DE HEL VAN BRAMSCHE DOOR HANS DE LA RIVE BOX – "הגיהנום של ברמשה" – עדות מצמררת מאת הנס דה לה ריב בוקס, אסיר הולנדי שגורש למחנה בשנת 1944. תיאור מצמרר של חודשים ארוכים בין חיים למוות. הוצאת F.G. KROONDER, בוסום (הולנד), 1945 – מהדורה ראשונה. הולנדית. עותק חתום בידי המחבר.
זיכרונותיו של האסיר בוקס במחנה עבודת כפייה בברמשה (צפון מערב גרמניה). בפתח הספר מציין המחבר כי תיאור הדברים כולו מבוסס על עובדות אמיתיות, והתנאים האכזריים בגרמניה בשנים 1944-1945 מתוארים בו נאמנה, אם כי מחשש שהספר יגיע לידי צעירים הוא נמנע מלתאר את הזוועות הקשות ביותר ומוסיף: "אגב, לא ניתן לתאר את החיות הגרמניות…". בוקס מגולל לפרטים את הקורות אותו מיום שנעצר על ידי הגרמנים בביתו לאחר שהחביא נערה יהודייה, ההתעללויות שעבר במעצר, גירושו למחנה ברמשה, כיצד הפך ביום אחד מאדם חופשי לאסיר מוכה, חבריו היהודים שמתו בזה אחר זה ממחלת הדיזנטריה שהשתוללה במחנה, מאבק ההישרדות היומיומי, העינויים שעבר באופן אישי יותר מחבריו האסירים ממפקד הצריף שראה בו "מנהיג" הממריד את האסירים בסתר, עד הרגע בו הבחין במפציצים האמריקאים על גבול הולנד-גרמניה והבין שהשחרור קרב, וכיצד לבסוף ניצל. (בתקופה בה שהה בברמשה הכיר בוקס את התושבים הגרמנים שגרו בסביבת המחנה והוא מציין שהאמת היא שהם שנאו את היטלר ומשטרו אך למרות זאת כל אימת ששיירה של אנשי אס אס היתה עוברת הם היו נעמדים דום ומצדיעים במועל יד מתוך פחד).
ברמשה (Bramsche) היה אחד ממחנות העבודה והמעצר של גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. המחנה נמצא בעיירה ברמסשה שבצפון-מערב גרמניה, באזור הסמוך לעיר אוסנברוק (Osnabrück), בסמוך לגבול עם הולנד. הוא היה חלק ממערכת המחנות הנאצית שנוהלו על ידי הגרמנים, בהם הוחזקו שבויי מלחמה, בעיקר חיילים סובייטיים, פולנים וצרפתים, וכן יהודים ואחרים שנלקחו לשם כחלק ממדיניות הרדיפות של המשטר הנאצי. המחנה שימש בעיקר כמחנה עבודה שבו הוצבו השבויים לעבוד במפעלי תעשייה ופרויקטים של עבודות כפייה, כולל בתחום התעשייה הצבאית. כחלק ממדיניות השימוש בכפייה בעבודות בתעשיות הנאציות, המחנה נועד להפיק כמה שיותר עבודה מהשבויים, תוך התעללות קשה בתנאים קשים במיוחד. השבויים היו עוסקים בהקמת תשתיות צבאיות, ייצור ציוד צבאי ותחומים נוספים, כאשר תנאי העבודה היו אכזריים, עם מחסור חמור במזון, טיפולים רפואיים בסיסיים, והיעדר תנאים מינימליים של היגיינה. למחנה העבירו הנאצים גם אוכלוסיות אחרות שנחשבו ל"נחותות" לפי אידיאולוגיית המשטר הנאצי.
תנאי החיים במחנה היו קשים ביותר. השבויים נאלצו לעבוד שעות ארוכות בתנאי הגיינה ירודים בשיטת הרעבה מכוונת. הגרמנים נקטו בשיטות אכזריות כדי להרתיע כל מחשבה של התנגדות או עריקה, ובמקרים רבים השבויים הוצאו להורג או נרצחו כלאחר יד. רבים מתו ממחלות, רעב ועבודת פרך. במהלך השלב המאוחר של מלחמת העולם השנייה ב-1945, כשהצבא הסובייטי התקרב לגבול גרמניה, ברמסשה שוחרר על ידי חיילים בריטים ב-3 אפריל 1945. על פי עדויות, בזמן השחרור היו במחנה כ-4,000 עד 5,000 שבויים, רבים מהם כבר לא היו כשירים מבחינה פיזית או נפשית, והיו במצב רע מאוד.
247 עמ'. מצב טוב. הודפס על נייר מפוספס משהו האופייני לתקופת המחסור בנייר בזמן המלחמה. כריכה מרשימה – איור מחסום נפתח המוביל לנתיב בסופו מופיע צלב קרס.
