Oradour-sur-Glane, 10 Juin 1944 : souviens-toi = remember – "אורדור-סור-גלאן, 10 ביוני 1944: מזכרת – זיכרון" – חוברת סקירה ותצלומים מזעזעת אודות הטבח שביצעה פלוגת אס אס נאצית בחפים מפשע בכפר אורדור-סור-גלאן שבקרבת העיר לימוז' (צרפת) כנקמה על פעילות המחתרת הצרפתית. הוצאת IMP. LAVAUZELLE LIMOGES. ללא תאריך (סוף שנות ה־40 בקירוב).
בחוברת תיעוד מפורט של מעשה הטבח (ראה להלן), מלווה בתצלומים של מראות אנשים מהכפר לפני הטבח, תצלומים של מבנים שהושחתו על ידי הנאצים, תצלומים קשים של גופות ילדים ונערים שעברו עינויים, תיעוד סיפורם של הבודדים אשר הצליחו לברוח, פשעי הנאצים בכנסייה של אורדור, תצלום קבוצתי של חלק מהשורדים, מחזות האימה שנגלו לעיניהם של אנשים שחזרו לאורדור יום למחרת הטבח, הניסיון למצוא את הגופות בשטח והבאתם לקבורה, ועוד. בסוף החוברת מסכם הכותב: "הימים והחודשים חלפו על הדרמה של אורדור; בלב הצרפתים עליו להישאר נוכח, כדוגמה השלמה ביותר לאכזריות הנאצית".
אורדור-סור-גלאן (בצרפתית: Oradour-sur-glane) הינו כפר קטן בצרפת, בקרבת העיר לימוז', אשר תושביו נטבחו על ידי פלוגת ואפן אס אס נאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. בתגובה לפעילות המחתרת הצרפתית באזור נכנסו בליל 10 ביוני 1944 כוחות הרגימנט הרביעי, שכינויו "דר פיהרר" אל הכפר. אנשי הכפר לא ביצעו כל מעשה התגרות נגד הגרמנים ולא היו מעורבים בפעילות כלשהי נגדם בימים שקדמו לטבח. הסיבה למתקפה הייתה כפי הנראה מארב שערכו אנשי הרזיסטאנס לשיירה גרמנית יומיים קודם לכן. בעקבות המארב נהרג חייל גרמני אחד, ונתפסו מספר ארגזים של זהב ודברי ערך אחרים ששדדו קציני הגדוד ובראשם שטורמבאנפיהרר אדולף דיקמן (Diekmann). חיילי האס אס, בפיקודו של דיקמן, לא פעלו בחמת זעם, אלא באופן קר ומחושב ביותר. הם רצחו בדם קר כמעט את כל אנשי הכפר – 642 גברים, נשים וטף, מהם 205 ילדים, מלבד בודדים שהצליחו לברוח. לאחר מכן הרסו באופן מתוכנן ושיטתי 328 בתים. הגרמנים, בפיקודו של דיקמן, דרשו מכל תושבי הכפר להתאסף בכיכר העיר, כביכול לשם בדיקה שגרתית. בנוסף לתושבי הכפר, אספו הגרמנים גם שישה אנשים אשר לא גרו בכפר אך רכבו על אופניהם באזור באותו היום. הגרמנים נעלו את הנשים והילדים בכנסייה בזמן שהכפר עצמו נבזז. באותו הזמן, נלקחו הגברים לשישה מחסנים שם הכינו הגרמנים מבעוד מועד מקלעים. על פי תיאורו של אחד הניצולים, ירו החיילים לכיוון רגליהם כדי שימותו לאט יותר. כאשר לא יכלו עוד לזוז, אם מחומרת הפציעה או ממוות, שפכו עליהם דלק והציתו את המחסנים. 190 גברים נהרגו. רק חמישה הצליחו לברוח.
לאחר מכן שרפו החיילים את הכנסייה. הנשים והילדים שניסו לברוח דרך החלונות והדלתות נורו במכונות ירייה. 247 נשים ו-205 ילדים נהרגו, רק אישה אחת ניצלה. עוד כ-20 מתושבי הכפר ברחו כאשר ראו את החיילים הגרמנים מתקרבים. באותו הלילה החריבו הגרמנים את הכפר על 328 הבתים שבו. רק לאחר ימים אחדים הורשו הניצולים לקבור את המתים.
לאחר המלחמה הוגשו כתבי אישום נגד 65 מתוך כ 200 החיילים שהשתתפו בטבח – מרביתם חמקו מעונש בטענה שגויסו לוואפן אס אס בניגוד לרצונם. העיירה אורדור-סור-גלאן הוקמה מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה, בקרבת הריסות הכפר המקורי. לאחר המלחמה קבע שארל דה גול שהכפר לעולם לא ייבנה מחדש וישאר עדות לאכזריותם של הנאצים. כיום הוא עומד על תלו כאתר הנצחה לזכר קורבנות הטבח. במקום נמצאים שרידים של המבנים והמכוניות, וכן מספר חפצים אישיים של הקורבנות, כגון שעונים, משקפיים ומטבעות כסף. בכניסה לאורדור-סור-גלאן הוצב שלט בשפה הצרפתית ובאנגלית, ונאמר בו בלשון ציווי "זכור". בסמוך להריסות הוקם בהמשך גם מרכז הנצחה.
23 עמ'. מצב טוב מאד.
