Souvenir Book – HITLER’S Armored Car: The Official State Car of 'Der Fuehrer – ספר זיכרון – המכונית המשוריינת של היטלר: מכונית המדינה הרשמית של הפיהרר – חוברת רשמית בעקבות הצגת מכוניתו של אדולף היטלר המרצדס-בנץ דגם 770 בתערוכה בניו יורק בסוף שנות ה־40.
מדברי המבוא בחוברת: "מכונית מרצדס-בנץ המצופה שריון זו הייתה בעבר בבעלותו של הפושע הגרוע ביותר בעולם, אדולף היטלר. הוא מעולם לא חלם שבעוד כמה שנים היא תסייר בארץ חופשית, כסמל לעריצותו, שכמותה אנו מקווים שהעולם לעולם לא יראה שוב".
חוברת אשר לוותה את תצוגת המכונית המרצדס-בנץ דגם 770, בה נסע אדולף היטלר במצעדי הראווה ברחבי הגרמניה בשנות שלטונו. המכונית נבנתה בשטוטגרט, גרמניה, במיוחד עבור הדיקטטור הנאצי, אדולף היטלר. בזמן שנבנתה היטלר ערך נסיעות רבות למפעל כדי לבדוק את איכות העבודה. זהיר במיוחד בנוגע לבטיחותו האישית, הוא פיקח על מיקום תאי האקדחים, על עובי השריון ועל עובי הזכוכית חסינת הכדורים. הוא בדק באופן אישי את השריון על ידי ירי לעברו מאקדחו האישי. המכונית נבנתה במיוחד לאירועים ממלכתיים שדרשו דגם עם גג פתוח. עם גג מקופל לאחור, הפיהרר יכול היה לעמוד במכונית ולקבל את "ההיל" של ההמון הגרמני. בחוברת הפונה למבקרים, מתואר כיצד "הדבר עשה רושם רב על תושבי העיר הכבושה כשראו את היטלר עומד בתא הקדמי. הוא בדרך כלל ישב ליד הנהג, ואם תסתכלו על המושב הקדמי, בצד ימין (הנהג נמצא משמאל), תראו שהמושב מתקפל לאחור, ומאפשר מקום עמידה. אם תציצו על לוח הרצפה באותו צד, תראו שהוא גבוה בהרבה משאר הרצפה. זה הרים את "הפיהרר", מה שנתן לו מראה של אדם גבוה יותר…".
החוברת מציגה את מפרט המכונית שאורכה כמעט 6 מטרים, בנויה על שלדת דגם 770, שממנה יוצרו רק בודדות לאורך כל ההיסטוריה של מפעל מרצדס-בנץ. (שלדת המכונית הגדולה הרגילה היא דגם 550).
כיצד הועברה המכונית של היטלר לניו יורק בתום המלחמה? בתקופה שבה רוסיה איימה על פינלנד, גם היטלר היה להוט שהמדינה הקטנה והחזקה הזו תהיה לצדו, ולכן נסע לפינלנד לכבוד יום הולדתו של פילדמרשל מנרהיים. הוא שלח את המכונית הזו לפינלנד והעניק אותה למנרהיים. כאשר האיום הרוסי החמיר, מנרהיים שלח רבים מחפציו, כולל המכונית, לשוודיה. לאחר מותו, ממשלת שוודיה השתלטה על רכושו תמורת מיסים. בשנת 1948, חברת יבוא אמריקאית סחרה עם ממשלת שוודיה אך גילתה שחסר להם דולרים אמריקאים. הם הציעו עסקה, והציעו את מכוניתו של היטלר, אותה רכשו מעיזבון מנרהיים. עסקה זו, תמורת סכום לא ידוע, הביאה את המכונית לאמריקה, שם הוצגה במוזיאון המדע והתעשייה במרכז רוקפלר בניו יורק. מניו יורק, המכונית הוצגה בכמה מהירידים הגדולים ביותר, וזכתה לשבחים רבים מצד מושלים וראשי ערים כאחת התערוכות המעניינות ביותר. "מאות אלפי אנשים הסתובבו סביב המכונית הזו, בהתבוננות. המבקרים בתערוכה זו גלגלו שרוולים והראו לנו זרועות מקועקעות הנושאות מספרי מחנות ריכוז, ואמרו שכעובדי כפייה הם עזרו לבנות את המכונה הזו", נכתב בחוברת.
בנוסף בחוברת, פרק אודות אווה בראון וקשריה עם אדולף היטלר, ופרק העוסק בשאלה אודות ימיו האחרונים של אדולף היטלר, והאם הוא אכן התאבד כמקובל, או שמא הצליח להעלם, הספק התעורר לאחר שנמצא על גבי גיליון התיקים של היטלר במרשם המרכזי של פושעי מלחמה וחשודים ביטחוניים בפריז הרישום: "מת לכאורה".
29 עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב מאד.
