Ich erlebte USA im Krieg -"חוויתי את ארה"ב במלחמה", פרסום אנטישמי אפל מאת העיתונאי והסופר הגרמני וילהלם הלפלד August Wilhelm Halfeld אשר שהה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה במטרה לחשוף את חולשותיה ולסמן את היהודים כאויב מספר 1 של גרמניה בארצות הברית. הוצאת Verlag Scherl, ברלין 1942 – מהדורה ראשונה – העותק של רבי סטיבן סמואל וייז עם חתימת ידו בעמוד השער. גרמנית.
המחבר נעצר ביחד עם מספר רב של עיתונאים גרמנים ואיטלקים ונכלא אל ידי ה FBI האמריקאי באליס איילנד מאמצע דצמבר 1941 ועד תחילת מאי 1942. הוא עקב מקרוב אחר ההתרחשויות המדיניות באמריקה ובחיבורו הוא משלב תעמולה אנטי-אמריקאית ואנטישמית חריפה, לצד סיקור כביכול "עובדתי" של המציאות בארצות הברית. הלפרד לועג לחומרנות האמריקאית וטוען כי גורדי השחקים מסתירים את צריפי המגורים בהם מתגוררים האמריקאים האומללים, טוען כי רוזוולט הנשיא הפך את עצמו לחלוטין לכלי שרת בידי היהודים ובהשפעתם הוא פנה לגרור את אנגליה למלחמה "נגדנו" (נגד הגרמנים) וטוען כי האמריקאים עצמם מכנים את המלחמה "מלחמת רוזוולט", לועג לכלכלה האמריקאית (בפרט לסיבות שגרמו למשבר הגדול) וטוען כי כישלונותיה הכלכליים והמדיניים של ארה"ב הינם באשמת "יועציו היהודיים של רוזוולט", אשר איננו כשיר מבחינה רפואית לכהן כנשיא, וכי האישיים הבכירים המקורבים ביותר לרוזוולט הינם יהודים או חצי יהודים (באחד הפרקים הוא מתאר לפרטים את "מעלליו" של כל אחד מהם כשהוא מציין את מוצאם היהודי כסיבה לנוכלות ולשאיפת ההשתלטות שוב ושוב). הלפלד מנסה להציג מצג שווא כאילו מרבית ההמון האמריקאי מתנגד להשתתפותה של ארצות הברית במלחמה באמצעות מובאות מהעיתונות האמריקאית עצמה. הוא כותב כי היהודים "מלכי הדולר" הם אלו שהכניסו את ארה"ב למלחמה משום שזו הדרך היחידה בה ראו לנכון להחזיק במבצרי גורדי השחקים שבנו ב"שנות השגשוג הכוזב", זאת בזמן שהחיילים האמריקאים מתים בשדה הקרב. כמו"כ הוא משתמש רבות בספר בקריקטורות נגד רוזוולט שפורסמו בעיתונות האמריקאית על מנת להוכיח את הטענה כי הציבור האמריקאי עצמו בז לו. וכן מציג מצג שווא כאילו ארצות הברית מפסידה בכל החזית האירופאית.
הספר מלווה בעשרות תצלומים ובאיורים (מאת ברנר) המציגים את רוזוולט ומקורביו היהודים באופן נלעג וכן של סצינות רחוב ויום יום באמריקה, אשר כולם מתוארים בנימה אנטישמית ואנטי אמריקאית. באחד התצלומים נראים יהודים טיפוסיים והכיתוב: "דמויות כאלה ניתן למצוא בכל מקום בערים הגדולות של המזרח האמריקאי", מופיע תצלום של קרן רחוב יהודית בה נכתב "רוזוולט רוצה לכבוש את העולם" בשפה היידיש, תצלומים רבים של רוזוולט עצמו בצורה נלעגת, ועוד. עיצוב הכריכה בצורת פסל החירות ממנו עולה להבה בצורת סימן שאלה מדמם בידי רי'צרד בלנק.
רבי סטיבן סמואל וייז (Stephen Samuel Wise) 1874-1949 נשיא ההסתדרות ציוני אמריקה, רב רפורמי וממנהיגי יהדות ארצות הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים – דמות מרכזית בציונות האמריקאית ובמאבק להצלת יהדות אירופה במהלך השואה. נולד בבודפשט, בירת הונגריה לשושלת של רבנים אורתודוקסיים. בינקותו היגרה משפחתו לארצות הברית, לשם הוזמן אביו לשמש כרבהּ של קהילת בית ישראל אנשי אמת בברוקלין. וייז היה ציוני, בשונה מרוב הרבנים הרפורמים של אותה תקופה, והשתתף כבר בקונגרס הציוני השני ב-1898. בנובמבר 1942 קיים וייז מסיבת עיתונאים בעקבות מברק רינגר שהתקבל ופרסם את העובדה כי הנאצים מגרשים יהודים מכל הארצות שבשליטתם לפולין ושם רוצחים אותם. לדבריו באותה העת מעל שני מיליון כבר נרצחו. ובימי השואה, כאשר הגיעו לארצות הברית ידיעות על ממדי רצח העם היהודי, פעלה הנהגת יהדות ארצות הברית, בראשות וייז, לפעול בשקט כדי להשפיע על נשיא ארצות הברית רוזוולט לפעול להצלת היהודים. פעולה שקטה זו לא השיגה את מטרתה. וייז היה בין המנהיגים שנפגשו עם יאן קרסקי, לוחם המחתרת הפולנית שהוברח למערב כדי לספר לבנות הברית על השמדת יהדות אירופה. לאחר השואה תמך וייז בתנועה הציונית ואף עמד בראשות ארגון ציוני אמריקה. בין השנים 1949–1946 היה יושב ראש הוועד הפועל הציוני.
192 עמ'. מצב טוב – טוב מאד.
