אוסף של 38 גיליונות "ידיעות" – "ועד הקהלה העברית ירושלים" אשר יצאו בעיר בעיצומה של מלחמת העצמאות בזמן המצור על העיר והקרבות בעיר העתיקה – מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל. נדיר.
גיליונות מס': 1-8, 10-13, 15, 17-18, 25-48. חודשים ינואר-מרץ 1948.
הגיליונות מדווחים בצורה שוטפת על החלטות שהתקבלו בועד הקהילה בענין הטיפול באתגרי השעה ובפרט בהתארגנות הישוב העברי בירושלים בהגנה על הרובע היהודי בעיר: "העיר העתיקה היא ראש דאגותינו. היא גם דורשת טפול מרובה ומתמיד ומצבה מצווה אותנו שלא להרפות מן הדרישה לחלצה מן אחינו הנצורים… המצור האכזרי המנתק משפחות והורס חיים ומנתק אותנו מן המקום הקדוש ביותר". מופיעים דיווחים שוטפים על תנאי החיים בעיר העתיקה תחת מצור, דיווחים אודות צווי התגייסות כללית בשל המתיחות, פרסומים שוטפים על משלוח מזון חיוני אל תוך העיר העתיקה, ידיעות על פצועים שנפגעו ברחובות שונים בעיר, פעילותה של המשטרה העירונית, דיווחים על החלטות חשובות שהתקבלו בישיבות הקהילה, גיליון מיוחד (מס' 18) המדווח על הקמתה של "משטרת העיר ירושלים", דיווחים על הפצצות בנין ועד הקהילה עצמו – "ירושלים העברית מטרה לכדורי מוות… קירות ועד הקהלה נוקבו בכדורים רבים שמקורם נראה לעין והוא גג בנין ג'נרלי… (גיליון מס' 25), דאגה לתושבי שכונת קטמון היהודים שגרו מעבר לגדר, סידורי קבורה מהירים ללוחמים שנפלו בקרבות, דיווחים על הנעשה בתחנת הרכבת בירושלים בשעה שעובדי הרכבת חששו להגיע לעבודתם מחמת התנפלות העובדים הערבים על היהודים "בשעה הכשרה לכך", דיווחים על מפעל "קמחא דפסחא" לסיוע בהשגת מצות ומזון כשר לקראת חג הפסח, ועוד.
כמו"כ מופיע כרוז מיוחד שהוציאה הקהילה תחת הכותרת "אל תושבי ירושלים" ב 4 במרץ 1948 בעקבות התגברות ההתקפות מצד האויב הערבי, בו נכתב: "אל תושבי ירושלים! מגמתו של האויב לחסל אותנו ואת תקותנו גם יחד. להתקפות הרצח תהיה תשובתנו: גיוס מלא של כח יהודי גדול, מאומן ומצויד ביצור שלם של כל נקודה בישוב ובירושלים הנצורה על כל שכונותיה…" – הכרוז פנה לתושבי העיר בבקשה להשתתף בדחיפות ב"קופת המלחמה, מלחמת העם היהודי על ארצו, ארץ ישראל".
ועד הקהילה העברית ירושלים (ועד העיר ליהודי ירושלים) פעל בין השנים 1917–1948. היה זה גוף מרכזי חשוב שכלל אשכנזים וספרדים כאחד ואיגד תחתיו את רוב העדות והחוגים של יהודי ירושלים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. הוא עסק באופן שוטף בדאגה לצרכיה החיוניים של הקהילה היהודית בעיר. בכל ארבע שנים התקיימו בחירות לחברי הוועד, וזכות הבחירה ניתנה לכל יהודי בגיל 20 ומעלה, המתגורר בירושלים לפחות שישה חודשים. כדי להיבחר כחבר לוועד, היה על המועמד להיות בן 25 ומעלה, ולהתגורר בירושלים לפחות 12 חודשים. בשנות ה־40 משרדי הוועד שכנו ברחוב החבשים, היכן ששכן לימים מטה ההגנה שפעל בעיר. ועד העיר פעל לתאם בין גורמים שונים בירושלים כדי לקדם את ענייני היהודים בעיר. הוועד מילא תפקיד מרכזי בהתנהלות היהודית בירושלים: תיאום מול השלטונות הבריטיים ובחירות העירייה, ארגון שוק מחנה יהודה, הקמת לשכה סוציאלית וגופי סעד, טיפול בפליטים בזמן המאורעות, ארגון שמירה בשכונות, ייסוד מועצה דתית מאוחדת, רפורמה כוללת בתחום הקבורה והקמת בתי קברות בהר הזיתים ובסנהדריה, וכן ניהול ועדת שמות לרחובות העיר. בתקופת מלחמת העצמאות מרבית פעילותו התמקדה ב"עזרה ראשונה" וסיוע ליהודים הנמצאים תחת מתקפות בלתי פוסקות מצד הערבים. פעילותו הסתיימה עם הקמת מדינת ישראל וייסוד עיריית ירושלים.
כל גיליון בן עמוד אחד בדרך כלל (חלקם בני שני עמודים). מצב כללי טוב מאד.
