The Third Reich – "הרייך השלישי" מאת Henri Lichtenberger – הוצאת The Greystone Press – כיצד הפכה גרמניה למדינת גזע טוטליטרית המאיימת על שלום העולם כולו – מחקר עומק בזמן ההתרחשות. ניו יורק 1937 – מהדורה אנגלית ראשונה, עם הוספות ומסמכים שלא הופיעו במהדורה הצרפתית.
יצירה מוקדמת של ניתוח היסטורי ופוליטי המתמקדת בעלייתו של אדולף היטלר והמשטר הנאצי בגרמניה. ספרו של ליכטנברגר, שפורסם בשנות ה-30, בולט בהיותו אחד התיאורים המקיפים הראשונים של התנועה הנאצית והשלכותיה על אירופה והעולם. המחבר אנרי ליכטנברגר [1941 -1864] יליד אלזס, מלומד ופרופסור צרפתי שהתמחה בתרבות ובהיסטוריה הגרמנית. בספרו הוא מתעד את הדינמיקה הפוליטית והחברתית אשר הובילה לעליית הרייך השלישי.
הספר חוקר את מקורותיו של הנציונל-סוציאליזם, האידיאולוגיות הפוליטיות שהניעו את עלייתו, ההקשר ההיסטורי שבו היטלר והמפלגה הנאצית צברו כוח, ואת תורת הגזע הנאצית. ליכטנברגר בוחן את הגורמים התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים שהביאו להקמת הרייך השלישי. הספר דן גם בהשפעת המשטר הנאצי על החברה הגרמנית, במדיניות המיליטריזציה שלה ובהשלכות על היחסים הבינלאומיים. עבודתו של ליכטנברגר הינה ניסיון מוקדם להבין ולהסביר את התופעה הנאצית לקהל אירופי רחב יותר בזמן שיא הכח של גרמניה הנאצית, במיוחד בצרפת. המחבר שהיה גאון מומחה בהיסטוריה ובתרבות הגרמנית מסביר מדוע דוקא בגרמניה מצאו רעיונות כמו תורת הגזע ונאציזם אוזן קשבת בקרב הציבור הרחב, במקביל להתפתחויות המדיניות באשר לחימושה של גרמניה מאז תום מלחמת העולם הראשונה – "גרמניה לא הפכה ביום אחד לארץ הברברים" הוא כותב. הוא מראה כיצד נאומיו השטניים של אדולף היטלר נפלו על אוזניים קשובות דוקא בגרמניה, ומסביר כיצד העם הגרמני עצמו שיתף פעולה עם "טיהור האורגניזם החברתי" (כפי שהגדיר זאת היטלר בנאומו ב 23 במרץ 1933), ומסביר את חלקה שעל העיתונות הגרמנית ביצירת התעמולה הנאצית.
הפרק העוסק בתורת הגזע הנאצית, תחת הכותרת: The Myth of Race – מיתוס הגזע – הינו אחד המסמכים החשובים שפורסמו אי פעם בנושא תורת הגזע הנאצית. ליכטנברגר מסביר כי הרעיון המספק את כוחה של התנועה הנאצית הינו מיתוס הגזע, וכי רעיון הגזע קודם לרעיון המדינה, והוא קודם מבחינת האינטרס המדיני לכל אינטרס אחר. בכך חזה למעשה את המציאות בה בשיאה של מלחמת העולם השנייה כאשר גרמניה הנאצית לחמה בכמה חזיתות היא המשיכה להשקיע את מירב המשאבים ברצח היהודים במחנות המוות. היתה זו הבחנה חדה בשנת 1936 (!) שרבים בעולם לא השכילו להבין אותה בזמן המאורעות אלא רק שנים אחרי המלחמה כאשר ניגשו לבחון את עומק הטוטליטריות של גרמניה הנאצית. הוא מדגים מקטעים בספרו של היטלר "מיין קאמפף" כי המדינה היא תנאי הכרחי ליצירתה של תרבות אנושית עליונה, והמדינה היא לא יותר מאשר כלי שרת למטרה העליונה הזו. נקודה נוספת שהוא עומד עליה היא כי השאיפה של גרמניה הנאצית לפתח את הוראת מדעי הגזע גדולה יותר מהאמונה שלה בתורה עצמה. הנחלת רעיון הגזע לדור הבא עמד בראש סדר העדיפויות של גרמניה הנאצית, יותר מהעיסוק בבחינת תורת הגזע עצמה ומהימנותה המדעית. ומכאן הוא מסביר כיצד רדיפת היהודים הפכה הלכה למעשה למטרה העליונה ביותר של גרמניה באותה העת: "עם כניסתו של ההיטלריזם המבול הזה של תשוקה אנטישמית לבש מימדים עצומים. מיתוס הגזע גינה את היהודי כ"עיקרון הרע". הוא האויב הראשי של גרמניה שבמשך כל ההיסטוריה פגע בהתפתחות החופשית של הגזע הנורדי".
הספר נתפס כיצירה קריטית של ניתוח עכשווי, המספק תובנות על טבעם של משטרים טוטליטריים בתקופה שבה רבים בעולם בעיוורון השלימו עם המציאות של השלטון הנאצי.
"המהדורה הצרפתית… הופיעה באביב 1936 תחת הכותרת L'Allemagne nouvelle… הגרסה האנגלית הנוכחית, לעומת זאת, היא יותר מאשר תרגום של הטקסט הצרפתי. פרופסור ליכטנברגר סיפק כמה חלקים נוספים אשר לא הופיעו במהדורה המקורית של פריז. העורך גם תיקן את הטקסט והוסיף הערות רבות על מנת לעדכן את היצירה וכן להאיר בעיות שונות המעניינות במיוחד את הקורא דובר האנגלית". במהדורה זו נוספו מסמכים המתעדים את הטוטליטריות של גרמניה הנאצית בזמן אמת.
XI, 392 עמ'. מצב טוב מאד.
