"חברים יקרים, כדי להיענות לרצון שהובע על ידי מספר רב מכם, ובנאמנות להבטחה שנתנו לפני עזיבת המחנה, הובלנו להקים את "אגודת יוצאי דכאו" – עלון הרישום ועקרונות הבסיס של ארגון ניצולי מחנה דכאו – הפרסום הראשון שהוציא הארגון בפריז על ידי אסירי מחנה דכאו שזה עתה שוחררו מהמחנה – על פי הבטחת הנאמנות שלהם עוד בזמן ששהו במחנה עצמו. פרסום נדיר בשלב מוקדם בו ראו עצמם החברים כמייסדים ארגון זמני בשל הקושי לאתר את ניצולי המחנה.
העלון פותח בהכרזה של אדמונד מישל הנשיא הראשון של ועדת יוצאי דכאו אשר מונה לראש הארגון "בסתר":
"חברים יקרים,
כדי להיענות לרצון שהובע על ידי מספר רב מכם, ובנאמנות להבטחה שנתנו לפני עזיבת המחנה, הובלנו להקים את "אגודת יוצאי דכאו". מובן מאליו שההתאחדות הזו היא זמנית בלבד. כאשר כולכם תנוחו ויהיה ניתן לאחד בפריז, עם חברינו מהבירה ואלה מהפרברים, את הנציגים המוסמכים של הסניפים המחוזיים שלנו, יהיה עליכם לבצע את השינויים שאתם רואים לרצויים. הסיבה שלא חיכינו לפגישה זו כדי להקים את האגודה הזו היא בעיקר משום שנראה בלתי אפשרי לדרוש מכם לנסוע לפריז בשלב זה. יתר על כן, הקמתה החוקית של האגודה הזו הייתה בכל זאת הכרחית בדחיפות, במיוחד כדי לבצע את הפעולות הבאות…". והולך ומונה את הפעולות שיש לבצע במהירות כגון איסוף כספים, השכרת בניין להקמת משרד הארגון, ועוד. עוד נכתב כי הועדה הצליחה למצוא חפצי ערך של האסירים שעוד נותרו במחנה במבצע מיוחד: " למיטב ידיעתנו, ועדת דכאו שלכם היא היחידה שהצליחה לאסוף את חפצי הערך והבגדים שנותרו בחדר ההלבשה של המחנה. קיבלנו תודות מכל עבר. תודות אלה מופנות לאלו מכם שקיבלו על עצמם את כל הסיכונים הכרוכים במבצע. אנא קבלו, חברים יקרים, את הבטחת רגשותינו החמים והמסורים.
אדמונד מישל
נשיא הוועדה הצרפתית של דכאו."
בהמשך מופיע טופס חברות למילוי ניצולי המחנה, וכן תקנון פנימי של הארגון. עם הערה לגבי מקום המצאם של חפצי הערך של האסירים שנמצאו במחנה: "שימו לב כי חפצי ערך וחפצים מאוחסנים בשדרה 50. בוג'וד, פריז. הם נמסרים למוטבים לכתובת הנ"ל, בכל הנוגע למחוז, הם נשלחים למוטבים ללא תשלום, דרך בתי העירייה, שליחת מכתב לכתובת הנ"ל תזרז את המשלוחים .נ.ב. החזרת טופס החברות תיחשב לאישור זמני של התקנון והתקנון הפנימי".
בעמוד השני מופיע תקנון האגודה שזה עתה נוסדה. בין הסעיפים המופיעים: מטרת אגודת ותיקי דכאו היא: לשמור על קשרי אחווה בין חבריה, להגן על זכויותיהם החומריות והמוסריות של הנוגעים בדבר ושל משפחותיהם של חברים שנפטרו, ועוד. וכן הקריטריונים לקבל חברים לאגודה – כל מי שהינם: אסירי מחנה דכאו לשעבר ו/או קרובי משפחה של אנשים שמתו בדכאו או במהלך העברתם לשם. כמו כן נכתב כי הלשכה הזמנית מורכבת מחמישה עשר חברי הוועדה הצרפתית של דכאו שהוקמה בסתר, בתוספת חברים שמונו לאחר מכן. המשרד הרשום של האיגוד ממוקם באופן זמני ברחוב בלזק 11, וכי ניתן להעבירו לכל כתובת אחרת על פי החלטת הנשיא, לאחר קבלת חוות דעת מוסכמת של הלשכה. האסיפה הכללית הראשונה תתכנס לפני ה-1 בנובמבר 1945. היא תחליט על ניהול הלשכה הזמנית, ועוד. ומצורף טופס למילוי הפרטים האישיים של המצטרף.
זהו הפרסום הראשון שהוציאה "אגודת יוצאי דכאו". האגודה הוקמה בסמוך לאחר שחרור מחנה הריכוז דכאו באפריל 1945, ביוזמת ניצולים, מרביתם יהודים, ששרדו את המחנה, עוד במחנה עצמו. זהו אחד מארגוני הניצולים הראשונים שקמו מיד לאחר המלחמה, מתוך צורך מיידי לתת ביטוי קולקטיבי לחוויותיהם, לאבלם, אך גם לתקווה לשיקום וחיים חדשים. הקבוצה פעלה תחילה מתוך מתחם המחנה המשוחרר, בעידוד ובאישור של שלטונות הכיבוש האמריקאים.
האגודה שמה לה למטרה לאגד את הניצולים, לדאוג לזכויותיהם ולתעד את הפשעים שבוצעו במחנה. עוד בראשית דרכה, פעלה האגודה להנצחת הקורבנות, לסיוע לפליטי שואה, ולדרישה לצדק – משפטי ומוסרי – נגד הפושעים הנאצים. בימיה הראשונים פעלה האגודה גם כמעין רשות עצמית בתוך אזור המחנה לשעבר, תוך שיתוף פעולה עם גופים הומניטריים ויהודיים בינלאומיים, ותרמה תרומה חשובה לאיתור בני משפחות הניצולים, וכן לעיצוב זהותם ועתידם של ניצולי השואה בגרמניה שלאחר התבוסה הנאצית.
[3] עמ'. מצב טוב מאד.
