיפול קצר בבית חולים הוא הוחזר לעבוד במחצבה ובאפיסת כוחות המשיך לעבוד עוד ארבעה חודשים! זאת בזמן שאסיר ממוצע לא שרד במחצבה יותר מימים בודדים. "טיפסנו מאה שמונים ושש מדרגות , ואז עוד שמונה מאות מטרים של טיפוס מעייף, וזה בערך עשרים פעם ביום!" הוא מתאר – "במשך ארבעה חודשים איבדתי את כל השרירים מרוב רזון… עבדנו יחפים… אלו שנפלו מרוב כאבים בכפות הרגליים נאלצו לקום ממכות קטלניות…". לאחר ארבעה חודשים במחצבה הוא קיבל סטטוס של "עובד קבוע" במחנה והועבר לעבודה רגילה במפעל מטוסים שהיה ממוקם במרחק כמה קילומטרים מהמחנה. ג'ינו הצליח לשרוד במחנה עד השחרור בידי כוחות הברית. הוא מתאר כיצד ככל שבעלות הברית התקרבו כך הגבירו הנאצים את הרציחות בגז וביריה באסירים. מתוך כ 6000 איטלקים שהובאו למאוטהאוזן שרדו 340 בלבד, ומתוכם מאה בלבד היו מסוגלים ללכת על רגליהם. בימי השחרור נכנס ג'ינו למפקדת הנאצים במחנה, ובדק את הפנקסים בהם רשמו את שמות האסירים ומצא פרטים רבים אודות האופן בו נרצחו רבים מאיטלקים שהכיר עוד מלפני המלחמה. ב 21 במאי הוא הועבר באמצעות משאית של הצלב האדום לשוויץ. בשנים שלאחר המלחמה התפרסם ג'ינו כנהג מרוצים מצליח אשר השתתף ב-39 מירוצים בין 1947 ל-1955.
הספר מלווה בתצלומים קשים של אסירים במצב גופני מחריד, אסירים שנספו, ומראות מהמחנה.
נדיר. שלוש רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat.
118 [1] עמ'. כריכה מקורית עם מעטפת הנייר המקורית המאוירת. מצב טוב מאד.
