Winston Churchill on Jewish Problems: A Half-Century Survey – וינסטון צ'רצ'יל על בעיות היהודים: סקירה של חצי מאה, מאת Oskar K. Rabinowicz. פורסם עבור World Jewish Congress, British Section בהוצאת Lincolns-Prager לונדון, 1956 – מהדורה ראשונה כספר.
״ספר זה אינו נועד לתאר את תולדות היהודים במחצית הראשונה של המאה שלנו. הוא מתעד רק את האירועים והבעיות בחיים היהודיים שעליהם הביע צ'רצ'יל את דעתו בזמן זה או אחר, או שלפתרונם תרם במילה או במעשה…״ (מדברי המחבר במבוא).
זהו אחד המחקרים המקיפים והמעמיקים ביותר שנכתבו על הקשר המעניין בין המדינאי הבריטי הדגול לבין העם היהודי והתנועה הציונית. רבינוביץ' בוחן את פועלו של צ'רצ'יל לאורך חמישים שנה (מראשית המאה ה-20 ועד שנות ה-50), ומנסה לענות על השאלה: האם צ'רצ'יל היה "ציוני מושבע" כפי שהגדיר את עצמו, או שמא פעל ממניעים פוליטיים משתנים? רבינוביץ' מדגיש כי צ'רצ'יל הגיע מרקע פילוסופי-תרבותי שראה ביהדות את אחד העמודים המרכזיים של הציוויליזציה המערבית. כבר ב-1904, כנציג מנצ'סטר, הוא התנגד ל"חוק הזרים" (Aliens Act) שנועד להגביל הגירה יהודית ממזרח אירופה לבריטניה, בטענה שהדבר נוגד את ערכי החופש הבריטיים.
חלק נכבד בספר עוסק ביחסו של צ׳רצ׳יל לתופעת האנטישמיות והמאבק בנאציזם והשואה המחבר מצייר את צ'רצ'יל כמי שהבין מוקדם מכולם את הסכנה הקיומית שנשקפה ליהודים מהיטלר, והתנגד עקרונית לכל תופעת האנטישמיות: ״אני מתנגד למניעת יהודים לעשות כל דבר שאחרים מורשים לעשות. אני מתנגד לכך, ויש לי סלידה עזה מרעיון הדעות הקדומות האנטישמיים״. כאשר רבינוביץ מציין כי עבור צ׳רצ׳יל: חופש הפרט זוהי אמונה קדושה שאינה מכירה בשום אפליה בין עמים, אומות, דתות או גזעים. פרק מיוחד עוסק ביחסו של צ׳רצ׳יל לאנטישמיות בגרמניה, והאם היה מודע בזמן אמת לממדיה החמורים. במאבקו נגד חוקי ההגירה לבריטניה של פליטים יהודים הנמלטים מאירופה ״זכה״ צ׳רצ׳יל לגידופים גסים ולעלבונות מכל רחבי המדינה בשל מאבקו ב״חוק הזרים״ שנועד להגביל הגירה לתוך בריטניה, ואף על פי כן נלחם צ׳רצ׳יל למען זכותם של היהודים הנמלטים.
יחסו של צ׳רצ׳יל לתנועה הציונית נבחן בספר דרך שלוש מבחנות: האסטרטג: צ'רצ'יל האמין שבית לאומי יהודי חזק הוא נכס אסטרטגי לאימפריה הבריטית. ההומניסט: הוא רחש כבוד עמוק להיסטוריה היהודית וראה ביהודים "עם נבחר" במובן ההיסטורי של תרומה למוסר העולמי. הפוליטיקאי: הוא היה מחויב קודם כל לאינטרס הבריטי, מה שהוביל לעיתים להחלטות שאכזבו את התנועה הציונית.
הספר קובע שצ'רצ'יל היה "ידיד אמת" בעל חזון, שתמיכתו העקרונית בציונות הייתה עקבית לאורך חצי מאה, גם כאשר הנסיבות הפוליטיות אילצו אותו לפעול בדרכים עקיפות.
רבינוביץ׳ פרסם את מחקרו במעין "מונוגרפיה" כסדרת מאמרים בשנת 1954. לפנינו המהדורה הראשונה שיצאה לאור כספר.
ד"ר אוסקר ק. רבינוביץ' [1969–1902] היה היסטוריון, בנקאי ופעיל ציוני בולט, שהקדיש חלק ניכר מחייו למחקר ביקורתי של תולדות הציונות ומנהיגיה. נולד באוסטריה, גדל בצ'כוסלובקיה ורכש השכלה רחבה בפילוסופיה (דוקטורט מאוניברסיטת פראג) ובהמשך אף הוסמך לרבנות בברלין, אם כי בחר במסלול של פעילות ציבורית ומחקר. הוא היה דמות מפתח בתנועה הרוויזיוניסטית ואחד מתומכיו הקרובים של זאב ז'בוטינסקי. הוא הקים את הסניף של המפלגה בצ'כוסלובקיה וערך עיתונים ציוניים חשובים. עם עליית הנאצים והכיבוש של צ'כוסלובקיה ב-1939, הצליח להימלט ללונדון (לאחר שסייע לאלפי יהודים להגר). שם עסק בבנקאות אך המשיך בפעילותו המחקרית הענפה עבור הקונגרס היהודי העולמי. רבינוביץ' נודע כחוקר קפדן שאינו חושש מעימות עם "פרות קדושות". לאחר מותו, ספרייתו העצומה, שהייתה אחת העשירות בעולם בנושא ציונות, נתרמה לספרייה הלאומית בירושלים.
231 עמ׳. מצב טוב מאד.
