Deutschland-Bildheft – Sonderheft: Nürnberg – Die Stadt der Reichsparteitage – נירנברג עיר עצרות ימי המפלגה של הרייך – חוברת תצלומים של גרמניה "חוברת מיוחדת". 48 תצלומים מאירועי המפלגה הנאצית בהדפס נחושת חום וכן במרכז החוברת 2 גלויות ניתנות להסרה – אדולף היטלר וצעדה המונית. "פורסם בהסכם עם איגוד התחבורה והמרחצאות הגרמנים", הוצאת Universum-Verlagsanstalt G. m, ברלין [1933]. מבוא מאת ראש עיריית נירנברג וילי ליבל.
אלבום תמונות נדיר אשר יצא בגרמניה הנאצית כחלק מסדרת חוברות תעמולה ויזואליות שנועדו להאדיר את המדינה הנאצית, ואת הפיהרר באמצעות תצלומים איכותיים מאירועי המפלגה הנאצית. חוברת זו מוקדשת לאירועי המפלגה בעיר נירנברג, שהייתה העיר המרכזית של כינוסי המפלגה הנאצית (Reichsparteitag), שהתקיימו בה מדי שנה החל משנות ה־20 המוקדמות. החוברת כוללות תצלומי תקריב, ותצלומים מזוויות מיוחדות שנלקחו בידי מובילי הצלמים הנאצים שעבדו מסביב לשעון באירועי ועידת המפלגה שהתקיימו בשנות ה־20 בימי הראשית של המפלגה וב 1933 בכינוס הגדול.
בתצלומים: המצעד הראשון שהתקיים אי פעם בנוכחות אדולף היטלר ב"יום גרמניה" בספטמבר 1923, תצלומים מאירועי קונגרס מפלגת הרייך שהתקיים בנירנברג ב 1927, המוני אדם מצדיעים במועל יד בקונגרס מפלגת הרייך שהתקיים ב 1929, מצעדים של אנשי האס אה, תהלוכות המוניות ותמיכה ציבורית נלהבת ברחובות נירנברג, אדולף היטלר נואם בכנס התרבות באולם הנשפים של אגודת התרבות, צעדות ה"חולצות החומות", צעירים מבקשים חתימה מיוזף גבלס, צעדות נוער היטלר, היטלר ולצדו סגנו רודולף הס, אדולף היטלר לצד ראש עיריית נירנברג וילי ליבל בכנס המפלגה הנאצית, ועוד.
כנסי המפלגה הנאצית בסוף שנות ה־20 ותחילת שנות ה־30 שימשו נדבך קריטי בבניית כוחה הפוליטי והחזות הציבורית של התנועה הנאצית. עוד בטרם עלייתה לשלטון, הפכו כינוסים אלו – במיוחד בנירנברג – למופעים מתוזמרים בקפידה, ששילבו סמלים, מצעדים, דגלים ונאומים חוצבי להבות של היטלר, במטרה ללכד את השורות ולהקרין עוצמה, משמעת ואחדות. ב 1926, עם הקמתה מחדש של המפלגה והחלטתו של היטלר להיאבק על השלטון בדרכים פוליטיות כלפי חוץ, הוקם משרד תעמולה מפלגתי ובו מחלקת סרטים. שנה לאחר מכן הפיקה המפלגה סרט תיעודי ראשון על "יום המפלגה" שנערך באותה שנה אשר היה למעשה מפגן כח שנתי. באמצעות המדיה הציגה המפלגה אירוע חד שנתי זה שוב ושוב בפני קהל רחב בהרבה מזה שנכח בו, ובכך יצרה למעשה דור חדש שגדל על רשמים מאותם אירועים. הכנסים לא שימשו רק לצורכי תעמולה כלפי חוץ, אלא גם ככלי לגיבוש זהות אידיאולוגית פנימית, לטיפוח פולחן האישיות של היטלר, ולהצגת גרמניה העתידית דרך תפאורה תיאטרלית של סדר טוטאלי. כבר בתקופה המוקדמת, ניכרת הייתה הנטייה להפוך את הפוליטיקה לאמנות של מראה ומעמד – תהליך שיגיע לשיאו לאחר 1933, אך שורשיו נטועים היטב בשנים אלו.
החוברת נחשבת לאחת המבוקשות והנדירות ביותר בסדרה (שמרביתה עסקה בתרבות העבר של גרמניה).
ראה גם: Matthias Rösch, Die Münchner NSDAP 1925-1933: Eine Untersuchung zu inneren Struktur der NSDAP in der Weimarer Republik (München: Oldenbourg, 2002), עמ' 315-316.
48 [2] עמ'. מצב טוב מאד.
